שלושה נושאים בוערים על סדר היום הישראלי נמצאים על הכוונת של ה-OECD: הריכוזיות, עליית מחירי הנדל"ן ומיסוי תגליות הגז, כך אמר השבוע אנחל גורייה, מזכ"ל הארגון בראיון ל-TheMarker. גורייה, שר האוצר של מקסיקו בשנים 1998-2000, אמר כי כשמדברים איתו על ישראל - הוא "לפעמים מרגיש כמו בבית".
הכלכלה המקסיקנית שונה מאוד מהכלכלה הישראלית - אבל יש להן מכנה משותף אחד בולט: השליטה של קומץ משפחות בחלקים גדולים מהמשק. מקסיקו ידועה בעיקר באיש אחד שאוחז בנתחים אדירים מהכלכלה שלה: קרלוס סלים, שרוב עושרו נוצר משליטה במונופולים מקסיקניים.
"יש שלושה נושאים שהחלטנו שצריך לחקור לעומק במשק הישראלי: הריכוזיות - שליטת משפחות וקבוצות עסקיות בודדות בנתח גדול מהכלכלה והצורך להפריד בין אחזקות ריאליות ופיננסיות; העלייה המהירה בשוק הנדל"ן; ומדיניות המיסוי של תגליות הגז", אומר גורייה ומוסיף: "הניתוחים על שוק הנדל"ן והגז ייעשו על ידי הדסק הישראלי. לנושא הריכוזיות נרכיב צוות שכולל את שני הדסקים הענפיים שלנו".
מדוע החלטתם שנושא הריכוזיות כה משמעותי לכלכלה הישראלית? נציגי המשפחות טוענים שכלל לא ברור אם היא גורמת נזק אמיתי לכלכלה.
"יש לכך שלוש סיבות: תחרות, תחרות ותחרות".
כיצד משליכה הריכוזיות על התחרות?
"הריכוזיות משפיעה על התחרות ועל התחרותיות. התחרות היא שקובעת את החדשנות ואת מהירות השינויים במשק. אם אין תחרות - אין חדשנות ואין השקעות בחדשנות. כשאין תחרות, כל השחקנים הגדולים מתבצרים בנתחי השוק שלהם ואין להם תמריצים כלכליים לצאת, לחדש, להשקיע. התחרות היא זו שקובעת בסופו של דבר את יכולתה של מדינה לחדש ולנוע קדימה. אני מכיר את זה היטב ממקסיקו. כיום אנחנו כבר יודעים היטב, ממחקרים שנעשו אצלנו, שריכוזיות ותחרות נמוכה בתוך המדינה גורמות לה לאבד את היתרונות היחסיים הבינלאומיים שלה. מדינה שאינה תחרותית לא תהיה בחזית הקידמה הגלובלית. היעדר תחרותיות הוא המקבילה הכלכלית להיעדר דמוקרטיה".
לישראל אכן יש ב-20 השנים האחרונות הישגים משמעותיים בתחום ההיי-טק. אנחנו נתפשים כמדינה שמצטיינת במשאבי האנוש שלה. אבל הידרדרות התוצאות של מערכת החינוך בהשוואות הבינלאומיות של ה-OECD עלולה לאיים על המשך ההתפתחות ב-20 השנים הבאות. האם ייתכן שאנחנו רואים עכשי
"אני לא חושב שישראל יכולה להידרדר לאחור בעניין הזה. עשיתם את זה. פיתחתם כאן כלכלת ידע מתקדמת. נכון שבמבחני פיז"ה הבינלאומיים, שבודקים את התוצאות של תלמידים בתיכונים, הציונים של ישראל נמוכים - אבל צריך לבדוק לא רק את רמת החינוך בבית הספר, אלא גם את רמת הידע והחינוך באוניברסיטאות ובקרב האוכלוסיה העובדת.
"בארה"ב, למשל, התלמידים משיגים תוצאות בינוניות מאוד, אבל יש להם את האוניברסיטאות ואת מכוני המחקר הטובים בעולם - מה שהופך את הכלכלה האמריקאית לחדשנית ולמתוחכמת ביותר בעולם. אני לא יודע היכן ישראל עומדת כאן - נבדוק את זה בשנים הקרובות. נצרף את ישראל לסקרים נוספים שבודקים את רמת החינוך בכל השרשרת ולא רק בבתי הספר.
"התחושה שלי היא שישראל עשתה קפיצת מדרגה ב-20 השנה האחרונות ונהפכה לכלכלת ידע. כשאתה נמצא במקום הזה, יש מגנון של הנצחה שישמור אתכם שם. יש כאן כבר תשתית, יש כאן כבר תעשייה גדולה, יש כאן כבר הרבה מודלים של הצלחה. אני רואה מדינות אחרות, שבהן המודל של ההצלחה הוא להיות בנקאי - אצלכם המודל הוא להיות איש היי-טק ומדען, וזה לכשעצמו מושך אנשים נוספים לעולם הזה".
גורייה לא רק מחלק תשבוחות. הצד האפל של המשק הישראלי, הוא אומר, הוא החלק הגדול באוכלוסיה שלא משתתף בהתקדמות הכלכלית של ישראל בכלל ובכלכלת הידע שלה בפרט: הערבים, החרדים, הבדואים, האתיופים והרבה אחרים שנשארים מאחור.
גורייה הגיע לישראל בסוף השבוע שעבר. הוא סייר עם שר האוצר, יובל שטייניץ, באזור הצפון והשתתף עמו בארוחת ערב חגיגית במלון המלך דוד בירושלים. בארוחה נטלו חלק גם נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, ושרי אוצר קודמים שהיו שותפים לתהליך ההצטרפות של ישראל ל-OECD, בהם אברהם (בייגה) שוחט, יעקב נאמן, דן מרידור, מאיר שטרית ורוני בר-און.
במהלך ביקורו בישראל, גורייה השתתף בישיבת הממשלה השבועית ונפגש בין היתר עם שר החינוך ונשיא המדינה. כמו כן, השתתף גורייה בסמינר של התאחדות התעשיינים, שעסק בניצול הזדמנויות עסקיות הנובעות מהצטרפות ישראל ל-OECD.