אוכלוסיית רצועת עזה גדלה בעשור האחרון ב-65% - יצור המזון העצמי רק ב-13.6%

תפוקת היצור החקלאי ברצועת עזה מפגרות בשיעור גדול אחרי הגידול באוכלוסייה. אם המגמה תימשך, צפוי המחסור במזון ברצועה להחמיר וההזדקקות ליבוא מזון מישראל תגדל - כך עולה מנתונים שנחשפו בסוף השבוע על ידי קמ"ט חקלאות ביחידת מתאם הפעולות בשטחים.



מהנתונים עולה כי בעשור האחרון (2000-2009) גדלה אוכלוסיית הרצועה מ-1.183 מיליארד נפש ל-1.951 מיליארד נפש (65%) בעוד שתפוקת היצור החקלאי ברצועה גדלה מ-820 מיליון שקל ל-932 מיליון שקל - גידול של 13.6% בלבד. בפועל, מציינים במשרד החקלאות, הפער גדול יותר מפני שהנתונים בדו"ח המתאם הם על בסיס נומינלי.



במשרד החקלאות מציינים כי ממשלת החמאס, שהציבה לה יעד לצמצם את התלות ביבוא תוצרת חקלאית טרייה מישראל נכשלה בכך, אף שהצליחה להגדיל בשיעור מסוים את שטחי החממות לגידול ירקות. כמו כן תמשך התלות ביבוא מישראל של תשומות לחקלאות (זרעים, ציוד השקיה וכולי).



יצוין כי פוטנציאל גידול הירקות ברצועת עזה הוא גדול במיוחד ואף יכול בתוך זמן קצר להכפיל את עצמו. הסיבה העיקרית לכך היא, שתשתית החממות ובתי הצמיחה בהתנחלויות החקלאיות שפונו נותרה כמעט בשלמותה. כמו כן קיים ברצועה כוח עבודה מיומן בקרב הפלשתינאים שעבדו בחממות בהתנחלויות וקיים בידם הידע הדרוש, בעוד ששכר העבודה הוא נמוך מאוד ושטחי הגידול קרובים לשווקים. כל זאת מאפשר למגדלי הירקות ברצועה למכור אותן לצרכנים במחיר זול בהרבה ממחירי הירקות מיבוא מישראל.



ב-2009 השתרעו שטחי החממות ברצועת עזה על 12,812 דונם, כששטחי הגידול העיקרים הם באזור חן יונס - 4,200 דונם, וברפיח 3,762 דונם. עוד עולה מהדו"ח כי יצוא הפירות מישראל לרצועה גדל מ-32,875 טון ב-2008 ל-42,561 טון ב-2009 (30%), זאת לאחר שמשרד הביטחון אישר למגדלי הפירות הגדלה משמעותית של מספר משאיות הפרי שהותר להן לעבור מדי יום במעברי הגבול. הפרי המבוקש ביותר אצל צרכני הפירות בעזה הוא התפוח ולאחריו הבננה.



לדברי שר החקלאות שלום שמחון, העלייה בהקמת החממות ברצועה מצביעה אמנם על שיפור במצב הכלכלי בעזה אך בטווח הארוך הגידול המהיר באוכלוסייה מצד אחד והפיתוח אורבני המהיר הבא על חשבון הקרקע החקלאית, מצד שני, תמשיך עזה להזדקק לאספקת מזון מישראל ומשרד החקלאות ימשיך על אף המגבלות, להבטיח שהסחר יבוצע מעל פני הקרקע ולא מתחת לפני הקרקע באמצעות הברחות במנהרות, שכן תוצרת חקלאית מוברחת עלולה לשאת מחלות הפוגעות בחי ובצומח שיפגעו הן בחקלאי הרצועה והן בחקלאי ישראל.