גסטרונומיה ותחנות כוח גרעיניות / הארץ

מאת אקונומיסט

ב-16 במאי הודיעה יצרנית היין מקליפורניה רוברט מונדבי (Robert Mondavi) על ביטול תוכנית להקמת יקב באניאן, כפר קטן באזור לנגדוק בצרפת. ראש העיר החדש של אניאן מתח ביקורת חריפה על התוכנית של מונדבי, שאושרה בידי ראש העיר הקודם. הוא אף כינה אותה מזימה קפיטליסטית שתיטיב עם בעלי המניות במונדבי, על חשבון התושבים המקומיים והסביבה. במארס נערכה הפגנה אלימה נגד התוכנית, ומונדבי החליטה לבטל את התוכנית בשל "עניינים אישיים ופוליטיים שאינם מובנים לחברה".

המאבק נגד מונדבי מזכיר את המסע נגד הגלובליזציה שערך ב-2000 ז'וזה בובה, חקלאי קטן שהתפרסם במאבקו נגד מקדונלד'ס, וכן את ההפגנות נגד הקמעונית הבריטית מרקס אנד ספנסר, שהחליטה לסגור את חנויותיה בצרפת ולפטר 1,700 עובדים. ואולם המאבקים המתוקשרים האלה מסתירים מגמה הפוכה - חברות צרפתיות מרחיבות את פעילותן בעולם במרץ, גם כשהן מנסות לגונן על פעילותן מבית מפני זרים.

התבוסה של מונדבי התרחשה על רקע הגברת מאמציהן של חברות צרפתיות להשתלב בכלכלה הגלובלית. ב-18 במאי דווח כי קבוצת ציוד הטלפוניה אלקטל, מנהלת משא ומתן לרכישת יריבתה האמריקאית לוסנט טכנולוג'יס , שנקלעה לקשיים, תמורת כ-34 מיליארד דולר. שלושה ימים לאחר מכן, הודיעה קבוצת המדיה והבידור ויוונדי יוניברסל, על רכישת אתר המוסיקה האמריקאי MP3.com; למחרת דווח כי ויוונדי מנהלת משא ומתן לרכישת ההוצאה לאור האמריקאית האוטון מיפלין, תמורת כ-1.7 מיליארד דולר. ויוונדי לא הכחישה.

במקביל מנהלת חברת החשמל הממשלתית אלקטריסיטה דה פראנס (EDF) מאבקים מכוערים בספרד ובאיטליה. בתחילת מאי, ביטלה ממשלת ספרד את זכויות ההצבעה של שתי חברות זרות, שרכשו מניות בחברת חשמל מקומית קטנה. אחת מהחברות האלה נמצאת בשליטת EDF. הספרדים מאשימים את הצרפתים בכך שהם חוסמים את פעילותן של החברות הספרדיות בצרפת.

המאבק באיטליה מכוער יותר. הוא החל כש-EDF רכשה 4% ממניותיה של חברת האחזקות האיטלקית מונט-אדיסון, הנתונה בלחץ משקיעים לפצל את פעילותה ולמכור את אדיסון, חברת החשמל השנייה בגודלה באיטליה. האיטלקים זועמים על כך שמונופול ממשלתי זר, עליו מגוננת צרפת מפני מתחרים, נכנס לשוק החשמל המקומי. כעת שוקלת ממשלת איטליה לקבוע תקרה לאחזקות של חברות ממשלתיות זרות בחברות מקומיות. EDF, מצדה, כבר הגדילה את אחזקותיה במונט-אדיסון ליותר מ-20%.

ואולם גם התמונה של חברות צרפתיות המרחיבות את פעילותן בעולם, ובמקביל מסרבות לאפשר למתחרות להיכנס לצרפת - מטעה. ההשקעה הזרה הישירה בצרפת מעולם לא היתה גבוהה יותר. לדוגמה, ב-2000 בוצעו 563 עסקות של השקעות זרות בצרפת, לעומת 447 ב-99'. חלקן של החברות האמריקאיות היה 178 עסקות, ואילו חלקן של החברות הגרמניות היה 102 עסקות. ההערכה היא כי כ-35 אלף מקומות עבודה חדשים ייווצרו בשלוש השנים הבאות, הודות להשקעות הזרות האלה.

גם הנתונים של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD) מצביעים על מגמה דומה. בסוף שנות ה-80 היקף ההשקעה הזרה של חברות צרפתיות היה גדול פי שניים מההשקעה של חברות זרות בצרפת. עד 98' נשמר היחס הזה. ואולם ב-99' וב-2000 התהפכה המגמה, בין השאר בשל עסקות גדולות, כמו רכישת ויוונדי את סיגראם, הבעלים של אולפני הסרטים יוניברסל, ביוני 2000 תמורת 34 מיליארד דולר.

חלקה של צרפת בפעילות המיזוגים והרכישות הגלובלית מתאים כיום לגודלה ולהשפעתה של כלכלת צרפת, הרביעית בגודלה בעולם, לפי מחקר של בנק ההשקעות ג'יי.פי מורגן. חברות אירופיות רכשו חברות ונכסים רבים בצפון אמריקה בשנים החולפות: מ-98' שווי העסקות הגיע ל-1.16 טריליון דולר. חברות בריטיות הן הרוכשות הגדולות ביותר, עם עסקות בשווי של 504 מיליארד דולר. חברות צרפתיות מדורגות במקום השני, עם עסקות בשווי של 186 מיליארד דולר.

מסיבה זו נראה כי הלוחמנות של EDF והנסיגה של מונדבי הן מקרים יוצאי דופן, וכי המגמה הכללית היא השתתפות גוברת של חברות צרפתיות במשחק הגלובליזציה. עם זאת מאפיינים אלה בהחלט יכולים לשמש אזהרה. בצרפת יש כמה פרות קדושות, בהן תעשיות תחנות כוח גרעיניות וגסטרונומיה. בנוסף, אוכלוסיית המדינה ידועה בחיבתה להפגנות רחוב זה יותר מ-200 שנה. מסיבה זו לזרים הרוצים להיכנס לשוק הצרפתי כדאי לבחור את המטרות שלהם תוך התחשבות ברגישויות לאומיות.