פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      להשלים את הפאזל: כך תרכיבו תיק השקעות אופטימלי

      האם הגדלת התשואה מחייבת הגדלת הסיכון ואיך מגיעים לנקודת האיזון המושלמת ביניהן? תיאוריה כלכלית זו תאפשר לכם לדעת איך לעשות זאת

      אילוסטרציה (ShutterStock)
      פאזל (צילום: shutterstock)

      שמעתם פעם על הארי מרקוביץ'? במארס 1952, כשהיה רק בן 24, הוא פרסם מאמר שהוא לא רק אחד המאמרים הכלכליים החשובים והמצוטטים ביותר שנכתבו אי פעם - הוא גם היה סיבה עיקרית לכך שב-1990, כשהיה כבר בן 63, הוא קיבל את פרס נובל לכלכלה. אבל איך כל זה קשור אליכם?

      מרקוביץ' הוא אביה של מה שנחשב לתורה המודרנית של תיקי השקעות. הוא זה שניסח את המסגרת המדעית-מתמטית שנותנת תשובה לשאלה החשובה מהו תיק השקעות אופטימלי. התיאוריה שלו מפתיעה מאוד בפשטותה. המרחב שמרקוביץ' התמקד בו הוא מרחב שאנחנו כותבים עליו כאן הרבה מאוד - המרחב של תשואה מול סיכון.

      רוצים את חדשות העסקים ישירות לסמארטפון? עכשיו גם בטלגרם - הצטרפו כאן

      לקריאה נוספת:
      מברק ועד דנינו: מה מחפשים בכירי מערכת הביטחון בחברות הקנאביס
      מכירות האייפון הן עדיין הקריטריון המרכזי למצבה של אפל
      העוקץ של נמלי האש אומנם לא כלכלי - אבל הוא יכאיב לנו בכיס

      הקשר בין תשואה, סיכון ויעילות

      היינו רוצים תשואה ללא סיכון - אבל זה בלתי אפשרי. אנחנו גם נוהגים לומר, לחזור ולשנן שככל שהתשואה שנדרוש תעלה - כך נצטרך לקחת סיכון גדול יותר. למעשה, זה נכון ולא נכון. אפשר לכוון לתשואה גבוהה ולשמור על סיכון נמוך יחסית - ומרקוביץ' מסביר בדיוק איך. את המקרים שבהם ניתן להעלות תשואה מבלי להגדיל סיכון או כאלה שניתן לצמצם בהם סיכון מבלי להקטין את התשואה מרקוביץ' מכנה "בלתי יעילים". מדוע? כי אפשר לקבל מהם משהו יותר טוב מבלי לוותר על דבר.

      אבל יש מקומות במרחב הזה של תשואה-סיכון שבהם זה לא אפשרי - מקומות שבהם כבר לא ניתן להעלות תשואה מבלי להגדיל סיכון או שבהם לא ניתן להוריד סיכון מבלי לצמצם תשואה. את הצירופים האלה מרקוביץ' מכנה "יעילים".

      אם תחברו בקו את כל הנקודות ה"יעילות", תקבלו מה שהתיאוריה זוכת הנובל של מרקוביץ' מכנה "מעטפת היעילות". למעטפת הזו יש צורה של פרבולה שכובה וכל נקודה בה מייצגת תיק "יעיל" שהתכונה המאפיינת אותו היא שלא ניתן להעלות בו תשואה מבלי להעלות סיכון.

      איך בוחרים תיק יעיל?

      מה שמסייע לבחירת תיק אחד מכל התיקים היעילים הוא הימצאותו של נכס שניתן לומר עליו שהתשואה עליו לחלוטין חסרת סיכון. ברוב השווקים זה קיים בדמותה של התשואה על איגרת חוב ממשלתית, כשכאן הכוונה היא כמובן לאג"ח כזו בדירוג גבוה - לא של מדינה עם כלכלה רעועה. מכיוון שהתשואה הזו נחשבת חסרת סיכון, מקומה יהיה ממש על הציר האנכי בגובה התשואה שהיא מציעה. והנקודה שבה הקו הדמיוני שיוצא ממנה משיק למעטפת היעילה מייצג את התיק היעיל ביותר. אין תיק יעיל יותר ממנו.

      הדרך לחשב תיק יעיל באופן מדויק היא מסובכת למדי, וכוללת כמויות גדולות מאוד של נתונים וחישובים סטטיסטיים מורכבים. וכמובן, צריך לעדכן כל הזמן את החישובים כי התנאים בשוק משתנים ללא הרף. יחד עם זה, עוצמות החישוב שזמינות היום, מאפשרות לבצע את החישובים הללו בצורה יעילה ואף להרחיב ולשפר את המודל.

      השורה התחתונה

      קשה להפריז בתרומה של הקונספט של מרקוביץ' לכלכלה בכלל ולשווקים פיננסיים באופן ספציפי. עברו יותר מ-65 שנה מאז שמרקוביץ' פרסם את המאמר - והתיאוריה שלו עדיין שימושית ורלוונטית.

      הכותב הוא סמנכ"ל מוצר ב- VIDEA מקבוצת לאומי