פיטורים בגלובס: המכתב שהוציאה המו"לית לעובדים

בחודשים האחרונים, בד בבד עם ההאטה הכלכלית העולמית שמחלחלת גם לישראל, רבו הידיעות בעתונות הכלכלית על גלי פיטורים. העיתון הכלכלי "גלובס" פרסם לא מעט ידיעות בנושא, בעיקר אמורים הדברים בענף ההייטק, שסובל ממשבר שהוביל כבר לקיצות משרות בהיקפים נרחבים.

ספק אם מי שסיקרו, בין היתר, את שוק התעסוקה המצטצמצם, שיערו שחרב הפיטורים תגיע גם אליהם, אבל אמש פנתה המו"ל, אלונה בר און, אל עובדי גלובס במכתב נרגש, שבו חלקה להם שבחים לפני שהגיעה לשורה התחתונה: פיטורים.

"עובדות ועובדים יקרים,

שנת 2022 הולכת ומסתיימת וזה הזמן להודות לכם על העשייה והתוצאה, ולצד זה, לשקף לכם את המתרחש בשוק שלנו ואצלנו.

קצת יותר מ- 5 שנים מאז שרכשנו את גלובס, מתחולל שינוי עצום ממדים בשוק העיתונות והתקשורת כולו, על חלקיו השונים. שינויים אלו קורים בעולם הגלובלי ולא פוסחים על ישראל. את השינויים כולנו רואים ומרגישים, אבל איש לא יודע עדיין לאן בדיוק הם מובילים, ואם מישהו אומר שהוא יודע, או נותן איזו שהיא תחושה של וודאות - אשמח לשוחח איתו.

את המגמה המרכזית ניתן לראות היטב בגרף המצורף בשולי מייל זה (קרדיט לסיימון קוסטנמאכר, טוויטר ולמחלקת התוכן של הראל פיננסים) שמראה את קריסת הכנסות הפרסום שמתחוללת בעשור האחרון בארה"ב. עד שהכנסות הפרסום בעיתונות האמריקאית כבר פגשו - מלמטה - את הכנסות המנויים, שלא השתנו הרבה במהלך אותה תקופה.

במיוחד לאור זה, אני כל כך גאה בתהליך השינוי הדרמטי שגלובס עבר ועובר, כנגד כל הסיכויים ובמאמץ אדיר. תהליך שהופך אותו לגוף יותר יעיל, עכשווי ומדויק, כזה שיכול להמשיך לחיות ואני מאמינה שאפילו לשגשג, בעולם וזמנים בהם העיתונות כולה מחפשת את מקומה, דרכה ועתידה.

במרתון השנים האחרונות, בזמן שהייתה פה קורונה, 5 מערכות בחירות ואי יציבות פוליטית וכלכלית, מקומית ועולמית, מערכת גלובס הצליחה לייצר לקוראינו תוכן איכותי, מעניין ורלבנטי, ייחודי ומנוהל על בסיס ערכים ועקרונות מוגדרים ושקופים - וזאת מדי יום ושעה.

לצד שיפור התוכן - שיפרנו מאד גם את הצד התפעולי והעסקי. העברת ההפצה לבוקר, סגירת בית הדפוס, השקת חומת התשלום, ועוד עשרות (!) מהלכים ניהוליים מורכבים נוספים, הביאו לשיפור חד במצבו העסקי של גלובס, ולגידול של עשרות אלפי מינויים דיגיטליים משלמים שקוראים את התוכן שלנו.

אבל, לטוב ולרע, ועם כמה שהיינו שמחים כבר לנוח על זר דפנה או לפחות לשבת לרגע על עלה דפנה קטן - כל זה עדיין לא מספיק.

העולם סביבנו ממשיך להשתנות בקצב מסחרר, ואנחנו נדרשים להזדרז עוד יותר, להתאים את עצמנו עוד יותר מהר, להשתנות עוד יותר מהר, להמשיך ולהתאים את הארגון ואת התוכן שלנו למציאות משתנה, לגישה חדשנית, טכנולוגית ודיגיטלית, ולאתגרים הניצבים בפתחנו.

בהמשך למחצית השנייה של שנת 2022, שנת 2023 מסתמנת כשנת מיתון. אחרי שספגנו כבר עלייה של עשרות אחוזים (!) במחירי הנייר והדפוס, לצד המשך מגמת הירידה בהכנסות הפרסום, וזאת למרות שמחלקת הסחר שלנו בגלובס פועלת ללא לאות ומצליחה לשמר את חלקנו בשוק המתכווץ.

לקראת סיום השנה, אנחנו בונים כעת את תכניות העבודה והתקציב של השנה הבאה. המשמעות היא, שכדי שנוכל להמשיך קדימה, אנו מחויבים בהתייעלות ארגונית שתכלול גם סיום תפקיד לחלק מהעובדים ועובדות. ביחס לעובדים שמועסקים במערכת ושעליהם חל ההסכם הקיבוצי, בכוונתנו לפנות במקביל לועד העובדים במטרה לקיים עימו דיונים על החלופות האפשריות, בהתאם להסכם הקיבוצי.

זה לא קל עבורי. אני מחוברת אישית לכל עובדי הארגון ומעריכה ומוקירה במיוחד כל מי שפעל בחריצות, בנחישות, בחוסן, ברצון וברוח טובה כדי שנגיע לאן שהגענו, ושלנגד עיניו עמדה לא רק רווחתו האישית - אלא גם הצלחת הארגון, המותג, החברה ועובדיה.

החלטות ניהוליות מסוג זה אינן קלות, בלשון המעטה, אך הן מחויבות המציאות, אנחנו נדרשים לנוע במהירות כמעט בלתי נתפסת, לעולם חדש, ולא ידוע, בעיתונות.

שלכן ושלכם,
אלונה בר און