המועמדת לראשות העיר חיפה, אדריכלית עינת קליש רותם, התרשלה ותפצה את לקוחותיה ב-47 אלף שקל - כך קבע השבוע (שני) בית המשפט המחוזי בחיפה. בחודש מרץ האחרון הטיל בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה קנס בסך 30 אלף שקל על קליש רותם, לאחר שהורשעה בעבירות תכנון ובנייה בבית פרטי שהיה בתכנונה ובפיקוחה.
כפי שפורסם לראשונה בוואלה! נדל"ן, מדובר בווילה שנבנתה בזכרון יעקב בניגוד לחוק וללא היתר בנייה עבור הלקוחות שהיא צפויה לפצות - משפחת העולים החדשים אילנה ודוד גרבר. השופטת תמר נאות פרי קבעה בפסק הדין כי קליש רותם "לא מילאה את מלוא חובותיה". עם זאת, דרישות אחרות של בעלי הבית נדחו.
תחילת הפרשה בבני הזוג גרבר, פנו ליזם מקומי, שמעון עזורה, והתחייבו לשלם 3.46 מיליון שקל עבור עלויות חלקם במגרש שברחוב מעלה הכרמל לצורך הקמת הבית. לטענתם, רק כשהסתיימה הבנייה והם נכנסו לגור בו, התברר להם שאין לו היתר אכלוס ובנייה, מה גם שנמצאו חריגות בנייה במגרש.
על פי התביעה, בטרם החלו בבנייה שכרו בני הזוג את שירותיה של קליש רותם, על מנת שתתכנן את הבנייה, כולל הוצאת היתר ופיקוח. כפי שתואר בהרחבה בוואלה! נדל"ן, הפרשה התגלגלה לידי כך שהאדריכלית פיקחה על בנייה ללא היתר, וזאת חרף טענתה כי היזם היה אמור לדאוג לקבלתו. בית המשפט בחדרה לא קיבל את טענתה וקבע כי כמפקחת הייתה אחראית על קבלת ההיתר.
בהחלטתה מהשבוע החולף נמנעה השופטת נאות פרי משימוש במונחים כגון "קנוניה", "נוכל", "רמאי" או "שקרן" וכיו"ב, ביטויים שהצדדים לא חסכו האחד מהאחר ושזרו לאורך סיכומיהם; אבל מצאה כי "כולם התרשלו רשלנות רבתי ואחראים במשותף למצב שנוצר".
עוד קבעה כי "בכולם דבק רבב" וציינה כי דווקא עזורה, מי שכאמור הגה את הרעיון מאחורי העסקה והיה הרוח החיה שהובילה את הצדדים למקום בו הם נמצאים היום, תיאר את המצב באופן ממצה: "אני יודע שעשינו משהו לא חוקי - לעשות עסקה מוזרה שכזאת".
3 שנים של דיונים לא הביאו לסוף התסבוכת המשפטית
כך או כך, תביעת בני הזוג גרבר נדחתה כמעט במלואה, והם יקבלו פיצוי חלקי מאוד מקליש רותם. הסיוט המשפטי אליו נקלעו מול בעל הקרקע נותר כשהיה, ובתום 3 שנים של דיונים גם השופטת ציינה כי "פסק דין זה לא יעזור בפתרון המחלוקת" וכי "לא מצאתי שיש דרך שאוכל לעשות זאת".
למעשה שוכנעה השופטת כי המוצא לתסבוכת המשפטית היא שבעל הקרקע ימכור למשפחת גרבר את המגרש, אבל הוסיפה כי "לא אוכל לתת צו שיחייב את כהן למכור את הזכויות לגרבר, ובוודאי שלא אוכל לנקוב בסכום שישקף תמורה ראויה להסדר שכזה".
לפיכך שלחה את הצדדים לשולחן המו"מ, אף שכבר הגיעו בעבר למבוי סתום בטרם פנו לבית המשפט. "דרך נוספת היא למכור את הנכס על ידי כונסי נכסים, ולמצוא דרך לחלוק את התמורה בין גרבר לכהן", ציינה, "אך גם אופציה זו כפופה להסכמת הצדדים".
בנוסף העלתה את האפשרות כי בני הזוג יסירו לאלתר את עבירות הבנייה, ישלימו את התנאים שקבעה ועדת התכנון והבנייה שומרון כדי לקבל היתר וטופס 4 - ואז "תיסלל הדרך להסדר כולל". לדבריה, "גם לבעל הקרקע יש אינטרס לקבלת היתר בנייה, שכן אם בסופו של יום גורלו של הנכס להימכר לצד שלישי, ברי כי לא ניתן יהא למכור אותו ללא היתר בנייה, וברור כי ערכו של הנכס ללא היתר בנייה נמוך בהרבה".
לדברי עו"ד שחר לוינזון, שותף במשרד עוה"ד יוסף ישורון ושות' המייצגים את בני הזוג גרבר, "קביעת בית המשפט מצטרפת להחלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה, שם נקבע כי עינת קליש רותם הפרה את חובתה כשומרת סף, תוך שהוא דוחה טענותיה להטעיה. בית המשפט עשה חסד עם קליש רותם, כאשר נמנע לחזור על קביעות חלוטות שנקבעו בעניינה על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים בחדרה, לרבות עצם מעורבותה בתכנון קומת מרתף שכלל לא הייתה חלק מהיתר הבנייה. בימים הקרובים נשקול הצורך בהגשת ערעור לבית משפט העליון".
מטעמה של אדריכלית עינת רותם קליש לא נמסרה תגובה. היזם שמעון עזורה מסר בתגובה כי הוא "מקבל את פסק הדין המדבר בעד עצמו".