וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

נור מקרופרינטרס - מצמיחה, למשבר, להבראה, וחוזר חלילה

הארץ

2.6.2002 / 9:54

שנתיים בלבד לאחר שהשלימה מהפך עסקי מוצלח, נקלעה שוב נור למשבר קשה. המנכ"ל ארז שחר מקווה שתהליך הארגון מחדש יישא פירות לפחות כמו המהפך שהחל לפני 5 שנים



מאת בועז לוי



לא על סיטואציה כזו חלמו דן פרג'ס, בעל השליטה ביצרנית המדפסות בפורמט רחב נור מקרופרינטרס , ושותפיו להשקעה בחברה, בהם חברת ישאל. גם זרוע ההשקעות של בנק המזרחי, שהזרימה לקופת נור 7 מיליון דולר בתחילת השנה, לא תיארה לעצמה שבתוך פחות מחצי שנה יתכווץ שווין של המניות שקיבלה בשני שלישים.



שנתיים לאחר שהגיעה לשיא התפנית (turnaround) המרשימה, וחמש שנים לאחר תחילת תהליך השיקום שביצעו בחברה החבולה המנכ"ל ארז שחר והצוות שסביבו, נקלעת נור למשבר שני, שנראה קשה כמעט באותה מידה.



הצניחה של מניית נור בשבועות האחרונים לרמה של דולר אחד, היא לא רק תוצאה של החמצת התחזיות לרבעון הראשון, אלא גם תגובה לפגיעה בנקודות חוזק מסורתיות של נור, כמו השליטה בשוק האמריקאי, הרווחיות הגבוהה ממכירת דיו, ומכירת מדפסות הפרסקו - מוצר הדגל של החברה.



לאור החוב הגבוה של נור, והפוטנציאל לשריפת מזומנים מזורזת, נראה כי המניה מתעלמת מהפוטנציאל הגדול הטמון בשוק בו פועלת החברה, והיא נעה לצלילי חליל אחד: מצבה הפיננסי של החברה ויכולתה לעמוד בהתחייבויותיה.



ב-2001 נראה היה כי מצבה של נור סביר: קצב הצמיחה אמנם הואט משמעותית, אבל ההנהלה הגיבה נכון ומהר, יישמה את הקיצוצים הנדרשים בהוצאות התפעוליות, ושיפרה את תהליכי הייצור. ואולם, עם תום הרבעון הראשון של 2002, שבו הוחרף קצב הנפילה בהכנסות, נראה כי המשקיעים מפקפקים ביכולת ההנהלה להגיע לאיזון תפעולי.



נכון להיום לנור 17.5 מיליון דולר במזומן, אך מאזנה מכיל אשראי קצר טווח של 9 מיליון דולר והתחייבויות לטווח ארוך בהיקף של כ-31 מיליון דולר. חוב החברה מממן 61% מהמאזן.







על רקע הבעיות שבהן סובלת נור, מעניין לבחון את מצבה של סאיטקס ויז'ן, חברה ישראלית נוספת הפועלת בתחום, ומפרסמת דו"חות כספיים במסגרת הדו"חות של סאיטקס. מבחינת תוצאות אלה עולה כי הכנסותיה של נור ספגו מכה קשה יותר מאלה של סאיטקס ויז'ן שגם הצליחה לשמור על שולי רווח גולמי משופרים. בנוסף, הצמיחה של סאיטקס ויז'ן היא פנימית בלבד, בעוד שנור מאחדת את התוצאות של חברת סלסה דיגיטל שרכשה ב-2000 תמורת 30 מיליון דולר. מסקנה אפשרית מנתונים אלה היא שעיקר הבעיות בהן נתקלת נור קשורות לגורמים פנימיים ולאו דווקא לשוק.



שחר וההנהלה הציגו תוכנית להבראה הכוללת שלושה מרכיבים עיקריים: קיצוץ בכוח אדם, בשכר ובהטבות; מעבר למבנה ארגוני המצמצם את כוחן של החברות הבנות ומעניק שליטה טובה יותר בהוצאות; חידוש הצמיחה בהכנסות החברה על ידי השקה של מוצרים חדשים שיחזירו לחברה את נתחי השוק שאיבדה.



השוק מעכל את החידושים לאט



שוק ההדפסה העולמי בפורמט רחב מייצר בכל שנה שלטים על בניינים, שילוט על משאיות ואוטובוסים, שילוט בנקודות מכירה ושלטים גדולים אחרים בהיקף של 30 מיליארד דולר. הלקוחות הפוטנציאליים של נור, מתחרתה הישראלית סאיטקס ויז'ן וחברה אמריקאית בשם ווטק (Vutek), הם 35 אלף דפסים (חברות דפוס קטנות) שרובם עושים היום שימוש בטכנולוגיה שנקראת דפוס משי.



נור ומתחרותיה מציעות מעבר לשיטת דפוס דיגיטלית, המבטאת קפיצת מדרגה טכנולוגית ומעניקה יתרונות כלכליים על פני דפוס המשי. זו האחרונה מתאפיינת בעתירות עבודה ובעלות קבועה גדולה הנובעת מההכנה של פלטת הדפוס, ולכן היא משתלמת יותר כאשר ההדפסה היא בכמויות גדולות.



ואולם בהדפסות מחוץ לבית - שלטי חוצות, שלטים על אוטובוסים ומשאיות - ההדפסה היא בסדרות קטנות יחסית של כמה מאות או עשרות עותקים, ולכן נהנית ההדפסה הדיגיטלית מיתרון מובנה. בשיטה זו, המחשב שולח את התמונה הישר אל מצע ההדפסה, ולכן פרט לעלות המדפסת אין כמעט עלויות קבועות. כאשר הושקה למשל מדפסת הפרסקו החדשנית של נור, היא הבטיחה לדפס עלות הדפסה למ"ר נמוכה יותר מאשר דפוס משי בסדרות נמוכות מ-200 עותקים.



הדבר הטוב ביותר שאפשר לומר על השוק בו פועלות נור ומתחרותיה הוא שגם בשנה הקשה שעברה על הכלכלה העולמית - הוא לא נעלם. ההדפסה בפורמט רחב אמנם הורידה הילוך ב-2001, אך עדיין נרשמה צמיחה חיובית קלה לעומת 2000, שהיתה שנה של צמיחת שיא.



מנכ"ל נור, ארז שחר, מעריך כי שיעור החדירה של הטכנולוגיות הדיגיטליות להדפסה בפורמט רחב מגיע ל-10% לכל היותר. 90% מהשוק עדיין משתמש בדפוס משי, וחדירת הטכנולוגיה הדיגיטלית תלויה ביצרניות המדפסות ובכדאיות הכלכלית שתצמח מהם לדפסים.



ואולם, לנור כל זה לא עזר כי ב-2001 איבדה החברה נתחי שוק למתחרים, בעיקר בארה"ב וביפאן, עקב בעיות פנימיות. אם בתחילת 2001 הובילה נור עם נתח שוק של 41%, כשהיא מקדימה את ווטק (36%) וסאיטקס ויז'ן (23%), הרי שהיום ההערכה המקובלת היא שהשוק מתחלק כמעט שווה בשווה בין המתחרות.



למעשה, כמעט חצי ממכירותיה של נור ב-120 ,2001 מיליון דולר, מיוחסות למדפסות זולות יותר השייכות לקו המוצרים של סלסה דיגיטל. אחת מתופעות הלוואי של המיתון, היא רכישה של מדפסות יקרות פחות, המצמצמות את הסיכון של הדפס.



נתונים אלה אמנם מעידים כי רכישת סלסה היתה אחד המהלכים המוצלחים ביותר שביצעה הנהלת נור בשנים האחרונות, אך גם חושפים את הקשיים במכירת המוצרים המקוריים והיקרים יותר של נור בתקופה האחרונה.



ראשי ההדפסה התבלו מהר מדי



עיקר הקשיים של נור ב-2001 מיוחסים להאטה בקצב המכירה של מדפסות חדשות. בתחילת 2000 השיקה נור לראשונה את מדפסת הפרסקו, שנועדה להמשיך את ההצלחה של מדפסות הבלובורד הוותיקות, והיתה אמורה לתת תשובה כלכלית חד משמעית לתעשיית דפוס המשי בסדרות הדפסה נמוכות מ-200 עותקים, ובהמשך - גם נמוכות מ-400 עותקים.



הפרסקו זכתה להצלחה גדולה בחודשים הראשונים להשקתה, אך ב-2001 התגלו במכונה "מחלות ילדות", ועד היום נמכרו בעולם כ-150 מדפסות. "בדיעבד, הפרסקו היתה מדפסת שהקדימה את זמנה", אומר שחר. "היא איבדה מהתחרותיות שלה ב-2001, בגלל שהמתחרים כמו ווטק הוציאו מוצר כלכלי יותר".



תעשיית הדפוס הדיגיטלי בפורמט רחב מגיעה לדפסים עם הצעה שנשפטת בסו

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully