"אנחנו עוזרים למהנדסים לעזור לעצמם"

המסלול של חברת וריסיטי בדרך להפיכתה לציבורית היה כנגד כל הסיכויים:

מאז ספטמבר 2000 לא היו הנפקות של חברות ישראליות בוול סטריט, אבל וריסיטי הצליחה בכל זאת לשבור את החומה, ולגייס 26.8 מיליון דולר לפי מחיר של 7 דולרים למניה. זאת ועוד, למרות הירידות החדות במדדים המובילים, וחרף ירידה של 4.5% בנאסד"ק באותו לילה בו השלימה וריסיטי את ההנפקה, מניית החברה השיגה מאז תשואה פנומנלית של כ-130% .

אבל אם תשאלו את מנהלי וריסיטי ומייסדיה, הם בהחלט לא יסכימו כי מדובר במהלך שהוא "כנגד כל הסיכויים". למעשה, הם הכינו את עצמם להנפקה הזו כבר זמן רב, החל מאמצע 2000. "הבנו שהיום המשקיעים כבר לא מתעניינים רק בנתח השוק של החברה, כפי שעשו לפני שנה וחצי", אומר משה גבריאלוב, מנכ"ל החברה, "אלא ברווחיות, גודל שוק, הנהלה ועומק טכנולוגיה. רק רווחיות לא היתה לנו, ועשינו הכל כדי להשיג אותה, מבלי להוריד בצורה משמעותית את תקציבי המו"פ שלנו".

בספטמבר 2000 הגישה החברה, המפתחת טכנולוגיות ומוצרי תוכנה המשמשים לאימות יעיל של תכנוני מערכות דיגיטליות, תשקיף ראשוני לקראת יציאה ל-IPO. החברה נאלצה לדחות את ההנפקה לאור תנאי השוק, ומחיר המניה בסופו של דבר היה נמוך מהטווח המקורי שהציבו חתמי החברה - רוברטסון סטיבנס, SG Cowen ודיין רושר ווסלס.

התקופה השקטה הארוכה הפריעה לחברה

אל המעמד המכובד הגיעה וריסיטי כשבאמתחתה רווחיות החל מהרבעון השלישי של השנה. "ידענו שנמשיך להיות רווחיים גם בהמשך, ולא היו לנו שום ספקות לגבי החברה, גם בתקופה בה לא הצלחנו להנפיק", אומר גבריאלוב.

למעשה, מאחר והתשקיף של החברה היה תלוי ועומד, חלו עליה ההגבלות החלות על חברה שנמצאת בדרך להפיכה לציבורית, ביניהן העובדה שאסור לה לפרסם אף התפתחות בחברה היכולה להשפיע על המשקיעים. מצד שני, היא מצאה עצמה שרויה ב"תקופה שקטה" (Quiet Period) ארוכה מאוד. "לא היו לנו יתרונות כלל בתקופה זו, אלא רק חסרונות", מסביר גבריאלוב, "הנהלת החברה היתה מרוכזת רק בהנפקה במקום בביזנס, אז החלטנו להפסיק את המצב הזה ולהנפיק".

גבריאלוב דוחה הערכות לפיהן החברה יצאה להנפקה ציבורית גם כדי שסבב הגיוס שהתכוונה לעשות לא יוכתר כ-Down Round. ההנפקה הפרטית האחרונה שביצעה החברה היתה לפי שווי חברה של 110 מיליון דולר, ולאחר מימוש זכות ה"גרין שו" של החתמים, הרי שהיא הצליחה לגייס בהנפקה הציבורית לפי שווי של 130 מיליון דולר. "אנחנו מאמינים שהשווי שלנו לא היה יורד גם בגיוס הפרטי", אומר גבריאלוב.

"יצאנו בהנפקה ציבורית לא בשביל הכסף, אלא בשביל המניות, שייאפשרו לנו לבצע רכישות של חברות וטכנולוגיות", אומר גבריאלוב. "כשהיינו חברה פרטית רכשנו חברה אחרת (SureFire, ג.פ.), וזה היה מאוד קשה. לא היינו מעוניינים לחזור על הצעד הזה". עם זאת, לדבריו, כרגע אין חברה כלשהי העומדת על הפרק בכיוון של רכישה.

רבעון שלישי של גידול ברווח

הראיון שקיימה היום החברה הוא הראשון מאז הפיכתה לציבורית. בשבוע שעבר פירסמה וריסיטי את תוצאותיה הכספיות לרבעון הראשון, שהצביעו על רבעון רביעי ברציפות של הכנסות שיא: החברה דיווחה על הכנסות של 8.5 מיליון דולר, עלייה של 130% לעומת הרבעון המקביל, ושל 12% לעומת הרבעון הקודם. בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח של 4 סנט למניה, לעומת הפסד של 29 סנט למניה ברבעון המקביל, ורווח של 2 סנט למניה ברבעון הרביעי של 2000 .

הרבעון הראשון היה השלישי ברציפות בו החברה הציגה גידול ברווח, וההנהלה מעריכה שהמגמה תמשיך גם בעתיד. וריסיטי אף מתגאה בתזרים מזומנים חיובי, שייצר עבורה 6 מיליון דולר מפעילות שוטפת ברבעון הראשון של 2001. מאחר והיא חברת תוכנה, שולי הרווח הגולמי שלה גבוהים מאוד, ומסתכמים בכ-90% ממחזור המכירות.

החברה הוקמה לקראת סוף 1995 על ידי יואב הולנדר, שהתחיל לפתח את מוצר הדגל שלה עוד בהיותו מהנדס בחברת נשונל סמיקונדקטורס. כיום יש בחברה 150 עובדים, הפרושים ב-16 משרדים ברחבי העולם, מתוכם 55 עובדים במרכז המו"פ בישראל. ב-1996 היו לחברה 4 לקוחות, אך החל מסוף 2000 היא יכולה להתהדר בשקף מרשים ביותר במצגת הפאואר-פוינט שלה, ובו 156 חברות.

וריסיטי מונעת הפסדים כספיים

אז מה סוד ההצלחה של וריסיטי? בחברה מסבירים כי הסוד הוא במוצר, ובעובדה שהוא הכרחי. "בתור מי שעסק מספר לא מבוטל של שנים בפיתוח, אני יכול לומר שטעות אחת קטנה בתהליך יכולה לגרור לעיכוב זמן ההגעה לשוק עם מוצרים חדשים, ועלולה להוביל להפסדים כספיים", אומר קובי חנוך, מנהל הפעילות האירופית של וריסיטי. "כאן בדיוק אנחנו נכנסים. המוצר שלנו הוא חלק אינטגרלי מהליך הבדיקה, והוא מוודא שהשבב המסוים או המערכת מתאימים לספציפיקציות של מה שהם אמורים לעשות".

לדבריו, זוהי יכולת חשובה מאוד עבור חברות התקשורת והמוליכים למחצה, שכן ככל שהמעגלים הולכים ונעשים מסובכים יותר, וקטנים יותר, בדיקת האיכות והתאימות שלהם הופכת קריטית ומסובכת.

למעשה, המעגלים של היום, המכילים מיליוני טרנזיסטורים, מחייבים בדיקות אימות מקיפות ביותר. לפי ההערכות שמספקת וריסיטי, כ-60% מכלל ההוצאות על המעגל הן על בדיקות אימות כאלו. "ככל שהפונקציונליות גדלה, גדל גם הסיבוך. אנחנו עוזרים למהנדסים לעזור לעצמם למצוא את הבאגים", הוא מסכם.

וריסיטי נותנת פתרונות לחלק הפונקציונלי של יצירת המוצר, כש"באגים" נוספים קיימים גם בחלק הלוגי והפיזיקלי של הפיתוח. "אנחנו לא מתכוונים להיכנס בשלב זה לתחומים הללו", מסביר חנוך. מתחרותיה הגדולות של וריסיטי הן סינופסיס (עם מערכת ה-Vera) ו-Cadence. לפי הערכת בתי ההשקעות המכסים את החברה, היתרונות של המוצר של וריסיטי הם צמצום ה-Time to Market והקטנת מחירי הפיתוח - אולי האלמנטים הקריטיים ביותר לחברה. מחיר עסקה ממוצעת של החברה, כולל תחזוקה, הוא כ-400 אלף דולר.

תחרות מכיוון פתרונות In House

מעבר לשתי המתחרות הללו, קיימת תחרות קשה בשוק מכיוון פתרונות פנימיים שהחברות השונות מפתחות, פתרונות In House. "הח