"העברת הבסיסים לנגב תסתכם בכרבע מההערכות"

חילוקי דעות בין משרד האוצר למערכת הביטחון בעניין עלות המעבר של בסיסי צה"ל לנגב: באוצר אומרים כי הערכות של מומחה חיצוני קובעות כי העלות הנדל"נית של העברת אגף המודיעין ואגף התקשוב מהמרכז לנגב היא 6.5 מיליארד שקל - סכום נמוך באופן משמעותי מדרישת אגף התקציבים של מערכת הביטחון ל-20-30 מיליארד שקל למטרה זו.

בכיר באוצר אמר ל-themarker כי "האוצר ידרוש כי מערכת הביטחון תישא, ממקורותיה, חלק לא מובטל מעלות ההעברה". ההערכה החיצונית שהזמין האוצר בחנה את הפער בין השווי הנדל"ני של הבסיסים שאותם יפנו שני האגפים במרכז מול עלות הקרקע שיקבלו שני האגפים בנגב (במרכז ההיי-טק שליד אוניברסיטת בן גוריון ובמרכז ההיי-טק שליד היישוב עומר).

הדרישה של מערכת הביטחון, שנחשפה ב-themarker, היא כי המדינה תממן בעשר השנים הקרובות את מעבר בסיסי שני האגפים לנגב, וכן כמה בסיסים לוגיסטיים, ב-20-30 מיליארד שקל.

לדעת הבכיר באוצר, מערכת הביטחון כללה בתג המחיר הזה לא רק את עלות הנדל"ן, אלא גם את עלות המכשור החדש והמתקדם שאגפי המודיעין והתקשוב מבקשים לקנות לבסיסים החדשים בנגב. "הפערים בינינו גדולים מאוד. לא נשים על השולחן סכומים כאלה", אומר הבכיר.

לדבריו, "יכולת ההתפתחות של מערכת הביטחון במרכז, מסיבות אובייקטיביות, מוגבלת. המעבר ישדרג את המערכת באופן משמעותי, כולל את התשתיות הקיימות ואת מערכות המיגון של שני האגפים. אין ספק, מבחינתנו, כי מערכת הביטחון צריכה לשאת לפחות בחלק מעלות השדרוג. לנו יש את המספרים לגבי עלות המעבר לנגב. הסכומים שהמדינה מוכנה לתת למימון המעבר הם רחוקים מאלה של מערכת הביטחון. לא ננהל מו"מ עם מערכת הביטחון באמצעות העיתון. לא נאמר מה מערכת הביטחון מוכנה לשלם ממקורותיה. אנחנו מקווים כי במו"מ שקט נוכל להתכנס לסכומים מוסכמים".

בשנות ה-90 החליט צה"ל על פינוי בסיסים על בסיס כלכלי, כמו כורדני בקרית מוצקין ושנלר בירושלים. באזורים אלה ניתנה הערכה לשווי הקרקע שצה"ל פינה, וצה"ל קיבל בסיסים בשווי מקביל במקומות אחרים.

בשנים האחרונות המדינה סיבסדה מעברי מחנות, אך בסכומים צנועים. כך, הועבר בסיס חיל האוויר משדה התעופה בן גוריון (בח"א 27) לנבטים (בח"א 28) בעלות של 1.6 מיליארד שקל. העלות הנדל"נית של המעבר היתה מיליארד שקל, והאוצר תמך במעבר ב-0.6 מיליארד שקל.

הקמת עיר הבה"דים בצומת הנגב מוערכת ב-2.5 מיליארד שקל. היא היתה אמורה להיות ממומנת ממכירת קרקעות המדינה בצריפין ב-2 מיליארד שקל. עם זאת, ראש אגף תקציבים באוצר לשעבר, רם בלינקוב, התנגד למכירת קרקעות המדינה בצריפין, והמדינה סיבסדה את המעבר ב-2 מיליארד שקל. הצבא מממן את הקמת עיר הבה"דים ב-0.5 מיליארד שקל.

לדברי הבכיר באוצר, "בניגוד להקמת בח"א 28 ועיר הבה"דים, במעבר המודיעין והתקשוב הצבא משדרג את עצמו במערכות מתקדמות חדשות. לעלות הטכנולוגיה משמעות גדולה בעלות המעבר. מבחינתנו, הצבא צריך לממן את השדרוג. תשתיות ישנות, חלקן בנות 20 שנה, יעשו קפיצת מדרגה. אי אפשר לעשות שדרוג כזה בתנאי המחנק של בסיסי המודיעין והתקשוב במרכז".

דו"ח ברודט, שאושר בממשלה ומקובל כיום על מערכת הביטחון ועל האוצר, קבע תקציב רב שנתי (2008-2017) למערכת הביטחון. ואולם, הדו"ח ציין במפורש כי שלושה נושאים יהיו חריגים, ועבורם צה"ל רשאי לדרוש תוספות תקציב: פינוי מחנות, תדרים והפרטה.

ממערכת הביטחון נמסר כי "משרד הביטחון ומשרד האוצר מאוחדים בדעה שמעבר צה"ל לנגב הוא מנוע צמיחה, וככל שנקדים את ביצוע המעבר התועלת הכלכלית למשק תהיה גדולה יותר. בימים אלה נערכים דיונים שנועדו להסדיר את התקציב למעבר. משרד הביטחון לא מתכוון לנהל את המו"מ מעל גבי העיתון".