דמי הניהול של מנהלי הקרנות נעדרי סיכון

הכתבה המלאה סקירת המנהלים והקרנות במגזין The Marker

בחודשים האחרונים קשה לפתוח מדור כלכלי בעיתון בלי להיתקל בתמונה של מנהל קרן הון סיכון וללמוד מה הוא חושב. מה הוא חושב על המשק, על הממשלה, הניהול הישראלי, אריק שרון, עתיד ההיי טק ומכבי תל אביב. המשרה הזאת הפכה את מי שמחזיק בה לגורו, לספק דעות. לפעמים ליותר מזה.

יו"ר אינטל, אנדי גרוב, כבר התלונן שמנהלי קרנות ההון סיכון בארה"ב מתייחסים לעצמם כמו אל שליחי האל עלי אדמות. "איפה טום וולף כשצריכים אותו", הוא שאל, "הדמויות בספרו 'אדוני היקום' נראות כמו ילדים מסכנים לעומת האנשים האלה, שמנהלים קרנות של 2 מיליארד דולר וגובים לעצמם 35 אחוז מהרווחים".

גם בישראל של השנים האחרונות, עם הצמיחה חסרת המעצורים של ההיי טק, הפך מנהל קרן הון סיכון לאיש שמחזיק בידיו כוח לקבוע גורל של יזם, שמבלה במחלקה הראשונה של המטוסים הטרנס-אטלנטיים בדרך למשקיעים בכל רחבי הגלובוס, שמייצר תשואות חסרות תקדים לכספם של המשקיעים והופך יזמים צעירים וחסרי ניסיון לאנשי עסקים מפולפלים ומולטי-מיליונרים בזכות עצמם, ובדרך גורף לעצמו סכומי עתק, כמעט תמיד בלי לסכן ולו אגורה מכספו. אבל כמה בדיוק, ואיך בעצם, על הנושא הזה מנהל בקרן הון סיכון דווקא פחות נלהב להתראיין.

כישורי מנהלי הקרנות לא רק מניבים למשקיעים הרבה כסף, הם גם עולים להם לא מעט: קרנות ההון סיכון גובות דמי ניהול ומשתתפות ברווחים, על פי נוסחה אחידה שלא מייחדת את ישראל דווקא. דמי הניהול לא זורמים ישירות לכיסם של המנהלים. קרן הון סיכון היא שותפות מוגבלת המנוהלת על ידי חברת ניהול, ודמי הניהול הם האמצעי לממן את פעילותה של זו. הם יממנו את שכר הדירה ואת כלי הרכב, ועדיין יישאר מספיק כדי לחלק בין המנהלים, שהם לא רק מקבלי משכורות אלא גם שותפים בחברת הניהול. הקרן תצליח יותר, הקרן תצליח פחות, דמי הניהול, הקבועים מראש, ייגבו בכל מקרה.

באחוזים, היקף דמי הניהול השנתיים לא נראה מרשים במיוחד. באופן היסטורי הוא נע בין 2 ל-2.5 אחוזים מהיקפה הכולל של הקרן. אבל האחוזים האלה מצטברים לסכומים לא מבוטלים. קרנות ההון סיכון שמנהלת אוורגרין, למשל, מסתכמות בכ-450 מיליון דולר. היקף דמי הניהול שלה יהיה אם כך כ-12 מיליון דולר בשנה. יותר מזה - מאחר שאורך חייה של קרן הוא 7 עד 10 שנים, יסתכמו דמי הניהול בשנים אלה בכ-84 מיליון דולר - יותר מחמישית מהיקף הקרן.

כשהמחאת דמי ניהול על סך 2.5% מהסכום המנוהל מגלמת הכנסות נאות כל כך, מתעוררת מוטיווציה להגדיל את הסכום הזה עוד ועוד. לא מפתיע אם כך שבשנים האחרונות התמקדו המנהלים בגיוס כספים לקרנות המשך, לדברי חלק מהיזמים, על חשבון הזמן שהוקצה לחברות הפורטפוליו.

כשיש לקרן המקורית קרנות המשך, מנהלת חברת הניהול במקביל יותר מקרן אחת. כך, למשל, מנהלות חברות הניהול של קרנות פולריס סכום מצטבר של כ-700 מיליון דולר. דמי הניהול המצרפיים בשנות החפיפה בין כל הקרנות הם כ-17 מיליון דולר בשנה, או כ-1.5 מיליון דולר בחודש.

אבל בעסקים כמו בעסקים, ההיצע והביקוש הם שמכתיבים את המחיר, ולפעמים שיעור דמי הניהול גבוה יותר. בשנות הגאות 1999-2000 קמו גם בישראל לא מעט קרנות המשך, עם ניסיון ורקורד של הצלחות, וניצלו את הרעב של המשקיעים לתשואות כדי לנסות ולגבות דמי ניהול גבוהים אף יותר. ניסו, והצליחו, במקרים מסוימים גבו קרנות דמי ניהול של 2.75% וגם של 3%.

סקירה מקיפה של קרנות ההון סיכון הגדולות בישראל תחשיב זריז מראה שאם קרנות ההון סיכון המקומיות גייסו בשנים האחרונות כ-6 מיליארד דולר, כ-150 מיליון דולר בשנה מופנים כיום לתשלום דמי ניהול בלבד. מגזין THEMARKER מציג לראשונה סקירה מקיפה של שותפי הניהול בקרנות ההון סיכון הגדולות והיקפי הכספים שעברו כדמי ניהול למנהלים במהלך השנים האחרונות.