"אין חבר נאמן כמו כסף מזומן", אומר משפט עממי עתיק, אבל בשנים האחרונות יש גם יש. "אני חושבת שבחצי השנה האחרונה הייתי בכספומט אולי חמש פעמים, וגם זה בהגזמה", מספרת נטע, אזרחית מתל אביב, והיא לא לבד. המגמה ברורה, הציבור מושך חזק את ההגה לטובת אמצעי התשלום האלקטרוניים. כל כך מושך, עד שבשנים האחרונות עלה ברצינות הדיון בעולם האם צורת התשלום במזומן בדרך להיעלם. אף על פי שכל המומחים מסכימים שזה לא יקרה במרוצת חיינו, עדיין ברור שהוא נשחק.
אבל לא בישראל. או יותר נכון, לא בישראל של 2020.
יכול להיות שאתם כצרכנים עדיין משלמים ב-bit, paybox, pay או כל אחת מאפליקציות התשלום ו-100 שקל כבר לא באים אצלכם לידי ביטוי בצורת שטרות, אבל שוק המזומן בישראל פורח. "יש פה כלכלה שחורה בכמויות גדולות מאוד", מנתח כלכלן באחד מבתי ההשקעות המובילים בישראל, "אבל זה לא העניין היחיד. אנחנו בתקופת קורונה ואנשים מבוגרים שחוששים מהסגרים הולכים לכספומט ומוציאים כפול. יותר מ-6 אחוזים מהתוצר במדינה הוא כסף מזומן - זה בלתי נתפס".
עם כל הכבוד לאוכלוסיית הקשישים, הם ממש לא לבד בסיפור הזה. הכסף המזומן פורח בעסקים הקטנים וכאן מתחיל הכסף השחור לשחק תפקיד. "תחשוב על העסקים האלה", מסביר אותו כלכלן, "המדינה משלמת להם לפי אחוזי הפגיעה. בעל עסק צריך להציג ירידה של 25 אחוז במחזור, אבל הוא עובד, ממשיכים לבוא אליו לקוחות, הוא רואה שהירידה שלו יכולה להיות, בעצם, רק 10 אחוז ומפחד שלא ישיג את המענק. מה הוא עושה? לוקח מזומן ו'מקטין' את המחזור. ומה קורה במשקי הבית? בן אדם בחל"ת, מקבל דמי אבטלה ובכל זאת הוא כשיר לעבוד ורוצה הכנסה נוספת, אז הוא הולך ועובד אצל מישהו בשחור".
"בגלל הקורונה והמשבר חל גידול של 140% בצ'קים החוזרים", אומר עו"ד ד"ר דביר אינדיג, מנכ"ל חברת הכספות "בריקסטון", "בתקופת משבר הקורונה יש גידול של כמעט פי 5 בשיעור הצ'קים המבוטלים, מ- 0.35% בתקופה רגילה לכ-2%. בנק ישראל רואה בתופעת הצ'קים החוזרים פגיעה באמון ביחסים העסקים, ולאי פירעון צ'קים עשויה להיות גם השלכות על היכולת התנהלות הכלכלית של הלקוח בעתיד. בעלי עסקים רבים ובעלי מקצועות נרתעים מלקבל צ'קים ומבקשים תשלום בכסף מזומן. תופעת זו גרמה לכך שהעסקות קטנות מתבצעות בתשלום מזומן".
חוסר האמון וחוסר הביטחון הם גורם נוסף לשימור הכסף המזומן. אם בשנות ה-60 וה-70 ישראלים החזיקו מזומן מתחת לבלטות בבית, כיום משכירים כספות. "אחת הסיבות המרכזיות לגידול בדרישה לכספות, הייתה חשש של ישראלים רבים מהימצאותם של חפצי ערך יקרים וכסף מזומן בבתים. צריך לזכור שבראשית ימי הקורונה גורמי החוק ציינו שיש סבירות לגידול במספר הפריצות לבתים/עסקים".
השמירה הקנאית הזאת על הכסף המזומן מסבירה גם מדוע בישראל מסתובבים כל כך הרבה שטרות של 200 שקל. למעשה, 70 אחוז מהשטרות במחזור הם של 200 שקל - פשוט משום שהם דווקא לא במחזור. מתבלבלים? "השטרות האלה יושבים בכספות", אומר כלכלן בכיר מאחד הבנקים, "הרי הכי קל לאחסן כסף בשטרות גדולים שתופסים פחות מקום. בנק ישראל מדפיס את השטרות, הם הולכים לכספת ונעלמים מהמחזור. מה עושים? מדפיסים עוד".
הוא מציין כי זו הסיבה העיקרית שבנקים בעולם לא מתלהבים להדפיס שטרות גדולים. זה המקום להזכיר כי בכספת של בנק ישראל מונחת גלופה לשטר של 500 שקלים עם דיוקנו של יצחק רבין כבר קרוב ל-20 שנה. שטר זה מעולם לא נכנס למחזור. "זו מתנה להון השחור", מסכם הכלכלן.
המלחמה לצמצום המזומן הגיעה מצד הבנקים. בנקאי שעמו שוחחנו מספר כי לפני מספר שנים נשאלה הנגידה הקודמת של בנק ישראל קרנית פלוג מדוע לא מקדם הבנק אמצעי תשלום אחרים, והיא השיבה משהו בסגנון: אנחנו הבעיה? הטכנולוגיה אצלכם, תפתחו אותה. היום קל לשכוח, אבל לפני 5-6 שנים האפשרויות שלנו, מעבר לכרטיס אשראי ו-PayPal, לא היו גדולות והיום יש המון אופציות. אותו בנקאי מחזיר את הכדור לרגולטור: "אז אפשר לשלם היום בביט, אז מה? עדיין עסק שמוכן לקבל ביט מוגבל ל-50 אלף שקל. בנק ישראל בעצמו מגביל את השימוש".
"תקופת הקורונה והסגר המתמשך יצרו תופעה יחסית ייחודית בישראל", אומר אוהד מימון, סמנכ"ל אסטרטגיה ופיתוח עסקי בחברת max ומי שמוביל את פעילות הפינטק, "בעוד בעולם אנחנו רואים עלייה דרמטית של שימוש באמצעי תשלום ללא מגע (contactless) של עשרות אחוזים, בישראל, העובדה כי העסקים סגורים למחצה יוצרת התגברות של שימוש במזומן כחלק מ'שוק שחור' לא מוסדר. כך, בתי עסק שאמורים להיות סגורים ופועלים חלקית קיבלו תשלומים רבים במזומן. יותר מכך, גם תשלומים לעובדים בוצעו במזומן בחלק מן המקרים. צריך לציין שהשימוש גובר ובמקביל רואים עלייה משמעותית בעסקות טלפוניות ואינטרנטיות. העלייה הזו בשימוש במזומן, ככלל, איננה מבשרת טובות עבור ישראל. זה מייצר תמריץ להעלמת מס והון שחור, ובהקשרים רבים מחזיר את ישראל מספר שנים אחורה".
אז מה יקרה ביום שאחרי? מימון סבור שפני הדברים ישתנו: "להערכתי, עם סיום הסגר השימוש במזומן יפחת בצורה משמעותית וישראל תתקדם עוד צעד להפיכה לכלכלה דיגיטלית שמבוססת על אמצעי תשלום מאובטחים ומתקדמים".
לדעה הזאת שותף גם אורי נתן, סגן ראש החטיבה הבנקאית וראש אגף תשלומים בלאומי. "צריך לזכור שבתקופה הזו הרבה יותר עסקאות מבוצעות מרחוק, ובאופן כללי אנשים מנסים להימנע ממגע פיזי (כפי שקורה במזומן). זו תקופה של פריחה של תשלומים באמצעים אלקטרוניים. ראינו זאת, למשל, בעלייה בתשלומים באמצעות אפליקציית התשלומים PAY למורים פרטיים, מדריכי יוגה ופילטיס, פסיכולוגים, מאמנים אישיים, אינסטלטורים ואחרים, במקום תשלום במזומן. בנוסף, דווקא עכשיו השקנו את השירות של תשלום בנייד, כך שאפילו לא צריך לגעת בכלום כדי לשלם - רק מקרבים את הטלפון למסוף, וזהו. הקורונה האיצה תהליך שקורה ממילא, של מעבר מתשלום במזומן לתשלום באמצעים אלקטרוניים. לאורך זמן, היתרונות של התשלומים האלקטרונים צפויים לגבור על יתרונות התשלום במזומן.
"מבחינה חברתית וכלכלית, לתשלומים אלקטרוניים יש יתרונות ברורים ביחס לתשלום במזומן. קשר סחר בין אישי יכול להתקיים, ובקלות רבה יותר, תוך שימוש באפליקציות ובאמצעי תשלום אלקטרוניים אחרים. לא יותר קל לסחור בין אנשים במזומן לעומת העברה באפליקציית תשלומים, להיפך. משבר הקורונה העצים את הרכישות המקוונות על חשבון הרכישות הפיזיות, דבר שלא היה יכול להתרחש ללא אפשרות לתשלומים אלקטרוניים. החשיבות החברתית בשמירה על גישה למזומן נובעת בעיקר מהיותו מועדף על חלק מהאוכלוסייה המבוגרת, שאין לה כישורים דיגיטליים".
הכלכלן מבית ההשקעות שאיתו שוחחנו מציג את המודל הסקנדינבי. בחמישייה הראשונה של המדינות שמקבלות הכי מעט מזומן נמצאות היום שבדיה (1), נורבגיה (2) ודנמרק (5): "אם מסתכלים 20 שנה קדימה, העולם יילך לכיוון הזה. המזומן יישחק. הוא יהיה אמצעי לצבירת כסף, אבל עדיין יעדיפו את התשלום הווירטואלי.
האם יש דרך להילחם בשחור? ב-2016 החליט ראש הממשלה נרנדרה מודי לשים סוף להלבנות הכספים, לאחר שכשליש מהעסקאות במדינה היו לא מוצהרות, והודו החליפה את המטבע ביומיים. זה אילץ את כולם להוציא את הכסף מהכספות. עם זאת, זה קרה רק עם השטרות הגדולים של 500 ו-1000 רופי. המהלך הזה לא צלח, בסופו של דבר, כשהתוצר הלאומי של המדינה ממשיך לרדת בעקביות.
המזומן לא יילך לשום מקום. הוא החזיק מאות שנים ולפחות במרוצת החיים שלנו יישאר אמצעי תשלום מוביל, אבל לאלה מכם שמחזיקים מזומנים רבים, כדאי לדעת שגם לחיסכון כזה, שמועדף על ידי גורמים שונים באוכלוסייה מהרבה סיבות, יש סיכון משלו.