זכויות העובדים בפירוק - חלק א'

הנושא החם של ימינו בתחום דיני העבודה הוא ללא כל ספק המתח ההולך וגובר שבין אינטרס המעביד להגן על השקעתו בעובדיו, למול האינטרס של העובד להיות חופשי לבחור את מקום עבודתו.

תניות הגבלות העיסוק נבחנו בערכאות השיפוט הגבוהות ביותר, וזכו לתגובה הנוטה לטובתו של העובד, ושוללת את תוקפן החוקי של תניות אלו, בהיותן נוגדות את תקנת הציבור.

דעות רבות כבר הושמעו בעניין זה ואולם נראה שדווקא בימים טרופים אלו בהם סופגות חברות, במיוחד בתחום ההיי-טק, מהלומות קשות, הבעיה של העובדים אינה נסבה בהגבלת עיסוקם לאחר שעזבו את מקום עבודתם, כי אם ובמיוחד על הגנת זכויותיהם כעובדים שהשקיעו ימים כלילות במעבידם וכעת הם מחוסרי עבודה לאחר שהחברה פיטרה אותם במסגרת הליך פירוקה.

בניגוד להבטחת ההשקעה של המעביד בעובדיו, באמצעות סעיפים דרקוניים בהסכם העסקה, נראה כי העובדים אינם מוגנים כלל בגין השקעת מרצם בחברה, עד כי לעתים, אין באפשרותם לקבל ולו את זכויותיהם הבסיסיות כעובדים.

עידן ההיי-טק הקפיץ באופן משמעותי את תנאי העסקת עובדים במשק זה. ואולם, היום בהסתכלות מושכלת או בחוכמה שבדיעבד, נראה כי לאור גל הפיטורים השוטף במקומותנו ובשקלול השקעתם של עובדים אלה, הקפיצה הסתיימה בנפילה חופשית.

הרשימה הבאה, מטרתה להציג את זכויותיהם של עובדים שחברתם הגיעה לחדלות פירעון ופיטרה אותם בעקבות התמוטטותה, כמו גם את דרכי הפעולה העמודות בפניהם לשם מימוש זכויותיהם.

שלב ההכחשה

המבנה הכלכלי החדשני שהביאו עמן חברות סטארט אפ, הביא לתלות מוחלטת בכספי משקיעים. למעשה, מרבית חברות הסטארט אפ אפילו לא חלמו ו/או תכננו על הרגע בו החברה תגיע לרווחיות כלכלית "מיושנת", קרי שההכנסות יעלו על ההוצאות. כל מבוקשן ומטרתן היה להגיע להנפקה הציבורית (IPO) המיוחלת ואחריהן המבול.

שריפת מזומנים מואצת, וחוסר היכולת לגייס כספים נוספים ממשקיעים חדשים, הביאו למצב בו ביום בהיר אחד וללא כל הודעה מוקדמת - מוצאת החברה כי קופת המזומנים שלה ריקה. בשלב זה נאלצת החברה להודיע על הפסקת פעילותה באופן מוחלט, ופיטוריהם של כל העובדים לאלתר.

להודעה על הפסקת הפעילות, קודמת בדרך כלל תקופת הכחשה מצידם של מקבלי ההחלטות בחברה המסרבים להשלים עם חוסר יכולתה של החברה להמשיך ולגייס כספים. כך יוצא כי השלב בו מודיעה החברה על הפסקת פעילותה, הוא שלב בו החברה כבר אינה מסוגלת לשלם לעובדיה את המשכורות האחרונות, שלא לדבר על פיצויי פיטורין, הודעה מוקדמת דמי הבראה וזכויות נוספות.

פירוק החברה וזכויות העובדים

חברה הנקלעת למצב של חדלות פירעון, תגיע לרוב להליך של פירוק. היוזמים של הליך הפירוק יכולים להיות כל אחד מנושיה של החברה, בהם העובדים, או החברה בעצמה.

במסגרת חלוקת נכסי החברה לנושיה, החובות לעובדים נמצאים בדין קדימה, וגוברים על חובות לנושים הרגילים. משכך יפרעו ראשית חובות העובדים והנושים המובטחים האחרים, לפני חובותיהם של הנושים הרגילים.

ואולם, כפי שצוין לעיל, במרבית המקרים, בשלב בו החברה נכנסת להליך של פירוק, היא כבר נמצאת במצב של חדלות פירעון וגירעון מזומנים כזה, שאינו מאפשר לה לשלם אפילו את החובות לנושים המבוטחים - ובכללם לעובדים.

במצב דברים שכזה, נפתחת בפני העובדים הדרך לפנות למוסד לביטוח לאומי, שישלם להם את הזכויות אותן אין באפשרות החברה לשלם. אלא מה? המוסד לביטוח לאומי אינו מכיר בכל הרכיבים המגיעים לעובדים, מה גם שאין הוא מכיר במשכורות העתק שאליהם הורגלו העובדים בתחום ההיי-טק.

פרק ח' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), הדן בביטוח זכויות עובדים בפירוק תאגיד, קובע אילו זכויות זכאים העובדים לתבוע מהמוסד לביטוח לאומי:

בהתאם לחוק, עובד שכיר שהחברה בה עבד התפרקה, זכאי לתשלום שכר עבודה ופיצויי פיטורין שמעבידתו נשארה חייבת לו. ואולם תשלום זה, מוגבל למקסימום הגמלה הקבועה בחוק, קרי - סכום מקסימלי של 10 פעמים השכר הממוצע במשק.

נוסף לכך, יהיה זכאי העובד לקבל מהמוסד לביטוח לאומי כספים לקופות גמל אשר לא הופקדו על ידי המעביד.

שלושה תנאים מקדמיים להגשת תביעה לביטוח הלאומי

: צו פירוק - תנאי ראשון לשם הגשת תביעה למוסד לביטוח לאומי הוא כי יוצא צו פירוק לחברה המעבידה, וזאת, על ידי בית המשפט המחוזי המוסמך לכך.

מינוי נאמן או מפרק - תנאי שני הוא כי בית המשפט המחוזי, שציווה על פירוק החברה, ימנה נאמן או מפרק מטעם בית המשפט.

אישור נאמן או מפרק - התנאי השלישי הוא כי הנאמן או המפרק יאשר את התביעה שהגיש העובד בגין זכויותיו שקופחו.

בחלק השני של המאמר נפרט את הזכויות להן זכאי העובד בגין פיטוריו.

עו"ד שחר ולנר הינו שותף במשרד ולנר ושות', מתמחה בדיני עבודה, תאגידים, אינטרנט וקניין רוחני, ממקימי אתר המשפט הישראלי "פסקדין" www.PsakDin.co.il ועורך תחום ההיי טק, אינטרנט וקניין רוחני באתר. עו"ד ולנר הינו יו"ר הועדה לסיוע משפטי של לשכת עורכי הדין ומתנדב בתנועה למלחמה בעוני.

כל המידע הנכלל במאמר זה הינו בבחינת מידע כללי בלבד, ואינו בגדר חוות דעת או ייעוץ משפטי מוסמך. על המשתמש לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה משפטית או אחרת המסתמכת על המאמר. המחברים והמערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים ו/או המשתמשים באתר.