רבים מהם רוכבים על קטנוע טימקס שחור או על ימאהה MT-09, מתרוצצים מכתובת לכתובת ואוספים שקיות עם אלפי שקלים. הם נחמדים בהתחלה, אך עשויים להיות אלימים בהמשך. חלקם מתפללים בבית כנסת, אבל נדמה שאין להם ממש אלוהים. התירוצים שלכם לא מעניינים אותם ואם לא תשלמו להם בזמן, הם יגיעו גם לסבתא שלכם לבית.
ברוכים הבאים לעולם של גובי החובות בישראל, או אם תרצו, חיילים של עבריינים בכירים, מהם לקחתם כסף לאחר שנקלעתם לצרה. עכשיו הגיע הזמן להחזיר.
תקופת הקורונה, שהכניסה את המשק הישראלי לסחרור כלכלי, היתה 'מאני טיים' חריג ביותר למלווים בריבית קצוצה. מערכת הבנקאות הישראלית, שטרקה את הדלת בפני לא מעט בעלי עסקים ועצמאיים שנקלעו למשבר, אילצה עשרות אלפים מהם למצוא פתרונות אחרים למימון ביניים, ובכלל זה גם לנטול הלוואה מהשוק האפור. אומדנים שונים שנעשו לאחרונה מעריכים כי היקף ההלוואות שנטל הציבור מאותם גורמים מפוקפקים, זינק בעשרות אחוזים בשנה האחרונה והגיעה למיליארדים רבים של שקלים.
לרוב, מי שגובה את הכסף שנלווה בשוק האפור, אלו חיילים, בחורים צעירים בגילי 20-30, שתפקידם לעבור אצל הלווים ולאסוף מידי שבוע את כספי הריבית ו/או את הקרן. כמובן שישנם מקרים בהם המלווה עצמו הוא גם הגובה, אולם כאשר מדובר על מלווים 'כבדים', בעלי שם בשוק האפור, הם מסתייעים באותם שליחים.
תפסנו את אחד מהם לשיחה צפופה ודיברנו גם עם הפליליסט, עו"ד אמיר ברכה, שמייצג לא מעט חיילים במשפחות פשע על החיים, הסיכונים והאתגרים של גובי החובות בישראל.
"אם אני מוריד לך סטירה אתה לא קם ממנה"
איך התגלגלת לגבות חובות?
"נשרתי מבית הספר בכיתה ט'. אף אחד לא דחף אותי להמשיך ללמוד. אבא שלי נפטר ואימא שלי בקושי הצליחה להביא פרנסה לבית, עבדה בשתי עבודות. תמיד היה חסר לנו כסף, גדלתי בשיכון באחת מערי המרכז ובמקום שבו גדלתי אתה נשאב לפשע מגיל מאוד צעיר, אין לך הרבה ברירות. בגיל 15 הייתי עושה כל מיני שליחויות לחבר שעבד עבור מישהו. עם הזמן, רכשתי אמון ונתנו לי עוד משימות. ככה, לאט, עד שהגעתי לאן שהגעתי.
"בעבר התעסקתי גם בסמים, קצת סוסים (שם קוד לסם קטמין - ד.ר.), קרטונים (טריפים), וכמובן מריחואנה, חשיש וכו'. כמובן שלאור הרישום הפלילי שכבר צברתי לא גויסתי לצבא, למרות שממש רציתי להיות בקרבי.
"בסביבות גיל 24 אחרי שצברתי כסף, ותק וגם קצת כבוד, עברתי לתחום של ההלוואות. את הטימקס הראשון שלי קניתי בכסף שלי ואפילו הייתי זורק לאימא שלי איזה 5,000 שקל בחודש. שמע, בגלל העבודה אני נדרש להתאמן, לגוף שלי יש ערך - בא נגיד שהמראה שלי בלבד מאיים. אני בחור קצת גדול. אם אני מוריד לך סטירה, אתה לא קם ממנה".
לאן בדיוק הגעת? תקן אותי אם אני טועה ומחילה מכבודך, אבל אתם בסופו של דבר, מתפרנס מלאיים על אנשים, מלעשות רע.
"אני לא רואה בזה לעשות רע, אין לי עסק עם אף אחד, אני לא מתעסק בפרוטקשן ודברים מגעילים. לקחת הלוואה? תהיה גבר ותחזיר, זה כסף של אנשים, שעזרו לך כשהיית צריך. תחשוב שהיית נותן למישהו הלוואה גדולה, והוא לא היה מחזיר לך, מה היית עושה? אבל אני כבר לא מתעסק בקטנות. מתחת ל-100,000 שקלים לא מעניין אותי, אנשים סומכים עלי ואני יודע להביא תוצאות".
הבחור שהלווית לו לא משלם את הכסף. תוך כמה זמן אתה מפרק אותו?
(צוחק): "אתם חיים בסרט של פבלו אסקובר, הרבה פעמים זה לא מגיע בכלל למכות. בהתחלה, הכול בקטע טוב של 'מה המצב אח שלי', איך אתה מרגיש? מתי אפשר לבוא? הכול ברוח טובה. אם אני רואה שהוא מורח אותי עם סיפורים ולא משלם את הכסף, אני מתחיל להסביר לו בדרך קצת פחות נעימה שאת הכסף הוא ישלם, גם אם יצטרך למכור את הבית. אותי לא מעניינים סיפורים, אלא רק דבר שהבן אדם יחזיר את הכסף שהוא חייב".
אבל הבחור לא משלם, צוחק עליך. אתה עם כל הטימקס והפוזה והוא מורח אותך בתירוצים. מה השלב הבא?
"שמע, לפני שמישהו מקבל הלוואה, עושים עליו בדיקה, כמו בבנק, לדוגמה איפה הוא עובד, איפה הוא אוהב לבלות או לשתות את הקפה שלו, במקרי קיצון אני יודע גם איפה הילדים שלו לומדים, איפה אשתו עובדת. איפה סבתא שלו גרה. אני יודע הכול. אז לא רוצה לשלם? אין בעיה. אני אפול עליו ברחוב בלי שהוא תכנן. למשל, אם הוא הוא מתפלל בבית כנסת, אני אתפוס אותו בדרך לשם ביום שישי כשהוא עם הילדים שלו, אקח אותו לצד ואתן לו להבין, במילים, כמובן, שלא כדאי לו לשחק איתי. שיבין שאת הכסף הוא הולך לשלם. ואם זה לא עוזר, אני מסלים. בא לעבודה של אשתו, בא לאימא שלו לבית, מסביר לה שהבן שלה חייב כסף. ותתפלא, הרבה פעמים אימהות משלמות חלק מהחוב של הילדים שלהם.אין בעולם על אהבה של אימא. אבל זה באמת רק במקרים קיצוניים".
"תעשה הכול בשביל שזה ייגמר"
הלאה, באת לעבודה של אשתו, באת לאימא שלו, באת לסבתא שלו לבית. הבחור לא משלם. מתי מגיע השלב שאתה שובר לו את היד?
"אני אגיד לך את האמת, אם אני רואה שהבן אדם בבעיה אמיתית ולא מחרטט אותי אני מעדיף לתת לו אוויר, שומר אותו קרוב אלי בקטע חברי, כי בסוף אני מעדיף שהוא ישלם בטוב. אנחנו בדרך כלל לא שוברים ידיים או רגליים, כי למשל, נהג מונית שחייב כסף, לא יכול לעבוד עם רגל שבורה. אתה לא מבין, כשמגיע אל אימא שלך לבית מישהו שמחכה לה ליד הדלת או בא לאשתך לעבודה מישהו - אתה תהפוך ת'עולם בשביל להביא את הכסף. זה הרבה פחות נעים ממה שאתה חושב. כשאני אשלח לך תמונה של הילד בכניסה לבית הספר, תאמין לי שדברים יזוזו. בסוף יש להם שתי בחירות - או שהוא חוזר אלי היום בטלפון ומשלם את הכסף או שהוא לא חוזר אלי היום ואז משלם את הכסף לבית חולים".
שלחת תמונות. הבחור לא משלם. אין לו מאיפה.
"כמו שאמרתי, זה תלוי אם הבן אדם בבעיה אמיתית. היה לי מקרה של מישהו שקיבל אירוע מוחי והוא היה בבית חולים, אז לא דיברתי איתו חצי שנה. אבל אם הוא מספר סיפורים ואני יודע שיש לו מאיפה להחזיר ושהוא מחרטט אותי אז זה סיפור אחר: הוא יכול ללוות כסף מאימא שלו, אשתו יכולה לקחת הלוואה מהבוס, חברים שלו יכולים לעזור לו, הוא יכול למכור את האוטו, את השעון שלו, את התכשיטים של אשתו.
"אתה יושב ושואל שאלות אבל בשטח, אם אתה מרגיש על הבשר שלך את הלחץ - זה עולם אחר. אתה לא ישן בלילה כשאנחנו עליך, תאמין לי שאתה לא תישן בלילה. אנחנו נפגע לך בכבוד, אני אעשה ממך אפס קטן. אתה תרגיש השפלה. תעשה הכול בשביל שזה יגמר".
אז רגע, לא שוברים בכלל ידיים ורגליים?
"שוברים, אחי, אבל לא כל כך מהר. בהתחלה הוא יכול לקבל איזה ליטוף קטן על הלחי, חיבוק לוחץ ואם אני קולט שהוא לא סופר אותי - תגיע גם סטירה בשביל להסביר לו לאן זה יכול ללכת מכאן. אחרי זה - הרבה מהם מתיישרים אבל ברוב המקרים לא מגיעים למכות, הלחץ מספיק.
מה עם בקבוקי תבערה לבית?
"עזוב, אתה נכנס איתי לפינות וזה לא מתאים".
נהג משאית שלקח כסף בשביל לממן תרופה לילד שלו ואין לו מאיפה להחזיר. לא תתחשב?
"כשרצה כסף הוא ידע לבוא לקבל. למה, שמנו לו אקדח לראש? וכשאתה לוקח הלוואה מהבנק, אתה לא מחזיר? הם ייכנסו באימא שלך בשביל שתחזיר את הכסף. הסיבה למה לקח את הכסף - לא מעניינת. וחוץ מזה, אפשר לפרוס עוד פעם את החוב, אפשר לעשות הרבה דברים. מה שחשוב הוא לא להיעלם לנו כי אז מתחילות בעיות".
אתה חי חיים אלימים. מה הכיף בזה?
"אני לא רואה את זה ככה, יש אקשן., אין לי עניינים עם אף אחד. הבעיה היום שכל איזה ילד שאבא'לה קנה לו טימקס ויש לו כמה שקלים בכיס נהיה 'בחור טוב'. שים אותו יומיים באבו כביר, הוא בוכה כמו ילדה קטנה. הילדים האלה פוגעים במקצוע שלנו".
אתה לא מפחד מהמשטרה? הרי זו הרי שאלה של זמן עד שתשב בכלא. קוראים לזה 'סחיטה באיומים' וזו עבירה שמקבלים עליה כמה שנים טובות בפנים
"אני לא ילד, אני לא מאיים על אנשים בפומבי, ובטח שלא בטלפון, צריך לשמור על קלאס. מי שמאיים זה רק ילדים מפגרים שלא מבינים איך עובדים. אלה - כפי שאמרתי הורסים לנו את העבודה, אני זהיר".
כמה כסף מרוויח גובה חובות כמוך?
"בתחום שלי זה משתנה, אני במקום טוב היום, אבל כמו בכל דבר, כל ההתחלות קשות. ברוך השם, אני מרוויח שכר בסיס וגם עמלה מכל גבייה. זה גם תלוי בכמה כסף מדובר, כמה קשה לגבות את החוב, ובעוד דברים. אם מראש יודעים שזו הולכת להיות גבייה קשה - ישלמו לי יותר".
איך נראה יום רגיל אצלך?
"קם בסביבות 10 מניח תפילין, עובר על הרשימה, רואה מי צריך לשלם היום ומתקשר אליו לתיאום - בונה לי סדר יום ויוצא. בסוף היום אני מגיע לבוס וסופרים את הכסף".
יש הטבות? צ'יפורים בעבודה?
"אם אתה מצליח לגבות סכומים יפים, או שזו גביה קשה, נותנים לך עוד כסף".
בוא נדבר קצת על התירוצים שאתה מקבל מאנשים שלא משלמים.
"וואלה, יש הכול מהכול. אנשים ימכרו את אימא שלהם בשביל להביא לך סיפור. השיטה הכי ידועה, זה 'דבר היום בערב-מחר בבוקר', אתה מתקשר לבן אדם בבוקר הוא אומר לך הערב, מתקשר בערב, ואומר לך שהוא שכח שהוא באירוע, ושהוא יפגוש אותך מחר בבוקר. או, למשל, שהבת הייתה חייבת ללכת לרופא שיניים, או שאשתי עברה ניתוח וחייב כסף. יש את אלה שמספרים שהבנק עיקל להם את החשבון בגלל חוב של דוחות, ויש כאלו שמספרים שהגרושה הפעילה הוצאה לפועל. יש מלא סיפורים, הרבה מזיינים את המוח כשהם צריכים לשלם. לדוגמה, לקוח שבכה לי שאין לו כסף, ואז אני רואה שבערב הוא חגג באיזה מקום - אלה דברים שמטריפים אותי".
אמרת לפני זה 'ברוך השם'. איך אלוהים קשור לעסקי הגבייה?
"כן. ברוך השם שולח פרנסות טובות. צריך להודות לו".
תגיד, כמעט לפני סיום, מה הקטע עם הטימקס? יש לא מעט קטנועים מגניבים אחרים
"זה כלי כלי, אין עוד כלים כאלו, שגם נותנים לך מראה בן זונה, גם חזקים, וגם פוזה רצינית. בשלי שמתי אגזוז של אקרופוביץ' עם פול סיסטם, וארייטור של מאלוסי ומשקולות 14 גרם. אני עומד בלחיצות ברמזור עם כל רכב שתשים לי".
אבל בינינו, זה קטנוע שאיך שלא תשפר אותו, בסוף הוא שווה במקסימום 100 אלף שקלים. זו כל הפוזה שלך?
"ברוך השם, לא חסר ולאישה הבאתי גם רכב בונבון. אבל בעבודה אני זז ממקום למקום על הכלי הזה כי זה הכי מהיר ונוח".
עו"ד ברכה, בוא תשלים לי אתה את התמונה - למה, לעזאזל, שאדם רגיל יכניס את הראש שלו לתוך לוע של פיטבול? כמה טיפש אתה צריך להיות בשביל להסתבך עם השוק האפור?
"הרבה אנשי עסקים מגיעים למצבים בהם הבנק סוגר להם את הדלת. הם נדרשים לפנות לגורמים 'חוץ בנקאיים' על מנת להמשיך להזרים את הדם בעסק, בדרך של פריטת צ'קים וכיוצא באלה. לדוגמא, עסק שקיבל צ'ק ע"ס 30,000 שקל בשוטף + 90, לא יכול להגיד לעובד שלו 'תמתין עם המשכורת', אז הוא הולך ופורט צ'ק שלו כנגד השיק של הלקוח שלו, אבל הבעיה היא כשהצ'ק של הלקוח חוזר, ואז גם לזה של בעל העסק אין כיסוי, וגם הוא חוזר. כך מתחיל להתגלגל כדור שלג. וגם למדינה יש יד ורגל שדוחפים את האנשים לשם.
מה הכוונה? איך בדיוק המדינה אשמה?
"החקיקה במדינה מתעדפת את טובת החייבים על פני הנושים. נוצר בישראל מצב אבסורדי בו בעל עסק שסיפק סחורה ללקוח שלא שילם בגינה, נאלץ להסתפק בפירורים שמתקבלים בהליך הוצאה לפועל. חוב של חצי מיליון שקל מסתיים בתשלום של 50 אלף שקלים וגם זה בפריסה לשנים ארוכות. הגישה הפרו סוציאליסטית כלפי החייבים והזלזול בזכויות הנושים, יוצרים, לכאורה, מצב של אין ברירה, בו מי שחייבים לו, פונה לגורמים שעוסקים בתחום הגבייה".
אז שאבין, אתה מצדיק את ההתנהלות האלימה הזו?
"חלילה, אבל אני מבקש ממך לראות את הסיפור מבעד למסגור אחר. עבור אותם אנשי עסקים או לווים, במקרים רבים, האפשרות היחידה לקבל חמצן כלכלי היא באמצעות אותם גורמים. אם אתה מחפש אשמים, תפנה את החץ לבנקים בישראל שמאמללים את החיים של בעלי העסקים עם מדיניות מתן אשראי בעייתית מאוד. תפנה את האצבע לכנסת שמחוקקת חוקים דרקוניים שמפלים את הנושים. האיש הרע בסיפור אינו רק אותו חייל שגובה את הכסף".