נתוני מחקר בינלאומי מקיף שפורסם בדצמבר האחרון בכתב העת הרפואי הוותיק בעולם -The Lancet, מראים כי כ-7.7 מיליון בני אדם ברחבי העולם מתו בשנת 2019 כתוצאה מזיהום חיידקי שהיה עמיד לאנטיביוטיקה. מדובר על מוות 1 מכל 8 מיתות שהיו אותה שנה.
טרגדיה משפחתית בדמות ניתוח ברך פשוט שגרם למותה של קרובת משפחה צעירה, והנתון הרפואי הקשה, הולידו את חברת בטראייר, שפיתחה טכנולוגיה ומוצרים ייחודיים של ניקוי ביולוגי, שעיקרה תרכובת ייחודית של חיידקים פרוביוטיים (חיידקים 'טובים') המוחדרת למעין מטהרי אוויר ייעודיים של החברה, המשפריצים מיליוני חיידקים 'טובים' בכל פרק זמן נתון.
החיידקים ה'טובים' פולשים לחלל וככל שמספרם רב יותר הם משתלטים על יותר שטח מחיה ודוחקים הצידה את החיידקים ה'רעים' הנמצאים בחלל, עד שאלו מחפשים חללי מחיה אחרים או פשוט מתים כתוצאה מהשתלטות החיידקים הפרוביוטיים על מאגרי המזון.
החברה ערכה בהצלחה ניסויים בקבוצות מלונאות ותעופה ומכוונות עצמה גם לחללים רפואיים, משרדים, מפעלים, חממות ועוד. לטענת החברה, המוצר שלה מצליח להדוף גם עובשים, אבק וגורמי תחלואה נוספים.
אחד ממוצרי החברה מתחבר למזגן המרכזי של החלל הסגור ומפיץ דרכו את התרכובת הביולוגית הייחודית, והחברה גם פיתחה מוצר נייד לחללים קטנים ואישיים יותר.
שוק טיהור האוויר עמד על כ-13.17 מיליארד דולר בשנת 2022 וצפוי לעמוד על כ-25.1 מיליארד דולר עד שנת 2030, המהווה צמיחה של 8.4% שנה אחר שנה. כך על פי נתוני חברת מחקרי השווקים Beyond Market Insights.
בטראייר (BetterAir), תעודת זהות
תחום פעילות: ביוטק וקלינטק
תאריך הקמה: 2013
מייסדים: מיכאל הופמן (58) המשמש גם כמנכ"ל החברה, ופיני גרוס (45) האחראי על התפעול וכוח האדם בה.
עובדים: 19, מהם 14 בישראל והשאר בארה"ב.
סך גיוסי החברה מאז הקמתה: 13 מיליון דולר.
בין המשקיעים: עיקר הכסף ממייסדי החברה ומשקיעים צפון אמריקאיים שונים.
בין לקוחות החברה: האיצטדיון של קבוצת ה-NBA: Brooklyn Nets, אקדמיית הספורט של IMG, מלונות בפיליפינים, חברת קוונטום, ומתקנים שונים ברחבי העולם.
חברות נוספות הפעולות בתחום: חברות טיהור אוויר או בעלות טכנולוגיה לטיהור אוויר כדוגמת אורה-אייר ותדיראן.
דבר המנכ"ל: "התקפת החיידקים ה'רעים' בחומרי ניקוי וחומרים אנטיביוטיים גורמת לאחרונים לפתח עמידות טוטאלית ובכך מסכנת חיים. יש היום עשרות סוגי חיידקים אלימים שאין להם פתרון תרופתי או אחר, והם נמצאים בעיקר בבתי חולים ובתי אבות, ומתקיפים את האוכלוסיות המוחלשות.
הפלטפורמה שהקמנו יכולה לשמש גם כתחליף לכימיקלים הורסי הסביבה והבריאות המשמשים כיום את התעשיות השונות, גם בחקלאות. לדוגמא, אנו מאריכים את חיי המדף של הפירות והירקות אחרי שלב הקטיף, שזה כבר חיסכון של כשליש מהתוצרת המושמדת בגלל חיידקים ועובשים.
ההשפעה על בריאות ואיכות חיי האדם יכולה להיות עצומה, ואנו פועלים ללא לאות להוציאה לפועל".