"אנחנו יכולים להיות דובאי של צפון אפריקה"

ניו יורק טיימס

>> פתיחתה של כלכלה סגורה היא אינה משימה קלה, במיוחד אם המדינה האמורה היא לוב - אומה שבילתה חלק גדול משני העשורים האחרונים כשגבה מופנה לעולם. האתגר קשה אף יותר אם עבור פתיחת הכלכלה נדרש לשבור את המסורת שהנהיג מועמר קדאפי ולהילחם נגד ביורוקרטיה מבוצרת היטב, שאין עניין בשינויה.



זוהי מטרתו העיקרית של סאיף אל איסלם אל קדאפי, בנו ויורשו המיועד של שליט לוב, קולונל מועמר אל קדאפי - לפרק את המסורת הסוציאליסטית והאוטוריטרית שאביו הנחיל ללוב ב-40 השנה האחרונות.



"קשה להמציא מחדש מדינה", אמר בראיון בחודש שעבר שנערך בווילה שלו בגבעות מעל טריפולי, בעת שמלצר בחליפה שחורה הגיש לו תמרים טריים. "אבל זה מה שאנחנו עושים. יש לנו חוקה חדשה, חוקים חדשים, קוד עסקי ומסחרי חדש ומס אחיד של 15%".



קדאפי הבן, 37, מחזיק בדוקטורט מבית הספר לכלכלה של לונדון, דובר אנגלית מושלמת ובעל גישה עצמאית נועזת. בשנים האחרונות הוא הצטייר כבעל הפנים הידידותיות למערב של לוב וכסמל לתקווה, לרפורמה ולפתיחות. כשהתמנה ב-2009 להוביל גוף ממשלתי עוצמתי שמפקח על המנהיגים השבטיים, אנליסטים ראו זאת כסימן לחותמת הכשר שהעניק לו אביו. ואולם, בפוליטיקה העכורה של לוב, לא כל דבר נראה כפי שהוא באמת, ולא ברור עד כמה קדאפי הצעיר יוכל להגשים את חזונו.



למרות הגישה הפרו-בינלאומית שלו והפופולריות המקומית, אנליסטים טוענים כי בלוב מצטברת התנגדות למודרניזציה שהוא רוצה לחולל. באחרונה הגבילה הממשלה את פעילותם של שני עיתונים שקדאפי הבן תומך בהם; ניסיונותיו לחזר אחר השקעה מערבית נבלמו בחודש שעבר כשהממשלה אסרה על מתן אשרות לתושבים של יותר מ-20 מדינות באירופה שקיוו לעשות עסקים בלוב; והקליקות הסכסכניות והוותיקות של לוב הרימו ראשן בשבוע שעבר לאחר שקדאפי האב הסלים את הסכסוך עם שווייץ בהכריזו עליה ג'יהאד.



ההתפתחויות חיזקו את העמדה כי הקו הנוקשה של אחיו הגדול יותר של סאיף, מותאסים, יועץ הביטחון של לוב, צובר עוצמה. "הרבה אנשים קפצו על הרכבת של סאיף, כאילו הוא העתיד של לוב", אמרה דנה מוס, מומחית ללוב. "אמנם סאיף ומוטסים יהיו בעלי השפעה בעתיד, אך השאלה היא למי תהיה יותר השפעה".



מאז שלוב הודיעה על התפרקות מהנשק הגרעיני שלה - יוזמה שהוביל סאיף - והחלה לתקן את קשריה עם המערב בעשור האחרון, חזו מומחים כי פתיחתה של הכלכלה תגיע במהירות. הפרטות וזרם של השקעות זרות, מעבר לחברות הנפט המקומיות, היו אמורים לתמוך בכך.



ציפיות אלה זכו לתמיכה באוקטובר האחרון לאחר שקדאפי הבן התמנה לראש מועצת ראשי השבטים המקומיים, עמדה שתיתן לו עוצמה בממשל ופלטפורמה רשמית לקדם את סדר היום של הרפורמות. ואולם חודשים אחרי כן הוא עדיין לא קיבל את התפקיד. הוא אמר כי לא ייכנס לפוליטיקה לפני שלוב תאמץ מוסדות דמוקרטיים. "לא אקבל שום תפקיד אלא אם תהיה חוקה חדשה, חוקים חדשים ובחירות שקופות", אמר. "לכולם צריכה להיות גישה לתפקידי הממשל. לא צריך להיות לנו מונופול על הכוח".



קדאפי הבן המשיך ללכת על חבל דק ולהשתמש במעמדו כדי לשנות את הסטטוס קוו שקבע אביו. הוא יצא נגד ועדות המהפכה הכל יכולות, ואיפשר לפעילי זכויות אדם להיכנס ללוב. כל זאת בעוד הוא מנסה לשמר את מעמדו כיורש לאביו.



אבטלה של 30%



כמה אנליסטים סבורים כי חוסר הנכונות להיכנס לממשלה היא אסטרטגיה מכוונת, שנועדה לשמור על הילת המשקיף מהצד. לטענתם, כך יאפשר לו להתעלות מעל היריבים הפוליטיים, בדיוק כפי שעשה אביו ב-1972, כשהסיר את עצמו מהממשלה ואימץ את התואר "מנהיג אחווה ומדריך המהפכה".



חופשי מהמגבלות הביורוקרטיות, יכול קדאפי הבן להציע רעיונות מרחיקי לכת: אזורים פטורים ממס השקעות, מקלט מס לזרים, ביטול דרישות הוויזה ופיתוח בתי מלון יוקרתיים.



"אנחנו יכולים להיות דובאי של צפון אפריקה", אמר, והזכיר את הקירבה של לוב לאירופה (טיסה מלונדון לטריפולי אורכת פחות משלוש שעות), את שפע מאגרי האנרגיה שלה ואת קו החוף הבתולי כמעט, המשתרע על פני 1,900 ק"מ. מהווילה שלו, שנמר מפוחלץ משקיף ממנה בתנוחת מארב, מעיין מפעפע בשלווה בסמוך לה והאוויר שבה סמיך מקטורת, זה נראה כמו רעיון סביר.



לוב עשירה יותר מדובאי, הענייה בנפט ושקועה בחובות. התמ"ג לנפש בלוב הוא 15 אלף דולר - גבוה יותר מזה של פולין, מקסיקו וצ'ילה, לפי הבנק העולמי. קרן ההשקעות הממשלתית, המנהלת את רווחי הנפט, שווה 65 מיליארד דולר, והממשלה הכריזה על תוכניות להשקיע 130 מיליארד דולר בשלוש השנים הקרובות לשיפור התשתיות.



אך בביקור בלב טריפולי נחשפנו למציאות מסוג אחר. אשפה מתגלגלת ברחובות, חורים נפערים במדרכות, ומעט בתי מלון ומסעדות הידידותיים לתייר. בסמוך לחוף אמנם נבנים כמה בתי מלון, אך נראה כי העיר מתעלמת מהנכס המרהיב ביותר שלה - הים התיכון. בנוסף, שיעור האבטלה במדינה מגיע לפי הערכות ל-30%, ומרבית מכוח העבודה הפוטנציאלי הם עובדים לא מיומנים.



"המדינה נראית כמו אתר בנייה", אמר מוסטפה פטורי, אנליסט פוליטי מטריפולי. "אבל האתגר האמיתי הוא לפתח ולהעשיר את אזרחי לוב. אנחנו לא דובאי".



כלכלת השוק של לוב נותרה בגדר שאיפה ולא בגדר מציאות. באחד הבקרים באחרונה בבורסת המניות הצעירה של טריפולי, ישבו עשרה ברוקרים ובהו במסכים בזמן שקומץ לקוחות המתינו בשעמום בסמוך. עשר חברות נסחרות בבורסה, שלטענתה עורכת עסקים בשווי 400 אלף דולר ביום ממוצע. "עלות ניהול הבורסה גבוהה יותר ממחזור המסחר היומי", אמר שוקרי ג'האנם, יו"ר תאגיד הנפט הלאומי, חברת הנפט הממשלתית.



המצב לא צפוי להשתנות לפני שתשחרר הממשלה את אחיזתה האיתנה בכלכלה. אך ג'האנם, ראש הממשלה לשעבר התומך במאמצים לשחרור הכלכלה, טען כי קיימת התנגדות פוליטית עזה לכך וכי המשבר הכלכלי העולמי רק חיזק זאת. כספי נפט שיממנו את חזונו של קדאפי הבן הם אלה שתרמו לעלייתה של אליטה מבוצרת המתנגדת לרפורמה.



"אין ספק שיש אנשים בעמדות בכירות בממשלה שמתנגדים להפרטה, על אף שמרבית אזרחי לוב מעוניינים לעבור לכלכלת שוק", אמר ג'האנם.



מרבית האזרחים כולל אנשים כגון מוחמד יונס, 35, מהנדס מכונות מטריפולי, שכבר שנים מתקשה למצוא עבודה קבועה. לוב אולי עשירה יותר מבעבר, אך הוא אינו נהנה מהפירות, למרות האנגלית השוטפת בפיו והחינוך האקדמי שקיבל.



"אין עבודה, אין סיכוי, אין משרה", אמר ומשך בכתפיו באדישות. "ובכל זאת יש לנו כל כך הרבה כסף. משהו לא עובד כמו שצריך".