שעות נוספות - משתלמות בעיקר למעביד

מדוע מעבידים דוחפים את עובדיהם לבצע עוד ועוד שעות נוספות בחברה? מדוע הם אינם שוכרים עובד חיצוני, במקום לדרוש מעובדים קיימים להשקיע מאמץ בעבודה בשעות נוספות? "מתברר שזה משתלם למעביד", אומר רו"ח יוסי גינוסר, המשמש מבקר פנימי בכמה חברות. לדבריו, מעבידים רבים גילו כי העסקת עובדים בשעות נוספות מביאה לחיסכון בעלות כוח האדם.

גינוסר מסביר שכאשר עובד מועסק שעתיים נוספות ראשונות ביום - המזכות אותו לפי חוק בשכר של 125% - המעביד בעצם משלם פחות. זאת, לדבריו, מכיוון שבגין השעות הנוספות המעביד פטור מהפרשות בשיעור של 8.3% לקופת פיצויי הפיטורים של העובד. בנוסף, המעביד אינו מחויב להפריש בגין השעות הנוספות כספים לקרנות הפנסיה וההשתלמות של העובד.

גינוסר מציין שבמקרים רבים, תוספות שונות לשכר דוגמת קצבות רכב, הבראה ומתנות, אינן נכללות בערך שעה נוספת (בדרך כלל שעה נוספת מחושבת לפי שכר יסוד, מחולק במספר השעות התקניות בחודש). המעסיקים מודעים לכך שגם בתעריף של 150% (בגין השעה השלישית והרביעית הנוספות), עדיין זול יותר עבורם לשלם לעובד שעות נוספות מאשר שעות רגילות.

לדברי גינוסר, ההנהלות נוטות שלא לסטות משיטות החישוב של שכר בגין שעות נוספות - חרף התרעות של מבקרי הפנים שלהן, וזאת מכמה סיבות: ראשית, שינוי החישוב עלול לעלות כסף רב לחברה; שנית, הנהלת החברה מעריכה שהסיכון הכרוך בכך, מבחינתה, אינו גבוה.

עובד שעזב את החברה עשוי לכל היותר לתבוע אותה על אי תשלום שעות נוספות באופן מלא בגין תקופת עבודתו. במקרה כזה תתפשר החברה עם העובד מחוץ לכותלי בית המשפט, בעלות זניחה לעומת החיסכון שצברה בדרך זו במשך השנים; שלישית, עמידה בדרישות החוק אינה תמיד ערך בפני עצמו בעיני הנהלות החברות. ערך זה של שמירה על החוק מקבל משקל רב רק כאשר הנזק הצפוי לחברה או לדירקטורים המכהנים בה נתפש כמהותי.

קיזוז שעות נוספות

"מעטים יודעים זאת, אך קיימת עבירה על החוק מצד מעבידים, בהם חברות מהגדולות במשק", אומר גינוסר. לדבריו, עבירה זו קרויה "קיזוז שעות נוספות". חוק שעות עבודה ומנוחה קובע: "הועסק העובד שעות נוספות, ישלם לו המעביד בעד שתי השעות הנוספות הראשונות שבאותו יום שכר עבודה של לא פחות מ-125% מהשכר הרגיל". מהוראות החוק מובן שזכאות העובד לקבלת תשלום בגין עבודתו בשעות נוספות היא על בסיס יומי. אלא שרוב החברות נוהגות לקזז שעות נוספות על בסיס חודשי.

אם העובד הגיע למקום העבודה ביום מסוים בשעה 10:00 במקום ב-8:00, וכמה ימים לאחר מכן סיים את עבודתו ב-18:00 במקום ב-16:00, יקזז המעביד את השעתיים שאותן החסיר העובד מהשעתיים הנוספות, והעובד לא יקבל באותו חודש תשלום בעד שעות נוספות. ואולם לפי החוק, המעביד חייב לבצע את החישוב על בסיס יומי. בגין היום שאחר העובד יש לנכות ממנו שעתיים רגילות, ואילו בגין היום שבו עבד שעתיים נוספות יש לשלם לו בתעריף של 125%.

לדברי גינוסר, "ההנהלות שעוברות על החוק, טוענות לרוב כי חישוב התשלום על בסיס יומי קשה מבחינה טכנית, ומסבירות כי הסיכוי שהחברה תיחשף לתביעה משפטית מצד עובד בודד הוא קלוש".

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע מכסה לכמות השעות הנוספות שבהן יועסקו עובדים. בין היתר נקבע, כי עובד לא יועסק יותר מ-15 שעות נוספות בשבוע (כ-60 שעות נוספות בחודש). ואולם מבדיקה שערך גינוסר עולה שלעתים קרובות מועסקים עובדים על ידי הממונים עליהם תוך חריגה ממכסה זו - ותוך זלזול בחוק.

"הוראות החוק נועדו להגן על העובד מפני נזקים גופניים העלולים להיגרם לו כתוצאה מעומס יתר בעבודה", מסביר גינוסר. מעבר לעבירה על החוק מצד המעביד, מוסיף גינוסר, חשופות החברות לתביעה על ידי עובדים שהועסקו מעבר למותר - גם אם ההעסקה החריגה נעשתה בהסכמתם.

גם אם המעביד לא נחשף לתביעות משפטיות על רקע העסקה חריגה של עובדיו בשעות נוספות, הרי שהעניין לא תמיד פועל לטובתו. לדברי גינוסר, בכמה חברות שבהן הוא משמש מבקר, נמצא כי מספר השעות הנוספות שביצעו העובדים מדי חודש היתה בלתי כלכלית בעליל. "השעות הנוספות הושקעו דווקא במחלקות שבהן לא היתה סיבה לכך, ולא רק בתקופות שהיה בהן עומס עבודה", הוא אומר.

"מבדיקה שערכתי באחת החברות, התברר שכל העובדים במחלקה מסוימת עבדו שעתיים נוספות לאורך זמן", אומר גינוסר. "לא ברור אם הם אכן עבדו שעות אלה, ובכל מקרה, לחברה לא היתה בקרה על כך. הנהלת החברה קבעה כי עובד שיהיה מעוניין לעבוד יותר משתי שעות נוספות ביום, יצטרך לבקש מראש אישור על כך מהממונה עליו. מצאנו שעל פי רוב ניתנו אישורים אלה בדיעבד, בסוף החודש, כאשר העובד היה צריך להגיש את הדו"ח על שעות עבודתו. לפיכך, החלטת ההנהלה באותה חברה להגביל את כמות השעות הנוספות, היתה חסרת שיניים".

ואולם היתרון הגדול שבעבודת שעות נוספות היא הגמישות שהיא מאפשרת למעביד. אם היה נבצר מהמעבידים להעסיק את עובדיהם בשעות נוספות, חברות רבות היו נאלצות להעסיק עובדים אחרים לאורך החודש, רק עבור ימים עמוסים, דוגמת ימי הגשת הדו"חות למע"מ במחלקות הנהלת חשבונות, או במועד הקרוב לסיום פרויקט היי-טק שאינו עומד בלוח הזמנים.

"לעתים חברות אינן יודעות לנצל את הגמישות שבהעסקת עובדים בשעות נוספות", אומר גינוסר.

הוא מציין כי בכמה חברות שנבדקו על ידיו נמצאה אבטלה סמויה במשך החודש. לדבריו, הוא נתקל במחלקות שהעסיקו בעיקר אמהות לילדים קטנים, שהתקשו לעבוד גם בשעות נוספות. במחלקות אלה, שהתאפיינו בתנודתיות בהיקף העבודה, נאלצו המנהלים לגייס עובדים מיותרים בימים עמוסים ולחוצים.

שעות נוספות הן, אפוא, חרב פיפיות: לעתים תרומתן למעביד חיובית, ולעתים מדובר בכלי יקר מדי. כך גם לעובד. ועוד לא נגענו כלל בהיבט שעות הפנאי הנגזלות מהעובד.