העליון דחה את עתירתו של ורמוס

בסוף אוקטובר החליט פרקליט המדינה, משה לדור, לסגור את תיק החקירה כנגד קבוצת פסגות בכפוף לתשלום של 150 מיליון שקל וסיום כהונתם של מנהלים בקבוצה שהיו מעורבים, לכאורה, במניפולציה בניירות ערך. בין המנהלים, כולל ההסדר את סיום העסקתו של מנכ"ל פסגות, רועי ורמוס.

ורמוס סירב לקבל את ההדחה ועתר לבג"ץ נגד פרקליט המדינה ונגד ההסדר, וביקש צו ביניים שימנע את הפיטורים. לטענתו, ההסדר פוגע בו באופן ישיר, למרות שכלל לא היה מעורב בגיבושו. בית המשפט העליון דחה את הבקשה לצו ביניים וצידד בעמדתם של הרשות לניירות ערך ואייפקס. פרקליט המדינה לא יוצג בבית המשפט בשל שביתת פרקליטי המדינה שמחריפה והולכת.

במחלוקת המשפטית שהתגלעה בין הצדדים, קובע גרוניס כי ורמוס ידע שרשויות המדינה לא יאשרו את עסקת הרכישה של קרן אייפקס אם ימשיך לכהן כמנכ"ל פסגות. "אף על פי כן", כותב השופט, "הגיש העותר את עתירתו רק לאחר השלמת העסקה" ומזכיר כי עם השלמת העסקה קיבל ורמוס מיליוני שקלים שככל הנראה לא היו זורמים לכיסו אלמלא העסקה. בכך מקבל גרוניס את הטענה שהעלו הרשות ואייפקס הכוללת גם את אזכור המוטיבציה האפשרית של ורמוס בהשתהות זו.

השופט גרוניס מקבל גם את עמדת הרשות ואייפקס בעניין "ההחלטה הוולונטרית" של החברה לפטרו. כזכור, ורמוס טען כי לאחר ההסדר שאליו הגיעה אייפקס עם פרקליט המדינה, והאיום בשלילת הרשיונות על ידי הרשות לניירות ערך, נכפתה למעשה אייפקס לפטרו ולא היתה זו החלטה רצונית. בית המשפט העליון קבע כי "אף אם אניח, ומדובר בהנחה בלבד, כי הותנה על ידי פרקליט המדינה תנאי שאינו כדין לגבי המשך כהונתו של העותר, הרי לכאורה ההחלטה המכריעה באשר לעותר הייתה החלטתה של הרוכשת ולא של פרקליט המדינה".

בנוסף קובע בית המשפט העליון כי ההחלטה לגבי סיום כהונתו של ורמוס נמצאת, לכאורה, בתחום המשפט הפרטי ולא המנהלי ולכן אין לעשות זאת באמצעות צו של בית המשפט הגבוה לצדק.

עוד מציין גרוניס כי "משנדחתה הבקשה לצו ביניים, ובהתחשב בטעמי הדחייה שצויינו, פג במידה רבה טעמה של העתירה". יחד עם זאת, בהתחשב בעובדה שפרקליט המדינה לא הגיש תגובה קבע גרוניס דיון בעתירה בהרכב.

משמעות צו הביניים הוא שורמוס עדיין לא פוטר אך לאייפקס ולפסגות ישנה אפשרות לפטרו.