הברחת סמים. ShutterStock
הברחת סמים/ShutterStock

מאחורי סורג ומבריח: נכנסנו לעולם של בלדרי הסמים בישראל

26.1.2023 / 14:40

תפיסתן של ארבע הצעירות בנתב"ג עוררה עניין רב ופתחה צוהר לעולם הברחות הסמים בישראל: מיהם המבריחים, כיצד מגייסים אותם, מהן דרכי לכידתם, באילו נסיבות הם זכאים להקלה בעונש ועוד. יצאנו למסע וחזרנו עם מסקנה ידועה מלכתחילה: אין מחיר לחופש

מזה יותר משבוע סוערת המדינה בעקבות מעצרן של ארבע בחורות צעירות, לאחר שנמצאו בתיקיהן סמים מסוג קטמין וקוקאין במשקל של 15 ק"ג. הכמות הגדולה של הסמים, מול התמונות שמהן נשקף מראה תמים של בנות טובים, הפכו את הפרשה למתוקשרת מאוד. בשלב זה של החקירה, טרם הוברר סופית עבור מי הן פעלו, מי מימן את רכישת הסמים ומי אמור היה לקבלם, אולם הנחת העבודה היא כי גורם שמשתייך לארגון פשיעה עומד מאחורי ההברחה.

האם המשטרה תצליח לשים עליו את היד? לא ברור, אבל דבר אחד בטוח: המקרה האמור בו בחורות ישראליות צעירות הולכות שבי אחר ההבטחה לכסף הגדול שטמון בבלדרות סמים - רחוק שנות אור מלהיות מקרה פרטי. על פי הערכות של גורמים המעורים בשוק הברחות הסמים בישראל, מאות רבות של צעירים בגילאי העשרים מגויסים מדי שנה ע"י ארגוני פשיעה ומשמשים כבלדרים. היקף ההברחות בנתב"ג של סמים, עומד על כטון לכל הפחות בשנה, כאשר אחוזים בודדים נתפסים.

צעירות החשודות בהברחת קוקאין דרך נתב"ג. תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים, עיבוד תמונה
אם אכן ביצעו את המעשה, גם הן מבינות - זה לא היה שווה את זה. הצעירות החשודות/עיבוד תמונה, תיעוד ברשתות חברתיות לפי סעיף 27 א' לחוק זכויות יוצרים

כיצד ארגוני הפשיעה מגייסים בלדרי סמים? כמה כסף משולם לבלדר עבור השירות וכיצד מצליחה משטרת ישראל לסמן מתוך מיליוני העוברים בנתב"ג את אלו שקיימת סבירות גבוהה כי באמתחתם סמים? יצאנו למסע בתוך עולם הבלדרות בישראל.

הפרופילים השכיחים של בלדרי הסמים בישראל

"כמו שיש מנהלת משאבי אנוש בחברה שעוסקת כל היום בגיוס כוח אדם ואיוש תפקידים, כך גם בארגוני פשיעה בתחום הסמים, אין יום שעובר בו לא מוצע לישראלי להיות בלדר. זה האלף בית של הברחות סמים, לחפש את הברווז (שם קוד בעגה העבריינית לבלדר - ד.ר), אותו אפשר לברווז", אומר לנו ד', עבריין שמכיר לעומק את עולם ההברחות. לדבריו, ישנם מספר פרופילים טיפוסיים של בלדרים שהם מחפשים, כשהראשונים הם בחורות ובחורים צעירים, אחרי צבא, נטולי עבר פלילי ורצוי גם כאלו ששירתו ביחידות קרביות או בתפקידים משמעותיים.

"הם חייבים להיראות 'סאחים', בלי ראסטות, בלי מראה מחשיד, כמו הבן המוצלח של השכן. בטרם יתקבל הבלדר לעבודה - מבצע אותה פונקציה בארגון הפשיעה בדיקה מעמיקה לגביו", הוא מסביר, "הם רוצים כמובן להקטין ככל שניתן את האפשרות שהוא ייתפס, כי מעורב שם הרבה מאוד כסף. לדוגמה, נגיד, שזו הברחה של 10 קילו קוקאין. הרכישה שלו בפרו מסתכמת ב-40 אלף דולר, אותם צריך לשלם גם לזה שאורז את הסם, לזה שמוסר אותו, לממן לבלדר את השהייה, ועוד הוצאות נוספות. בקלות זה מגיע ל 100-150 אלף דולר, כך שכל מקרה של תפיסה מסב נזקים כלכליים".

הפרופיל השני, אותו מרבים לגייס הוא בחורים ובחורות חרדים. "לא בכל המקרים מספרים לאותו בחור חרדי מה יש במזוודה. הרבה פעמים עובדים עליו ואומרים לו למשל שאלה סיגריות או תכשיטים, כך שהוא יהיה יותר 'קול' בשדה התעופה ולא יתחיל להאדים בביקורת", אומר ד'.

ואכן, לא מעט בחורים חרדים מצאו את עצמם בשנים האחרונות בחדרי החקירות לאחר שנתפסו מעבירים סמים. דוגמאות? לבית המשפט המחוזי בלוד הוגש כתב אישום חמור כנגד ברוך קליין, נכדו של חבר כנסת לשעבר מיהדות התורה, לאחר שנתפס בנתב"ג שבתיקו כמות מכובדת של קוקאין. בחקירתו במשטרה סיפר תחילה כי המזוודה שייכת לזוג ישראלים שביקשו ממנו להעביר להם את המזוודה בבריסל עקב עודף משקל - אך בהמשך הודה כי היא שייכת לו וכי קיבל אותה בהתאם להנחיית מפעילו. במקרה אחר, נתפס בחור חרדי צעיר בן 23 עם לא פחות משבעה קילו של קוקאין במזוודה שלו, ששווים עומד על סכום של למעלה מ-6 מיליון שקלים.

נוסעים בנתב"ג. ShutterStock
לך תעשה פרופיילינג ותאתר חשודים עם תורים כאלה בנמל התעופה (לאיש מהמצולמים אין קשר לכתבה, התמונה להמחשה בלבד)/ShutterStock

בטרם נמשיך לצלול ליתר הפרופילים, צריך לציין כי בכל ארגון פשיעה רציני שמתעסק בעבירות הברחת סמים יש פונקציה מסוימת, שתפקידה העיקרי, אם לא היחיד, הוא איתור אותם בלדרים. "הרבה פעמים הגורם מאתר את אותו בלדר דווקא בחו"ל, בחור או בחורה צעירים שנגמר להם הכסף להמשיך לטייל ומקבלים הצעה משתלמת מאוד. ושוב, בהמון מקרים לא מספרים לאותו צעיר מה יש במזוודה. לדעתי, ברוב המקרים הם לא יודעים שזה סמים, כך גם עם לא מעט חרדים".

הפרופיל השלישי הוא דווקא נשים בגיל השלישי. "תתפלא, אבל יש הרבה מקרים בהם ילד או ילדה מסתבכים ובאים לאימא ואומרים לה שאם היא רוצה להציל את הילד, שתעביר משהו בתוך המזוודה", מפרט ד', "יש גם נשים שהגיעו לגיל פנסיה ואין להן חסכונות. ארגוני הפשיעה אלופים בלמצוא אותן".

לצד פרופילים שכיחים אלו, ציידי הראשים בקרב ארגוני הפשיעה יודעים היטב כיצד לאתר גם בחורים צעירים שהסתבכו בחובות וזקוקים נואשות לכסף, או כאלו שחולמים על הכסף הגדול שיושג בזמן קצר. כך למשל, לפני מספר חודשים נעצר מור אברמוביץ', טבח בן 32 ממגדל העמק, שנתבקש ע"י שוטרים בנתב"ג לסור לבדיקה במסגרתה נמצאו בתיקו כ-11 קילוגרם של קוקאין וקטמין, בשווי של כ-15 מיליון שקלים. בחקירתו אמר כי הוא צבר חובות של עשרות אלפי שקלים לסוחר קנאביס. "אני מפחד על החיים שלי שלא יקרה לי משהו... מדובר על חוב של 30 אלף שקל", ציין הבחור, "לקחו אותי שני אנשים באוטו והתחילו לאיים עליי. ואז פעלתי מפחד ולחץ נפשי, בסוף עשיתי את מה שאני צריך לעשות. פחדתי על החיים שלי ואני לא רוצה להתעסק עם אנשים כאלו. פחדתי שיפגעו בי".

כמה כסף מרוויח בלדר?

נתחיל בשורה התחתונה. בלדר מרוויח לרוב סכום נמוך ביחס לעומק הסיכון. הסכום הזה נע בין אלפי שקלים בודדים לעשרות אלפי שקלים, כתלות בהיקף ההברחה. "המון צעירים חושבים שהם הולכים לעשות את המכה של החיים שלהם, אבל זה לא נכון", מציין בפנינו אותו גורם שמעורה בעסקי הברחות הסמים, "בשביל להתעשר צריך לבלדר באופן קבוע, וזה כבר מגדיל מאוד את הסיכוי שיתפסו אותך".

בו בעת, לדבריו, " אני מכיר בלדרים, ילדים בני 25, שעשו קופות רציניות בבלדרות. הם טסים כל חודשיים, שמים במזוודה 10 קילו קוקאין ומקבלים 50 אלף שקלים, חוץ מתקציב לבזבוזים שנותנים להם ומימון של החופשה והמלון בחו"ל".

עופר רשו. ליאת מנדל,
מעידה חד פעמית תגרור עונש קל יותר, אבל לא כדאי להסתמך על זה. עו"ד עופר רשו/ליאת מנדל

בנקודה זו עלינו לעצור ולציין בפני מי מבין הקוראים שסבור שמדובר על עסקה משתלמת, כי לחופש אין מחיר. הענישה שמוטלת לרוב על בלדרי סמים קשה . עו"ד עופר רשו, מבכירי עוה"ד בישראל בתחום הדין הפלילי ועבירות צווארון לבן, מסביר כי פקודת הסמים המסוכנים קובעת עונש מירבי של 20 שנות מאסר בגין ייבוא סם לישראל. "בית המשפט העליון קבע במספר רב של פעמים כי עבירות ייבוא סמים מסוכנים הן חמורות מאוד. מדיניות הענישה המחמירה המתחייבת, ככלל, בגין עבירות אלה, ובפרט כאשר מדובר בקוקאין, שהוא כידוע סם קשה, הינה מאסר בפועל ממושך".

לצד זאת, המציאות מלמדת כי לעיתים קרובות בתי המשפט בישראל לא גוזרים על הנאשמים את העונש המירבי. מדוע? כיצד יתכן כי בתיק בו קיימות ראיות חד משמעיות לביצוע של עבירה בתיק הברחת סמים קשים, נגזרים עונשים קלים יותר?

"באופן כללי, מלאכת גזירת העונש מקפלת בתוכה בחינה של חלקו של הנאשם בייבוא הסם, האם מדובר במעידה חד-פעמית, טיב הסם ומשקלו, הנזק שנגרם בפועל - האם הסם נתפס או הופץ בפועל, קשיים ראייתיים, מידת המעורבות, מידת שיתוף הפעולה עם הרשויות ועוד", מציין עו"ד רשו.

כך, למשל, לבית המשפט העליון הוגש ערעור של צעיר, שהורשע ביבוא קילו קוקאין לישראל, ובגין כך נגזרו עליו חמש שנות מאסר בפועל. במסגרת הערעור, טען הצעיר כי בית המשפט לא העניק משקל מספק לנסיבות חייו הקשות, ובכלל זה להליך הגמילה החיובי והיעדר עבר פלילי. עוד נטען, כי נוכח העובדה שנקבעה לו נכות נפשית בדרגה של 100%, יש לשיטתו להבחין מקרה זה מאחרים. בסופו של יום, ערעורו התקבל והוחלט להעמיד את מאסרו על 30 חודשים, בניכוי ימי מעצרו. לצד זאת, ישנם מקרים רבים אחרים, בהם בית המשפט הכביד ידו על המורשעים ושלח אותם לתקופה ממושכת מאחורי סורג ובריח.

הברחת סמים. ShutterStock
הארגונים יודעים היטב כיצד לנתב פעילות/ShutterStock

לאיזו תקופת מאסר עליכם לצפות, ככל שלא תצליחו לשכנע את בית המשפט כי יש מקום להקל דרמטית בעונשכם? שני בחורים צעירים שהורשעו ביבוא 10 קילו קוקאין לישראל, נשלחו ל-12 שנות מאסר. במקרה אחר, בחור צעיר שהורשע בהברחת קוקאין במשקל דומה, נשלח למאסר של 10 שנים.

אבל לא ידעתי שמדובר בסמים. האם הטיעון השכיח 'מחזיק מים' בבית המשפט?

כל בלדר שני שנתפס טוען בפני חוקריו כי הוא למעשה נוצל ולא ידע שמדובר בסמים. השאלה היא מה המשקל שבית המשפט מייחס לטענה זו?

לעניין טענות הגנה שכיחות יש להבדיל תחילה בין טענות של "ניצול" לטענות של "כפייה" ו-"אילוץ", מציין עו"ד רשו. לדבריו, במהלך למעלה מ 20 שנות ייצוג נאשמים, גם בתחום הסמים, לרוב, כשמדברים על ניצול "הטענה השכיחה ביותר הינה 'לא ידעתי שמדובר בסמים, חשבתי שמדובר ב....' או 'ביקשו ממני לעשות טובה לחבר ולהעביר....' ועוד טענות בהקשרים אלו. על מנת להתמודד עם טענות מסוג זה קיימת במשפט הישראלי הדוקטרינה של 'עצימת עיניים', שהינה למעשה קביעה משפטית נורמטיבית השווה למודעות בפועל: רואים אדם שחשד בדבר טיב ההתנהגות או בדבר אפשרות קיום הנסיבות כמי שהיה מודע להם, אם נמנע מלבררם. בספרות נוהגים לכנות אותה בשם 'עיוורון מכוון'. למעשה, גם בית המשפט העליון כבר פסק כי עצימת עיניים אינה טענת קסם שבאמצעותה ניתן להימלט מעונש".

מנגד, מוסיף עו"ד רשו שבית המשפט פסק כי "לא כל חשד מחייב בירור ונדרש כי החשד יהיה של אותו אדם מסוים באופן סובייקטיבי וכי חשד זה יהיה ממשי ומעשי מצידו".

איך המשטרה מצליחה לתפוס את בלדרי הסמים?

כאמור, מדי שנה נתפסים עשרות בלדרי סמים, מה שמעלה את השאלה, כיצד מצליחה משטרת ישראל לסמן מבין הררי הנוסעים בשדה התעופה, דווקא את אלו שנושאים בכבודתם או על גופם ( לעיתים גם בתוך הגוף) את הסמים. התשובה לכך נחלקת לשלושה.

סמים שנמצאו בקלמר הקטין, 24 בינואר 2023. דוברות משטרת ישראל
סמים שנמצאו בקלמר של קטין, השבוע/דוברות משטרת ישראל

מודיעין אנושי. בכל תחנת משטרה קיימת פונקציה של רכז מודיעין שנחשב לאחד מהתפקידים המהותיים בה. הוא אוגר מידע מסווג שמתקבל מהשטח, בין אם מבלשים ובין אם ממקורות מידע, הלשנות וכו'. המציאות מלמדת כי כאשר מדובר על בחור צעיר שהחליט לייבא בעצמו סמים ולמכור אותם, קשה הרבה יותר לשים עליו את היד, אולם פעמים רבות הבלדר מהווה רק פונקציה אחת מני רבות בשרשרת האספקה של הסם.

"המידע יכול להגיע בכלל מחו"ל, דווקא מזה שסיפק לבלדר את הסם, או מגורם מתחרה שהלשין או זרק למשטרה קצה של חוט", אומר לנו ב', רכז מודיעין לשעבר. לדבריו, לא אחת, המשטרה מקבלת מידע דווקא על הגורם שמממן את רכישת הסם או על זה שאמור לקלוט את הסם בישראל, מתחילה לחקור ומגיעה בסופו של דבר גם אל הבלדר. בנוסף, יש עשרות מקרי תפיסה שהתרחשו בשל 'פה גדול' של הבלדר, בטח כשאלו ילדים או נערים שזורקים מילה לחבר".

בינה מלאכותית: יחידת סמים במכס מוצבת בכל הכניסות לישראל ופועלת בשת"פ מודיעיני ומבצעי עם המשטרה. היחידה מורכבת מ-50 חוקרים וחוקרות, רובם עובדי מכס ותיקים שעברו מספר קורסי יס"מ והכשרות סמים מתקדמות, וקיבלו סיווג בטחוני מתאים. בשנים האחרונות נכנסה לשימושם מערכת בינה מלאכותית מתוחכמת ביותר. המדובר על מערכת 'הפרופיילינג', שפועלת בנתב"ג שמבוססת AI. זהו אלגוריתם ממוחשב בעל בינה מלאכותית המחובר למאגרי מידע ממשלתיים ומסמן עצמאית, על בסיס תחזית סטטיסטית, מי מהאזרחים שנכנסים לישראל עשוי להיות בלדר סמים. משטרת ישראל, מסרבת בכל תוקף לספק מידע מעמיק לגבי אופן פעילותה של המערכת, אולם על פי פרסומים, האלוגריתם שואב מידע קונקרטי, בין היתר על מצב סוציואקונומי של העוברים בשדה, תוך הצלבת הנתונים ותוך שימוש במידע נוסף שנשאב ממערכות מידע ממשלתיות, כגון שרתי משרד הפנים, הרווחה וכו'. לצד זאת, היחידה עושה כמובן שימוש בכלבים שאומנו במיוחד לצורכי איתור סמים.

יחידה 747: מדובר ביחידה משטרתית קטנה ומסווגת שמונה כמה עשרות בלשים בלבד ותפקידה למנוע הברחות סמים לישראל - דרך נתב"ג. " היא מורכבת מבלשים מקצועיים מאוד, שעוקבים באמצעות עשרות מצלמות אחר כלל העוברים בשדה, ומיומנים בזיהוי התנהגויות מחשידות", אומר לנו גורם שמכיר מקרוב את התנהלותה. יש שמגדירים אותה 'האח הגדול', בשל עומק ואיכות הצפייה שלה בעוברים בנתב"ג, כמו גם לאור יכולות הניתוח וקבלת ההחלטות על איזה נוסע להתביית.

האם הפללת הגורם ששלח את הבלדר תסייע לו מבחינה חומרת הענישה שתוטל עליו?

באופן עקרוני התשובה היא כן, מציין עו"ד רשו, אך הוא מסייג: "בהקשר זה, יש מעין תנועת מטולטלת בין מידת הניצול של אותו בלדר למידת שיתוף הפעולה שלו עם הרשויות. כאשר עוסקים בבלדר מיומן שלא נתפס לראשונה בחייו, שתמימותו ממנו והלאה, הנטייה להתחשב בו אם יפליל דרגים נמוכים בשרשרת תהיה נמוכה יותר. לעומת זאת, כאשר מדובר בבלדר תמים אשר מעד מעידה חד פעמית על רקע מצוקה כספית ואחרון זה הפליל את שולחיו, הנטייה להתחשב בו תהיה רבה. בכל מקרה לעניין הפללת אחרים, ככל שהבלדר יוכל להפליל דרג בכיר יותר נראה כי הנטייה להתחשב בו תגבר. מאידך, בעבירות ייבוא סמים יש מידור רב ולרוב החוליות בשרשרת אינן מודעות אחת לשנייה, כך שבפועל מידת יכולתו של הבלדר התמים לסייע באופן מעשי לרשויות אכיפת החוק בהרשעת ראשי הפירמידה אינה גבוהה".

פרופ' יוסי יסעור. יחצ,
כשל בהערכת הסיכון. פרופ' יוסי יסעור/יחצ

אחת מהמחשבות הראשונות שעולות לאחר שהציבור נחשף לפרשת הנערות המבריחות, היא מה השתבש בתהליך קבלת ההחלטות שלהן או במילים אחרות - איך הן לא חששו מההשלכות הפטליות של תפיסתן האפשרית עם כמות כה גדולה של סמים.

עם השאלה הזו, הגענו לפרופ' יוסי יסעור מהחוג למינהל עסקים במרכז האקדמי רופין המתמחה בתחום של תורת ההחלטות, שבין השאר כתב את הספרים "היגיון ורגש בקבלת החלטות ובלקיחת סיכונים", ו - " ההחלטה לרצוח - ספר על תהליכים המובילים".

"נפל כשל בהערכת הסיכון מבחינת אותן נערות, כמו גם בקרב בלדרים אחרים, שמגיע על רקע של היבריס - תחושה חזקה של 'לי זה לא יקרה'", מציין פרופ' יסעור, "מדובר על תרכובת רעילה של תאוות בצע, עם התעלמות מסיכון, אולם להבדיל לדוגמא מרצח שמבוצע בשל מניע רגשי, ההחלטה להעביר סמים נמצאת לחלוטין בשדה התועלתי כלכלי. הכשל בהערכת הסיכון נובע גם מחוסר הבנה של ההשלכות - הן לא מבינות לאיזו מציאות הן עלולות להיקלע לו יישבו בכלא, כך שהכשל קיים גם בהערכת התוצאה של מעשיהן".

לצד דברים אלו, פרופ' יסעור מציין כי משטרת ישראל כושלת בהיבט ההסברתי: "לו היתה המשטרה מפרסמת כי ברשותה אמצעים משוכללים לתפיסת בלדרים, היינו רואים ירידה בהיקף הבלדרות, בדומה לשילוט שמזהיר מפני מצלמת מהירות".

ואולי, לסיום, בהקשר זה כדאי לציין שלט המקדם את פניהם של התיירים בנמל התעופה של סינגפור: "העונש על הברחת סמים תחת החוק בסינגפור הוא מוות".

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    8
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully