משרד הביטחון דורש ממשרד האוצר, בשיחות ששני המשרדים מנהלים בחודשים האחרונים, תקציב של -20-30 מיליארד שקל, שיתפרס על פני 10 שנים, להעברת מחנות אגף המודיעין, מחנות אגף התקשוב, ומחנות ומתקנים לוגיסטיים נוספים של צה"ל ממרכז הארץ לנגב. השיחות בין מערכת הביטחון והאוצר נמצאות בשלבים מתקדמים.
מהלך זה בא בהמשך לשני מהלכים גדולים אחרים של העברת צה"ל לדרום: העברת בסיס חיל האוויר משדה התעופה בלוד לנבטים, שכבר בוצעה; והקמת קריית ההדרכה (עיר הבה"דים) לנגב, לצומת הנגב, שכבר תוקצבה. לדעת מערכת הביטחון, "אין אח ורע למהלך כזה המגלם עלות-תועלת ברורה וחסרת תקדים".
אגף המודיעין אמור לקום בצומת שוקת, בסומך לפארק ההיי-טק של עומר. אגף התקשוב אמור לעבור לקמפוס הטכנולוגי שליד אוניברסיטת בן גוריון, לשטח שמיועד להיי-טק, בשכנות למפעלי היי-טק אזרחיים. לדעת מערכת הביטחון, הצלחת המהלך מותנית "בתקצוב מלא ומהיר של כלל עלויות הפרויקט, מעטפת תומכת לבני משפחותיהם של משרתי הקבע על מנת לעודד העתקת מגורים לנגב, השקעות בתשתיות לאומיות התומכות במהלך כמו חינוך, בריאות, תחבורה, פתרונות דיור, תמריצי תעסוקה ועוד. וכן, בהירתמות של כלל משרדי הממשלה באופן יעיל ומהיר למימוש המהלך בצורה המיטבית".
לדעת מערכת הביטחון, ככל שיושקעו המשאבים הנדרשים בהיבט התשתיות הלאומיות התומכות (תחבורה, חינוך, בריאות), "כך יוקדם המעבר הצפוי של המשפחות (קבע ואזרחים) לדרום ותגדל התועלת הכלכלית למשק".
"ההשקעה במעבר היא כלכלית באופן מובהק"
במסמך שהופץ ביום חמישי על ידי משרד הביטחון בין כל משרדי הממשלה הנוגעים בדבר, והגיע לידי TheMarker, נכתב כי "התועלת הכלכלית להעברת מחנות צה"ל לנגב נאמדת בתוספת חד פעמית לתוצר הלאומי של עשרות מיליארדי שקלים, הנובעים מפינוי שטחים ומתוספות בנייה במרכז כתוצאה מהסרת מגבלות בנייה ועליית ערך הנכסים שבידי הציבור. כמו כן יגדל התוצר הלאומי בכ 6 מיליארד שקל בכל שנה כתוספת קבועה עקב מעבר יחידות צה"ל לנגב ובעיקר בשל קפיצת המדרגה שתתחולל במרחב הדרומי של המדינה".
לדעת מחברי המסמך, "בהתבסס על המודל הכלכלי שנבנה לאמידת התועלת הכלכלית של מעבר צה"ל לנגב, עולה כי ההשקעה במעבר היא כלכלית באופן מובהק. מעבר יחידות צה"ל לנגב יביא לגידול בצמיחה הכלכלית במשק הישראלי, יתרום לחיזוק ההון האנושי בנגב, ויביא למהפכה לאומית במאזן הדמוגרפי של מדינת ישראל ולתוספת תוצר עצומה המכסה את ההשקעה בפרק זמן קצר".
במסמך שהוכן על ידי אגף התקציבים במשרד הביטחון, והחתום על ידי ראש אגף התקציבים במשרד והיועץ הכספי לרמטכ"ל, תת אלוף מהרן פרוזנפר, נאמר כי "יעוד מערכת הביטחון הוא להבטיח את קיומה של מדינת ישראל וביטחון תושביה לאורך זמן. מערכת הביטחון פועלת למימוש יעד זה בד בבד עם פעילויות לחיזוק המשק, להמשך צמיחתו, לפיתוח ההון האנושי, התשתיות הלאומיות ולחיזוק החברה הישראלית".
במסמך מודגש כי במכרז קריית ההדרכה (עיר הבה"דים) שילבה מערכת הביטחון סעיפים חברתיים מרחיקי לכת ומעבר לנהוג במכרזים דומים של המדינה "ביניהם ניתן לציין שילוב של 30% עובדים מהנגב, חובה לשליטה ישראלית בזכיין שייבחר להקמת ותפעול הקרייה, חובה להעדפת אנשי מילואים, חובת רכש גומלין בהיקף של 25% עבור כל מערכת שעלותה יותר מ-5 מיליון דולר ובנוסף יחויב הזכיין לרכוש לפחות 25% טובין מתוצרת כחול לבן".
המסמך מציין כי בשבועות האחרונים ריכזה מערכת הביטחון מאמץ לאמוד את התועלות הכלכליות הנובעות מהעברת יחידות צה"ל לנגב. מדובר, כאמור, בתרומה כללית של עשרות מיליארדי שקלים לתוצר ובתוספת תוצר שנתית של 6 מיליארד שקל. זאת בשל הפשרת קרקעות לבנייה למגורים ולמסחר בשל פינוי מחנות צה"ל ממרכז הארץ; תוספת בנייה משמעותית באזור המרכז עם התפנות המחנות עקב הסרת מגבלות בנייה הקיימות היום (למשל, איסור על בניית מבנים גבוהים ליד בסיסי צה"ל במרכזי הערים); עליית ערך הנכסים בדרום שבידי הציבור (צפוייה עלייה של 30% במחירי הדיור ובמחירי הנכסים המסחריים); היווצרות עסקים ומקומות עבודה חדשיים בהיקף של 2.2 מיליארד שקל בשנה; רכישת שירותים על ידי יחידות צה"ל בהיקף של 1.1 מיליארד שקל בשנה; תוספת השקעה בחינוך, בריאות, תחבורה ותשתיות מוניציפאליות, המוערכת ב-800 מיליון שקל בשנה; מעטפת תמיכה למשפחות שיעברו להתגורר בדרום בסך 150 מיליון שקל בשנה. שכר העבודה של משרתי הקבע, חיילי חובה ובני משפחותיהם שיעברו לנגב מוערך ב-1.8 מיליארד שקל בשנה.
מחברי המסמך מציינים כי המודל הכלכלי נבנה על בסיס הנחות שמרניות וזהירות והתועלת הכלכלית שתהיה בפועל למשק הישראלי צפויה להיות רבה אף יותר. כך לדוגמה המודל הכלכלי אינו כולל את התועלת למשק מההשקעה ההונית של הקמת הבסיסים (כ-30-20 מיליארד שקל) ואינו כולל את התועלת מהקמת התשתיות הלאומיות התומכות. במסמך מודגש כי היחידות שיעברו לדרום - מודיעין ותקשוב - "מהוות את תשתית המשאב האנושי של תעשיית ההיי-טק הישראלי. שירות ביחידות הטכנולוגיה בנגב יחבר את בתי האב לפריפריה ויאפשר הישארותם בשוק העבודה האזרחי בטווח הארוך, תוך בחירה באיכות חיים ואפשרויות תעסוקה באזור".
לדעת כותבי המסמך מעבר צה"ל לנגב, "תהיה גלגל התנופה של המשק הישראלי". על פי ההנחות שבבסיס המסמך, כרבע מחיילי החובה שמשתחררים מידי שנה ישארו בנגב ללימודים, תעסוקה מועדפת ועוד. בנספח למסמך מצוין כי במחקר מ-2005 שבחן את השפעת הקמת אינטל בקרית גת על שוק התעסוקה ותפוקת הייצור באזור, נמצא כי על כל עובד שהועסק בחברה התווספו 1.34 מקומות עבודה חדשים. על פי מכפיל תעסוקה זה, מעבר בסיסי צה"ל לנגב צפוי להביא לגידול משמעותי בתעסוקה בהיקף של יותר מ-33 אלף משרות חדשות. ואולם היות ומעבר צה"ל לנגב שונה לחלוטין ממודל אינטל, מחברי המסמך מעריכים שתוספת התעסוקה לדרום תהיה גדולה יותר מפי שלוש ממודל אינטל - כלומר 100 אלף משרות חדשות - בין השאר בשל הפרטת השירותים, העתקת המגורים של אנשי הקבע ואופי האוכלוסיה.