"סיכויים קלושים ששלמה אליהו יועמד לדין פלילי"

ייתכן כי נגד איש העסקים שלמה אליהו יופעל הליך מינהלי בלבד, ולא פלילי, בשל חוסר בתשתית ראיות מספקת - כך העריכו אתמול מקורות מקורבים לחקירה. לדבריהם, כלל לא בטוח שאליהו יועמד לדין. אליהו נחשד בעבירת דיווח, על פי חוק איסור הלבנת הון בנוגע לכספים שהוציא לחו"ל.

חוקרי היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) חקרו את אליהו לפני כשנה בחשד לאי-דיווח על כספים שהועברו מחשבונו האישי לחשבונות שהחזיק בחו"ל. אליהו, בין השאר בעלי חברת הביטוח אליהו ובעל אחזקות בבנק לאומי, הודה בחקירתו כי לא דיווח על העברת הכספים. ואולם אליהו טען כי לא ידע שחובת הדיווח חלה גם על כספים שהוצאו לצורך שימוש פרטי בחו"ל.

על פי חוק, אדם שמוציא יותר מ-90 אלף שקל מחוץ לישראל מחויב לדווח על כך לרשות לאיסור הלבנת הון. לרוב, אותו אדם מעדכן את נציגי המכס בשדה התעופה ואלה מעדכנים את הרשות לאיסור הלבנת הון.

במקרה של אליהו, מדובר בהמחאות בנקאיות במטבע זר. לפי החוק, כשאדם מבקש המחאה בנקאית במטבע זר עליו לנמק בטופס בנקאי לאיזו מטרה הכסף נחוץ לו. כשהבנק סבור שמדובר במקרה חריג, הוא מעביר על סמך אותו טופס דיווח לרשות לאיסור הלבנת הון. אלא שאליהו לא פירט לבנק ואף לא דיווח על ההמחאות למכס. מקורבים לאליהו אמרו כי לטענתו, מדובר בטעות וכי הוא אמר למשטרה כי יבדוק את התנהלותו.

"מדובר בפרשה ישנה שכעת עולה לכותרות על ידי אנשים שחוששים מכך שאליהו יהפוך להיות בעל המניות הגדול ביותר בבנק לאומי", אמר אתמול מקורב לפרשה. אליהו מחזיק ב-9.9% ממניות בנק לאומי והוא המשקיע הפרטי הגדול ביותר בבנק לאחר המדינה.

בחודשים האחרונים נמצאת המדינה במהלך שבסופו היא תמכור את כל אחזקותיה בבנק לאומי. אליהו מחזיק בדעה שכבר כעת אין למדינה שליטה בבנק, ובשנה האחרונה הוא עלה לכותרות לאחר שהציע מועמד לתפקיד יו"ר בנק לאומי, שיתחרה במועמדים שמציעה המדינה. אליהו הציע כמועמד את נגיד בנק ישראל לשעבר דוד קליין, אך מועמדותו של קליין בסופו של דבר לא הוגשה והוא לא התמודד בפועל על התפקיד.

"אני לא מכירה מקרים שבהם העמידו לדין פלילי על הסעיף הזה, אבל מבחינה עקרונית זה אפשרי", אומרת עו"ד יעל גרוסמן, מומחית בתחום חוק איסור הלבנת הון. לדבריה, "בכל המקרים עד כה התקיימו בהקשר זה הליכים מינהליים באמצעות ועדות עיצומים".

בהליך מינהלי, מסבירה גרוסמן, אין כתם פלילי. האפשרות שתיק מסוג זה יגיע לכדי אישום פלילי הוא רק כאשר "מדובר בקונספירציה מורכבת ומתוך כוונה ברורה להסתיר את הוצאת הכספים מהרשות".

יאח"ה העבירה את התיק לפרקליטות מיסוי וכלכלה כבר בינואר, אך התיק חזר להשלמות חקירה. לאחר השלמות החקירה הוחזר התיק ומפברואר הוא מחכה להכרעת הפרקליטות. לפי מקורות המעורבים בחקירה, "מדובר בתיק זעיר שספק אם יתגבש לידי כתב אישום". לדבריהם, ייתכן מאוד שהתיק יעבור למסלול מינהלי.

עם זאת, גורמים בפרקליטות מציינים שהתיק עדיין נבדק וכי אין החלטה רשמית אם להעבירו להליך מינהלי או פלילי. לדבריהם, אכן מדובר בעבירות של אי-דיווח, אך בסכומים גבוהים. התיק נמצא בטיפולה של העומדת בראשות פרקליטות מיסוי וכלכלה, עו"ד אלה רובינק. להערכת מקורות בפרקליטות, התיק יוכרע בדרגים גבוהים יותר.

בשבועות האחרונים הפרטת לאומי צוברת תאוצה ומעוררת עניין בקרב משקיעים מוסדיים בשוק ההון ובבתי ההשקעות הזרים. מחר, עם פרסום דו"חותיו הכספיים של הבנק, תיערך בוועדת הכספים הצבעה חוזרת על האישור העקרוני שנתנה הוועדה לאגף החשב הכללי באוצר להפרטת הבנק.

כעת עולה השאלה האם באוצר ימתינו לשינוי חקיקה המסדיר את התנהלות הבנק ללא גרעין שליטה לפני תחילת ההפרטה. באוצר מעוניינים להתחיל למכור את אחזקות המדינה בבנק (11.46%) במהירות האפשרית, ומקווים להתחיל למכור חבילת מניות אחת עוד לפני סוף השנה, ואת חלקם השני של האחזקות לאחר מכן.

כאשר תמכור המדינה את אחזקותיה בבנק, ההערכה היא שיתגבש גרעין שליטה בקרב המחזיקים במניות הבנק. אליהו הצהיר בעבר כי לאחר שהמדינה תמכור את אחזקותיה הוא יגבש גרעין שליטה בבנק בתוך 60 יום, ואף שכר את שירותיו של ח"כ חיים רמון למשא ומתן עם גורמים שיצטרפו אליו לגיבוש גרעין השליטה. כיום, פרט לאליהו מחזיקים בבנק אנשי העסקים אלפרד אקירוב ודוד עזריאלי, עם כ-5% מהמניות לכל אחד מהם. עם זאת, לא ברור עד כמה הם יהיו מעוניינים להיות חלק מגרעין שליטה בבנק. ההערכות הן שאליהו ינסה לגבש את גרעין השליטה בבנק עם משקיעים מוסדיים מחו"ל. אליהו טרם הגיש בקשה רשמית לקבלת גרעין שליטה בבנק לאומי. גורמים משפטיים העריכו אתמול שאם הפרשה תסתיים בהליך מינהלי ובטרם יתחיל המרוץ לגיבוש גרעין השליטה בבנק, לא תהיה לה השפעה על בקשה של אליהו לקבלת היתר שליטה. מנגד, קשה לראות איך הפרשה תועיל לאליהו, ועל כן מקורבים לאליהו גורסים גם שמועד פרסומה, במקביל להתחממות תהליכי ההפרטה בבנק, אינו מקרי.

מבחינת הרגולטור, עבירה מינהלית אינה בהכרח סותמת את הגולל על בקשה לקבלת היתר שליטה בבנק, אך עם זאת, "צריך לבדוק איזו עבירה מינהלית זו, מה היקפה ומה השאלות שהיא מעלה. כמובן שאדם שלוקח המחאה של מיליון שקל ויוצא מישראל - במקרה הטוב זה נראה תמוה. אך כשאדם המבקש היתר שליטה עושה זאת, עולות שאלות כגון מדוע נלקח הכסף, למה הוא משמש, מדוע הוא מופקד מחוץ לישראל ומה מקורו. ואולם בשלב זה המשטרה עוד לא עידכנה את הרגולטורים הרלוונטיים, כך שמוקדם להתייחס לנושא באופן ענייני", ציין גורם במערכת הבנקאות.