לא קוסמטי. טוטאל לוס

זה אמור היה להיות עוד טיפול סטנדרטי עבור אישה שמבקשת להסיר שיער מהפנים, אולם הוא נגמר הכי גרוע שניתן להעלות על הדעת: במקום פנים חלקות, צמח לה זקן שחור. כך עולה מכתב התביעה שהגישה ד' נגד מכון אסתטיקה אליו פנתה בעקבות פלומות שיער רכה שגדלה לה באיזור הלחיים, בצמוד לאוזן ובשפם. לטענתה, צוות המומחים במכון הבטיח לה כי מדובר בטיפול נטול סיכונים, שאת תוצאותיו תראה במהרה. אלא שתוך זמן לא רב, פניה התמלאו בזקיקי שיערות שחורות וצפופות. המכון ניסה להרגיעה והשיב לה כי בסך הכול מדובר בתופעת לוואי מוכרת שתחלוף לאחר גמר סדרת הטיפולים, אך עם סיומם, נחרדה ד' לגלות כי הם ממשיכים לצמוח. מבוישת עד עמקי נשמתה נאלצה ד' ליטול תרופות ולהשתמש באיפור כבד בשביל להסתיר את השיער שעל פניה, מה שהוביל לטענתה גם לדיכאון ובהמשך גם לאבדן הזוגיות שלה, לאחר שבן זוגה התקשה להתמודד עם השינוי שחל בפניה.

הדוגמה של ד' היא אחת מני מאות מקרי רשלנות שאירעו בשנים האחרונות, שהותירו בגופן של נשים צלקות כעורות ותופעות לוואי שהפכו את חייהן לסיוט. אחד מהההסברים לריבוי המקרים טמון בהפקרות ובפריצות של הענף, בו כל גורם שמעוניין לפתוח מכון יכול לצפות ביוטיוב במספר סרטונים ומתחיל לשווק את עצמו כמומחה.

"אל תתבלבל, זה כבר מזמן לא עיסוק של גבות שפם, אלא תחום מורכב בו עושים שימוש במכשור מתקדם ובתכשירים שיכולים לגרום לנזק ביד שלא הוסמכה לעבוד איתם", מציינת אורלי פלד, יו"ר ארגון הקוסמטיקאיות. תחום הקוסמטיקה עשה בעשור האחרון קפיצה אדירה מבחינה מקצועית וכלכלית, אלא שחרף העליה במורכבות הבעיות והפתרונות החודרניים אותם מספקות הקוסמטיקאיות, השוק פרוץ לחלוטין מבחינת פיקוח ורישוי וכל מי שרוצה יכולה לעסוק בתחום, ללא כל חובה בהכשרה או בקבלת תעודת מקצוע או רישיון.

נכון להיום, מקצוע הקוסמטיקה נלמד בבתי ספר פרטיים המעבירים קורסים להכשרת קוסמטיקאיות שמפוקחים על ידי משרד העבודה והרווחה, עם דרישות קבלה, הכתבת תכנית לימודים ועמידה בבחינות סיום מטעמו. שיטוט באתר לימודים בישראל (universities-colleges), המרכז מידע בנושא לימודים על תיכוניים ואקדמיים בישראל, מעלה כי קיימים לא מעט בתי ספר פרטיים המעבירים קורסים להכשרת קוסמטיקאיות שמפוקחים על ידי משרד העבודה והרווחה, עם דרישות קבלה, הכתבת תכנית לימודים ועמידה בבחינות סיום מטעמו. יחד עם זאת, הפיקוח על בית הספר תלוי ברצונו הטוב של בית הספר, משמע, אם בית הספר יבקש - יקבל פיקוח ובהתאם יוכל להעניק תעודה מוסמכת מטעם משרד העבודה והרווחה ואם לאו - יוכל לפעול ללא פיקוח ובוגריו יקבלו תעודה פנימית. למשרד העבודה והרווחה אין שום סמכות מבחינה חוקית לחייב את בית הספר להיות מפוקח על ידו ואין סמכויות לפעול במקרה שבית הספר אינו עומד בתנאים. לאור האמור, אין כיום שום חובה חוקית שמוצבת בפני הקוסמטיקאית להצגת תעודה.

"התבוננתי על עצמי ביום שלמחרת טיפול הפילינג, ופשוט רציתי להתאבד, לקפוץ מהגג, באמת שכך הרגשתי", מספרת דורית, בת 32, שעברה לפני כחצי שנה טיפול אצל קוסמטיקאית שהפך לסיוט, "כל הפנים שלי התמלאו שלפוחיות, נראיתי זוועה, לא האמנתי שכך השחיתו לי את הפנים. לקח לי חודשים להוריד את האדמומיות, עוגמת הנפש שנגרמה לי היא בל תתואר".

גם אושרת, בת 35 מרעננה, פנתה לקליניקה לקוסמטיקה, הפעם על מנת לטשטש את פגעי צלקות האקנה שהותיר גיל ההתבגרות בפניה. המטפלת הבטיחה לה כי באמצעות מכשיר פיברוג'ט המבוסס על אנרגיית פלזמה, יועלמו כליל הפגמים. אלא שכבר לאחר הטיפול הראשון, הופיעו אדמומיות ונפיחות באזור הלחיים ומכיבים שטחיים על פני העור, בעלי שוליים כהים, למרות זאת הונחתה אושרת לסיים את כל מערך הטיפולים שבסופם נותרה עם צלקות בולטות ועם בעיית פיגמנטציה חמורה.

"זה מקרה קלאסי של עבודה חובבנית מצד המטפלת ורשלנות מובהקת", מציין עו"ד דוד פייל, מבכירי עורכי הדין בישראל בתחום הרשלנות הרפואית. לדבריו, ניתן היה להבחין בבירור כי היא סבלה טרום הטיפול מתופעה עורית, בה אסור לטפל באמצעות פלזמה בשל הסיכון הגבוה לפיגמנטציה.

משרד הבריאות ומשרד העבודה והרווחה, מכירים לעומק את הבעיה מזה שנים רבות. המלצות של ועדה משותפת לאסדרה של הכשרת הקוסמטיקאיות נמצאות על שולחנם מאז שנת 2004, אך לא חלה כל התקדמות. אוזלת היד וגרירת הרגליים של אותם משרדים לא נסתרו מעיני מבקר המדינה, שהוציא לפני כשלוש שנים דו"ח חמור, בו טען כי הם מגלגלים את האחריות מהאחד לשני ומתנערים מאחריותם לאסדרת תחום הקוסמטיקה.

"אני נתקלת ברמה היום יומית בעשרות מקרים של נשים שנותרו עם נזקים בפנים שאינם בני תיקון, היות ומדובר על פגיעה ברקמות. זו זוועה שחייבת להיפסק", אומרת מריקה חוחשווילי, יו"ר איגוד המיקרופיגמנטציה (איפור קבוע) שנחשבת לאחת מבכירות העוסקות בתחום בישראל, "יש כיום טרנד חזק מאוד של שימוש בסכין לצורך חריטת שיערות בגבה. כשזה נעשה באופן מקצועי, זה מהמם, אולם כאשר מדובר על מישהי שלמדה את השיטה באינטרנט במשך שעתיים ואחרי זה מציירת לנשים על הפנים על סכין, זו סכנה גדולה, שמסתיימת לא אחת גם בזיהומים ובצורך בהתערבות כירורגית". לדברי חוחשווילי, "במדינות מתוקנות רבות, דוגמת גרמניה ובריטניה, העיסוק בתחום מצריך לימודים מסודרים, אבל בישראל - ההפקרות חוגגת וזו לצערי באה על חשבון בריאותן ונראותן של הנשים".

ההתמהמהות מצד המשרדים וריבוי מקרי הנזק מדירים שינה מעיני ארגון הקוסמטיקאיות, כמו גם מארגון המיקרופגמנטציה וארגון מעצבי השיער, שביחד עם התאחדות המלאכה והתעשיה, בראשותה של עו"ד רוית גרוס, הגישו לאחרונה למשרד העבודה והרווחה נוסח של הצעות חוק לאסדרת העיסוק בתחומים אלה (לכל תחום אסדרה נפרדת).

אולם זה אינו הכשל היחיד שקיים בפרטיקה של עבודת הקוסמטיקאיות בישראל. חוק ציוד רפואי, שמסדיר בין היתר את השימוש בציוד רפואי, לא נכנס עד כה לתוקף מפני שמשרד הבריאות לא התקין את התקנות הרלוונטיות, מצב שמאפשר לקוסמטיקאיות לרכוש חומרים כימיים מסוכנים, ללא פיקוח, על אף שלא רכשו ידע שנדרש לצורך שימוש בו, וללא כל הגבלה. גם על לקונה זו הצביע בעבר מבקר המדינה ועל אף החלטת ממשלה בנושא משנת 2017 הן טרם הותקנו.

כיצד באה לידי ביטוי ההפקרות? כך למשל, בישראל, אין חובה חוקית לרישום חומצה היאלורונית בה נעשה שימוש נרחב ואין בידי משרד הבריאות כלים לאיתור קוסמטיקאיות המשתמשות בתמרוקים שנרקחו ושווקו שלא כדין. "פניות מרובות שלנו למשרד הבריאות לא נענו, כך גם משרד הכלכלה שהעביר אותנו למשרדים אחרים", מציינת עו"ד רוית גרוס, " בשלב זה, אנו עומדים בקשר מול מול המפקחת על מקצועות החן והיופי במשרד העבודה ועם ראש תחום אסדרת המקצועות במשרד.

"בעוד המדינה מתקשה להבין כי מדובר בענף בו נדרשת הסדרה", אומר עו"ד דוד פייל, "בית המשפט נחלץ לעזרתן של אותם נשים והבהיר בשורה של פסיקות כי חלה חובה מוגברת ליידע את המטופלים אודות הסיכונים, אופן הטיפול וסיכויי ההצלחה, וכי אין די בהסכמה 'פורמלית' לקבלת הטיפול". לדבריו, בית המשפט מצפה מהעוסקות בתחום לפעול 'כקוסמטיקאית סבירה', בדומה למבחן הרופא הסביר.

למעשה, מציין עו"ד פייל, "דווקא בגלל הלחצים השיווקיים העזים שתעשיית היופי מפעילה על צרכנים והשיקולים הכלכליים העומדים בבסיס הטיפולים הקוסמטיים, קבעו בתי המשפט שעל העוסקים בטיפולים אסתטיים חלה חובה מוגברת למסור למטופליהם את כל המידע הרלוונטי אודות סיכוני הטיפול. הפרה של חובה זו תיחשב להתרשלות שפגעה באוטונומיה של המטופל וסלילת הדרך לקבלת פיצוי". עוד מוסיף עו"ד פייל כי בלא מעט מקרים, מדובר בנזקים בלתי נמנעים שמתרחשים, אף שהפרוצדורה בוצעה כראוי ולפיכך, יש להציג את מלוא התמונה בטיפולים החלופיים, לרבות מכלול הסיכונים בפני המטופל טרום ביצועה.

אחד מהתחומים היותר בעייתיים בענף הוא טיפולי הפילינג, שמהווים חלק בלתי מבוטל מהמקרים שהסתיימו בנזק ובתביעת רשלנות. כך למשל, נדרש בית המשפט לדון במקרה בו בחורה צעירה קיבלה טיפול פילינג אשר לא תאם את גוון עורה, וכתוצאה מכך נפגע מראה החיצוני ונותרו בפניה כתמים לבנים, דבר אשר פגע רבות בתחומים רבים בחייה וגרם לעוגמת נפש קשה. בית המשפט פסק, כי הקוסמטיקאית הנתבעת התרשלה בביצוע הטיפול, וחייב אותה במתן פיצויים בסך של כ- 90,000 שקל.

לסיכום, לפני שאת הולכת לקוסמטיקאית עשי מה שעושים בימינו בכל תחום: מחקר מעמיק, המלצות ודרישה לתעודת הסמכה.

ממשרד הבריאות נמסר: "משרד הבריאות נמצא בשלבים מתקדמים של העבודה המקצועית לניסוח התקנות, כשלאחר התקנתן החוק ייכנס לתוקף. חשוב לציין, כי חוק ציוד רפואי אינו מסדיר ולא נועד להסביר את פועלן של הקוסמטיקאיות".

ממשרד העבודה והרווחה לא נמסרה תגובה, נכון לשעת פרסום הכתבה.