הלאמת בנקים נהפכה בחודש האחרון לפתרון שמצאו מרבית הממשלות בארה"ב ובאירופה כדי לבלום את מחנק האשראי, ולמתן את הגלישה למיתון כלל-עולמי כבד. גם אצלנו, הרעיון הזה מתחיל לחלחל בקרב קובעי המדיניות במשרד האוצר, ברשות ניירות ערך ובבנק ישראל. כרגע מדובר בתוכנית מגירה שכל הרגולטורים מסכימים שאין צורך להפעילה, ואולם אם התחזיות להתפתחות מחנק אשראי יתממשו - היא עשויה להיכנס לפעולה.
צוות של אנשי האוצר, בנק ישראל ורשות ני"ע, שפועל בשבועות האחרונים ומגבש פתרונות לקראת התפתחות מחנק אשראי במשק, דן בשתי הצעות אלטרנטיוויות. הצעת האוצר היא שהמדינה תעניק ערבות לאשראי שיעניקו הבנקים. ברשות ני"ע מתנגדים להצעה זו, וסבורים כי היא גרועה. לעומת זאת, ברשות מציעים כי המדינה תזרים הון ראשוני בסכום של 6 מיליארד שקל למערכת הבנקאות. הזרמה כזו תאפשר לבנקים לגייס עוד 3 מיליארד שקל כהון משני, והגדלת ההון של מערכת הבנקאות תאפשר לה להעמיד הלוואות בסכום של כ-80 מיליארד שקל.
הבנקים יצטרכו להחזיר את ההון שיועמד לרשותם למדינה לאחר שמחנק האשראי יסתיים. במידה שלא יעשו כן, המדינה תקבל מניות בבנקים שלא יחזירו את ההון. מדובר למעשה באופציה להלאמה של הבנקים. מודל זה שונה מהמודל שיושם בבריטניה ומזה שאמור להתבצע בארה"ב בכך שהמדינה לא תקבל מיידית מניות בבנקים שישתתפו בתוכנית - אלא רק אם הבנקים לא יחזירו את הכסף למדינה.
התוכנית אומרת כי אם יהיה מחנק אשראי - בשלב מסוים ירגישו אותו גם הבנקים, משום שלקוחות לא יצליחו לפרוע הלוואות; לכן, מזרימים הון ומגדילים את היצע מקורות המימון - וכך הלקוחות יוכלו לעבור את התקופה הזו בשלום, וגם הבנקים.
חשש מפירעונות כבדים
הצעות אלה נועדו להתגבר על מחנק אשראי שצפוי במשק החל ב-2009, בעקבות שורה של התפתחויות:
1. הצורך של חברות עסקיות שהנפיקו איגרות חוב לציבור למחזר את חובן. ב-2009 צפוי להגיע היקף הפירעונות של האג"ח הקונצרניות ל-12 מיליארד שקל, ואילו ב-2010 הוא אמור לזנק ל-60 מיליארד שקל. ההערכה היא שחלק ניכר מהחברות יתקשו למחזר את החוב בשוק ההון, וייאלצו לפנות לבנקים.
2. הבנקים מוגבלים ביכולתם להעמיד הלוואות חדשות, משום שהמפקח על הבנקים דורש מהם להגיע ליחס הלימות הון של 12% עד סוף 2009. יחס זה מבוסס על ההון העומד לרשותם ביחס להיקף ההלוואות. כיום נמצאת מערכת הבנקאות ביחס הלימות הון של 11.6%.
3. בשנה הקרובה צפויה פגיעה ביכולת הפירעון של חובות מצד חברות רבות שייפגעו מהמשבר הכלכלי, וההאטה בעולם ובישראל. הדבר יביא להגדלת ההפרשות לחובות מסופקים בבנקים ולפגיעה ברווחיותם. גם הדולר, שזינק מאז השפל ב-16%, פוגע בתיק האשראי של הבנקים - ששליש ממנו הוא דולרי.
הדבר המטריד כעת הוא הפירעונות הצפויים בשוק האג"ח הקונצרני. באוצר, בבנק ישראל וברשות ני"ע חוששים שהתפתחות שוק האשראי החוץ-בנקאי - שהיקפו מגיע לכ-350 מיליארד שקל - תיבלם בעקבות המשבר, ולכן מנסים למצוא פתרונות שלא יחסלו את השוק הזה, שמהווה אלטרנטיווה למערכת הבנקאות.
עם זאת, קיימת סבירות גבוהה שחלק מהחברות לא יצליחו לפרוע את חובן, ולכן יש היערכות להקמת "קרנות חילוץ" שיסייעו לקופות הגמל, קרנות הפנסיה וחברות הביטוח שרכשו את מרבית האג"ח הקונרצניות להתמודד עם בעיית הפירעונות. להבדיל מבנק שעומד מול הלווה, במקרה הזה מדובר בעשרות בעלי חוב שרכשו את האג"ח, ולכן עלתה הצעה להציב לצדם של נאמני האג"ח קציני אשראי - שירכזו את הטיפול בגביית החובות עבור כל הגופים המוסדיים שרכשו אג"ח בהנפקה של החברה.