האם נפגעי השריפה חייבים ללכת לעבודה?

החוקים העוסקים בזכויות מעבידים ועובדים במצב חירום מתמקדים במצב חירום ביטחוני ולא באסון מסוג השריפה בכרמל. תושבי חיפה והסביבה נקלעו למצב ייחודי בכל הקשור לדיני העבודה, במיוחד עובדים שאין באפשרותם להגיע למקום עבודתם או מעסיקים שמפעלם הושבת עקב השריפה.

עו"ד לילך פליישמן-לוי, מומחית לדיני עבודה ממשרד עו"ד תדמור ושות': "חוקי העבודה קובעים כי כשמעביד סוגר שעריו ואינו מאפשר לעובדיו לבצע את עבודתם, זכאים העובדים למלוא שכרם. הלכה זו חלה גם במצב בו העסק קרס מבחינה כלכלית או פיסית. כדי להפחית מעלויותיו רשאי המעביד להוציא את עובדיו לחופשה על חשבון ימי החופשה הצבורים להם - אם יש להם ימים צבורים. המעביד יכול להגיע להסדר עם עובדיו על יציאה לחופשה ללא תשלום לתקופה מוגדרת. לכך נדרשת הסכמת העובדים".

פליישמן-לוי: "עובד זכאי לשכרו רק במצבים שבהם הוא מעמיד את כוח עבודתו לטובת המעביד. אם מקום העבודה לא ניזוק והמעביד פותח את שערי המפעל, אין למעביד אחריות לכך שהעובדים אינם יכולים להגיע לעבודה והוא לא יישא בתשלום שכרם".

פליישמן-לוי: "בעבר נעשו הסדרים בין המעבידים לנציגויות העובדים בדבר תשלום השכר בגין ימי ההיעדרות במצבי חירום, הן על ידי השלמת שעות העבודה במועדים אחרים והן בדרך של זקיפת ימי ההיעדרות לחשבון ימי חופשה של העובדים".

עו"ד אשר חלד, מומחה לדיני עבודה: "מעט מאוד אירועים משחררים את בעל העסק מהחובה לקיים את חוזהו עם עובדיו. לדבריו, בית המשפט העליון מחמיר בגישתו עם המעסיקים ומצמצם את המקרים שבהם הם פטורים מהתחייבותיהם החוזיות לשלם לעובדיהם את שכרם.

"כדי לפטור את המעסיק מחובתו לשלם שכר לעובדיו, על הנסיבות להיות כאלה שאי אפשר היה לצפות אותן מראש בכלל. קשה להחשיב שריפה - שמעסיקים מתגוננים מפניה פיזית ובאמצעות ביטוחים - כאירוע שלא ניתן לצפות אותו או להתגונן מפניו כלכלית".

חלד: "לפי החוק היבש, עובד שנעדר ממקום העבודה עקב שריפה אינו זכאי לשכר מהמעביד בגין ההיעדרות. החוק כלל אינו מתייחס למקרים שבהם עובדים נעדרים עקב שריפה. עקרונית, כדי להיעדר מהעבודה ברשות, על העובד להודיע שהוא חולה או שהוא בחופשה. אם מדובר בהיעדרות מסיבה אחרת, יש לקבל את אישור המעסיק מראש לכך. במקרה של אירוע מתגלגל כמו השריפה בכרמל, תושבי האזור שלא יגיעו לעבודה לא ייחשבו כנעדרים ללא אישור, אבל הם לא יהיו זכאים לשכר".

חלד: "אם המעסיק ביטח את עסקו כנגד נזקיה הישירים והעקיפים של השריפה, הביטוח מכסה זאת. אם לאו, הוא צריך לקוות לשינוי בחוק. לפי המצב הקיים, אין מקור לפיצוי בהליך פשוט. במקרה של השריפה בכרמל, שהוגדר כאסון לאומי, הממשלה תכיר ככל הנראה באזור זה כמוכה אסון. העסקים הנכללים באזור כזה זכאים לשיקום או לפיצוי.

"אם יתברר כי השריפה נגרמה עקב פיגוע חבלני או מפעולת איבה, התמונה תהיה פשוטה יותר ובעל העסק יהיה זכאי לפיצוי לפי החוק הקיים ממס רכוש וקרן פיצויים.

"הנפגעים מהשריפה ותוצאותיה עשויים להיות זכאים לפיצויים מהרשויות, שהתרשלו בשמירה על הבטיחות בסביבת העסק. כשם שמי שנפל לתוך בור שנפער במדרכה או בכביש זכאי לפיצוי מהרשות שהיתה צריכה לשמור על תקינות הדרך, יכולים נפגעי השריפה לתבוע מבית המשפט להטיל אחריות על מי שהתרשלו בקיום חובותיהם החוקיות להבטחת שלומו. עם זאת, מדובר בהליכים ממושכים ובפיצוי שעלול להגיע אחרי שנים של מאבק".

חלד: "אם ההיעדרות מגובה באישור רפואי, בין בשל מצב פיזי או בין בשל מצב נפשי שמונע מהעובד לבצע את עבודתו, הוא יהיה זכאי לדמי מחלה עבור אותם ימים".

חלד: "כן. אם המשטרה לא מונעת פתיחה של מקום העבודה, העובד חייב להגיע אליו בזמן. המעסיק, במקרה כזה, חייב לשלם שכר כרגיל גם אם העובד לא יכול לעשות את עבודתו הרגילה או עבודה אחרת".

חלד: "בהנחה שמקום העבודה מתפקד כרגיל, עובד מחויב על פי חוק להגיע לעבודה. עם זאת, יש להניח שמעסיקים יתחשבו במצב המיוחד ויאפשרו לעובדים לנצל בתקופה זו את ימי החופשה השנתית הצבורה לזכותם, כך שהם יוכלו להיעדר ולקבל שכר עבודה מלא. גם עובדים שלא צברו ימי חופשה יכולים לבקש מהמעסיק להיעדר במסגרת חופשה על חשבון ימי החופשה העתידיים".

חלד: "יחסי עובד-מעביד נמשכים כרגיל, אבל ככל שהעובד יוכל להוכיח כי היה צריך לתת משקל מיוחד להשפעה של אירועי השריפה על ההחלטה לסיים את עבודתו, יקשה על המעביד לפטרו. יחסי עבודה מתאפיינים בחובות אמון ותום לב מוגברות, וההנחה היא שהערכאות השיפוטיות לא יהיו אדישות להשפעה של אירועים חריגים כאלה על יחסי העבודה".