רמז על סיבת פיטורי העובד- וישלם 70 אלף שקל

מעסיק שרמז מהי סיבת הפיטורים של עובד באי-מייל ששלח ללקוחותיו ישלם לעובד 70 אלף שקל פיצויים וכן הוצאות משפט בסך 30 אלף שקל, כך קבע באחרונה שופט בית משפט השלום בתל אביב דן מור. השופט קבע כי רמז או משפט משתמע בין השורות יכולים להיות בגדר לשון הרע ולגרום נזק לאדם שכלפיו כוונו הדברים.

ב-2006 פוטר יצחק גור מחברת האלקטרוניקה ברונו אינטרנשיונל שבה עבד במשך עשר שנים. שנתיים מאוחר יותר הגיש תביעה נגד החברה בסך 100 אלף שקל ובה טען כי בעלי החברה, אברהם טובי ומרדכי הראל, הוציאו דיבתו רעה בפני הספקים שעמם עבד לפני שפוטר.

לטענת גור, הוצאת הדיבה נעשתה בהודעות מייל ששלחו ל-27 חברות בחו"ל העוסקות בסחר במוצרי אלקטרוניקה ובהן נכתב: "לאחר עשר שנות עבודה עבור חברתנו, חיסלנו (terminate) את העסקתו של מר גור בחברה, בשל סיבות שאנו מעדיפים שלא לפרט".

בהודעה לגורם עסקי אחר עמו עבד גור (חברת ארנט), כתבו בעלי ברונו אינטרנשיונל כי האיש פוטר בגלל "ביצועי חסר" (underperformance) בעוד שגורמי סחר נוספים קיבלו מהחברה הודעות לפיהן גור פוטר עקב "התנהגות בלתי הולמת". לטענתו, בעלי החברה עשו זאת כדי למנוע תחרות עתידית עמו לאחר שמצא עבודה בתחום מומחיותו אצל מעסיק אחר שעובד באותו תחום.

בעלי ברונו אינטרנשיונל טענו להגנתם כי אכן שלחו את הודעות ל-27 נציגי החברות וכי "נוסח ההודעה הוא אמת וכן, כל מלה בה". לטענתם, העובד פוטר כשתוקף פיטוריו היה מיידי ומכאן הצורך העסקי להודיע לספקי החברה על סיום העסקתו.

השופט מור פסק כי "נוסח ההודעה שברונו אינטרנשיונל שלחה לספקיה כי מדובר ב'פיטורים בנסיבות שהחברה מעדיפה שלא לפרט', בהחלט יכול להיחשב כביטוי שיש בו רמיזה של לשון רע ביחס לעובד". הוא ציין כי הקורא הסביר אינו יכול שלא לתהות מדוע הפיטורים הם "חיסול" עבודת התובע בחברה ומהי הסיבה לפיטורים, שבגין חומרתה הנרמזת מבקשת החברה להימנע מלגלות את הדברים.

לדברי השופט, "הרמז הוא ברור - גילוי נסיבות יהיה בו כדי לפגוע בתובע. הנרמז או המשתמע מנוסח ההודעה הוא שהגורם לפיטורים הוא שלילי. טענת הנתבעים בעניין זה אינה אלא היתממות שאינה במקומה ואין בה אלא חוסר תום לב".

לגבי הנימוק שמסרה החברה לפיו גור פוטר בשל "התנהגות בלתי הולמת", קבע השופט שפרסום זה יש בו להשפיל את התובע ולפגוע במשלח ידו. "אין חולק שהספקים ישקלו שוב ושוב אם יסכימו להתקשר בעתיד עם התובע, בכל מסגרת שבה יועסק, כשעניינו, לכאורה, באדם הנזרק ממקום עבודתו בשל התנהגות לא הולמת, התנהגות כה קשה וחמורה, עד שמעסיקיו, מפטריו, מבקשים להימנע מלפרק את הנסיבות בכתב", קבע השופט והוסיף כי הנתבעים לא הביאו כל ראייה לסתור את גרסתו של גור לפיה הוא ביצע את עבודתו בהצלחה.