שנה חדשה ועמה מגיע גם משבר הביטוח הסיעודי הקולקטיבי: בתחילת שנת 2017 האריכה הממונה של שוק ההון דורית סלינגר בפעם השנייה את הביטוחים הסיעודיים הקולקטיביים בשנה, וזאת לאחר שיו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן איים להשבית את המשק.
למרות ההארכה שהייתה כפלסטר על פצע פתוח, בינתיים לא נמצאה הסכמה בשנה האחרונה בין הצדדים. בהסתדרות הבינו כי הם חייבים להפעיל מכבש לחצים על המפקחת הממונה ועל שר האוצר, והתוצאה הוא קמפיין ציבורי בשלטי חוצות ובאוטובוסים ברחבי גוש דן תחת הכותרת "לא מפקירים את הקשישים - חייבים לפתור את משבר הביטוח הסיעודי". בהסתדרות רוצים להאריך את הביטוח הסיעודי הקולקטיבי בעוד שנה כיוון שהוא זול, ומנגד דורשת המפקחת לבטל אותו עקב היותו זמני וליצור ביטוח סיעודי קולקטיבי חדש לכל החיים אך יקר בהרבה.
למרות ההארכה שנתנה רשות שוק ההון, נתונים ממשרד האוצר מציגים כי בשנת 2015 בוטחו כ-800 אלף עובדים במשק, רובם מהוועדים הגדולים. במהלך שנת 2016 נזרקו מהביטוח הסיעודי הקולקטיבי 80,780 מבוטחים לאחר שחברות הביטוח השונות סיימו באופן חד צדדי את הביטוח הסיעודי ב-63 פוליסות שונות. במהלך ינואר 2017 לא חודשו שני ביטוחים הכוללים 2,721 מבוטחים.
בשבוע שעבר הוציא מבקר המדינה מכתב לשר האוצר ויו"ר ההסתדרות לפיו הוא קורא לא להאריך באופן זמני את הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים אלא למצוא מתווה יציב לטווח ארוך. מטרת המכתב הייתה להעניק רוח גבית לעמדתה של הממונה על רשות שוק ההון סלינגר שטוענת כי חייבים להסכים על ביטוחים יציבים לטווח ארוך ולא חידוש שנתי כפי שהיה עד עתה, שהותיר את המבוטחים עם חרב מונחת על הצוואר. סלינגר הציעה שתי אפשרויות: הצטרפות לביטוחים הקולקטיביים של קופות החולים שבשביל רבים נתפסים ככיסוי ראשוני דל, או ביטוח סיעודי חדש לכל החיים המתומחר במחיר יקר עד פי עשרה אליו מתנגדים הוועדים וההסתדרות.
בשנת 2013 ביטל מי שהיה אז הממונה על אגף הביטוח במשרד האוצר, פרופ' עודד שריג, את הביטוחים הקולקטיביים. בביטוחים אלה היו מבוטחים כ-200 אלף בני אדם. שר האוצר כחלון ויו"ר ההסתדרות ניסנקורן הגיעו להסכם על הארכת הביטוח הקולקטיבי עד סוף 2016 ומי שכבר נפלט - הביטול של הביטוחים נעשה בהדרגה - יוכל להצטרף לביטוח הסיעודי של הקופות. למרות ההסכם, חברות הביטוח לא היו מוכנות לחדש את ההסכמים למספר קבוצות המבוטחות בביטוח.
על פי המתכונת הנוכחית, הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים מתחדשים כל חמש שנים. חברות הביטוח מסרבות לחדשם כאשר המבוטח מתקרב לגיל זקנה בו ההסתברות לאירוע ביטוחי עולה משמעותית. אם אדם בן 70 ייזרק מהביטוח הסיעודי הקולקטיבי, הוא ימצא את עצמו ניצב בפני שוקת שבורה, שכן אז חברות הביטוח לא יקבלו אותו באופן פרטי כי גילו מהווה סיכון יתר סיעודי - וגם אם כן, הוא יידרש לשלם פרמיות גבוהות יותר מהמחיר הממוצע בשוק. לצד נתונים אלו יצוין היום (ראשון) יום הקשיש בכנסת, עם פרסום דוח מבקר המדינה על מצבם של הקשישים בישראל.
"הרווחים של חברות הביטוח מביטוחים פרטיים כפולים"
מדוח הממונה על רשות שוק ההון לשנת 2016, עולה כי הרווח בביטוח הסיעודי הקבוצתי של חברות הביטוח, לאחר ניכוי תביעות המבוטחים, נאמד בסכום של 496 מיליון שקל. לעומת זאת, הרווח מהביטוחים הפרטיים של חברות הביטוח בניכוי תביעות המבוטחים הוא 935 מיליון שקל פי שניים מהרווח בביטוח הקבוצתי.
סכומי התביעות כוללים בתוכם את הוצאות יישוב התביעה, תשלומים למומחים רפואיים ומומחים בחברות הביטוח, חוקרים, הוצאות הנהלה של החברה ועוד, כך שאין מדובר בסכומים נטו המגיעים אל המבוטח אלא בסכום ברוטו. מומחים בתחום מסבירים כי הסיבה לרווח הגדול מהביטוח הפרטי, היא שכאשר מבוטח הוא חלק מקבוצה, התביעה שלו תתקבל יותר מהר ובסכום גבוה יותר מאשר אדם פרטי מול מערכת גדולה.
ברשות שוק ההון אומרים כי המתווה שהציעה סלינגר מיטיב עם העובדים והפנסיונרים מאחר והוא לכל החיים: "דאגה אמיתית למבוטחים ולעובדים משמעותה לאמץ את המודל הסיעודי ארוך הטווח".
יודעי דבר מסבירים כי דווקא ההסתדרות וועדי העובדים רוצים להמשיך במתכונת של ביטוח סיעודי בגלל העלות הנמוכה, אך היא זמנית וככזו, לא מחייבת את החברות לבטח אותם לכל החיים. לדבריהם, במצב כזה בו ראשי הוועדים מתעקשים שלא לשתף פעולה עם המודל החדש והיציב, עלולים עובדים רבים מבוגרים למצוא את עצמם תלויים באוויר.
עו"ד חיים קליר, מומחה בתחום הביטוח, טוען כי ההחלטה של המפקח על הביטוח לבטל את הביטוחים הקולקטיבים נועדה לשרת את חברות הביטוח שממילא מרוויחות מהביטוח הקבוצתי, אך רוצות להרוויח יותר ולגרום לעובדים לבצע ביטוחים פרטיים. "אין ספק שמדובר ביוזמה לביטול הביטוחים הקולקטיבים היו של חברות הביטוח. את הביטוח הפרטי עושה אדם ישירות מול החברה והביטוחים הקולקטיבים הם ביטוחים שעושים ארגונים במקומות העבודה, הם הרבה יותר זולים כי הם קבוצתיים, אבל בגלל שהם יותר זולים חברות הביטוח מרוויחות מהם פחות.
"חברות הביטוח הבינו בשלב מסוים שאם הן מרוויחות מביטוחים פרטיים יותר אז עדיף להם שהמבוטחים יעברו מביטוחים קולקטיבים לפרטיים. בשלב מסוים, באופן שאני לא יכול לראות איך זה לא קרה בצורה מכוונת, המפקח על הביטוח בזמנו הוציא הוראה שאוסרת על חברות הביטוח להמשיך ולבטח ביטוחים סיעודיים קולקטייבים, משום שהם מפסידים בביטוחים האלה. על פי נתונים של משרד האוצר הם אכן מרוויחים".
יוסי דיין, בן 77, יו"ר עמותת גמלאי אל על המייצג כ-1,600 מהפנסיונרים של אל על המבוטחים משנת 1995 בביטוח סיעודי וצפויים להיזרק ממנו בינואר הקרוב. "בכל שנה ישנה סאגה שבה אומרים שיפסיקו לנו את הביטוח, ושוב החרב מונחת לנו על הצוואר. המדינה מציעה פתרון שזורק את כל האנשים המבוגרים מהביטוח, הם יצרכו ללכת לביטוח פרטי או ביטוח הרבה יותר יקר, פירוש הדבר שאנשים בגילאים מבוגרים מעל גיל 70 יצטרכו לשלם סכומים ענקיים אלף שקל בחודש כדי לקבל ביטוח של 5,000 שקל לחודש, זה בכלל לא הגיוני.
"היו מספר הצעות על הפרק אבל המדינה לא מוכנה להיכנס אליהן ולהשתתף בעלות. אנחנו לא יודעים מה יקרה בעתיד בסוף השנה, התחושות מאוד לא טובות. שילמנו לאורך השנים מאות אלפי שקלים לביטוח, צריך להבין שבגילאים האלה אנחנו כבר משלמים 750 שקל לביטוח, אם זה יעבור לביטוח פרטי לא נוכל בכלל לעמוד בזה".
לדברי דיין, הממונה על שוק ההון מעדיפה את טובת חברות הביטוח ולא את טובת הציבור. "מדוע היא לא מבקשת תשובות או פתרונות מחברות הביטוח שיכולות לענות על הבעיה? ביטוחים שבמשך שנים אישרה המדינה הולכים להימחק בבת אחת, והרבה אנשים ייזרקו לרחוב. יש הרבה אנשים שהביטוח הסיעודי היחיד שיש להם זה הביטוח הזה והם יישארו בלי ביטוח. הרבה מהעובדים שלנו הם מבוגרים בגילאי 80 עד 90 שדווקא בתקופה שהם הכי צריכים את הביטוח הזה, ועשינו את הביטוח כדי לדעת שבגילאים האלה יהיה לנו איזה פתרון אם מישהו יהיה סיעודי, הם יישארו ללא כלום".
איציק שמולי, יו"ר שדולת הקשישים בכנסת, אמר כי גם אם התנגדותה של סלינגר מוצדקת במידה מסוימת להמשך הריטואל של הארכה לשנה, עדיין מחובתה לנטרל את הסכנה ואת החשש שמדובר במתווה שחברות הביטוח לא יישמו. "אין ספק שמדובר באחת מההונאות הכי גדולות שהיו במדינת ישראל ועוד ברישיון המדינה", אומר שמולי על ביטול הביטוח הקולקטיבי. "עצם המחשבה שבסוף השנה 800 אלף איש נוספים עלולים להיזרק לרחוב היא בלתי נסבלת ולא ניתן לזה לקרות".
לדבריו, בטווח הארוך אין שום פתרון אחר חוץ מחקיקת חוק ביטוח סיעודי ממלכתי אותו הוא מוביל בתמיכת 83 חברי כנסת, "נפעל במלוא המרץ כבר במושב הקרוב כדי לקדמו. זה בסדר שהמפקחת באה ואומרת אי אפשר להמשיך עם הארכה של כל שנה מחדש, אבל אין הצעת פתרון הולם במקום. המודל שסלינגר מציעה הוא ביטוח סיעוד לטווח ארוך שהתנאים שלו פחות טובים ממה שהם היו מבוטחים עד כה בפוליסות הקבוצתיות הישנות. המודל שהיא מציעה לא יכול לעמוד לבדוק, ולכן צריך את חוק הסיעוד הביטוח הממלכתי, כי הכיסוי שהיא מציעה אינו גבוה".
כבר כיום גמלת הסיעוד שמעניק הביטוח הלאומי נאמדת בממוצע בתשע שעות סיעוד לזכאי וזאת לאחר שנאלץ לעבור שורה של מבחני תלות וזכאות, מענק שכלל לא מספיק ומסייע למי שנזקק לו.