שותפות ישראמקו מנהלת משא ומתן מתקדם עם חברת הקידוחים פרייד אינטרנשיונל (pride international) האמריקאית עבור ביצוע הקידוח הימי שמשון. לפי הערכות, נע המשא ומתן סביב עלות קידוח של 275 אלף דולר ליום. ישראמקו החליטה עקרונית לצאת לקידוח בשטח הרישיון הסמוך לגבול הימי עם רצועת עזה - ולא להשיבו לידי המדינה.
ביוני האחרון דיווחה קבוצת ישראמקו כי בשטח הדרומי של רישיון "שמשון" נמצא מבנה גיאולוגי בעל פוטנציאל גז טבעי בנפח 43 מיליארד מ"ק (bcm) בשיעור הצלחה מוערך של 15%. ישראמקו מחויבת בהצגת חוזה קידוח בשמשון עד סוף 2010 - ויציאה לקידוח עד סוף יוני 2011. עלות הקידוח מוערכת ב-60 מיליון דולר, כאשר והחלטה על ביצוע קידוחי הפקה (טסטים) תייקר את הפרויקט ב-10-15 מיליון דולר נוספים.
מדובר במגעים לחכירת אסדת הקידוח pride north america, המוצבת כיום במצרים. אסדה זו אמורה להגיע לישראל בינואר בהזמנת חברת נובל אנרג'י - מפעילת קידוח לווייתן - עבור ביצוע קידוחי ההמשך במבנה לווייתן. ואולם, בימים האחרונים נבחנה בשותפות לווייתן האפשרות כי האסדה הפועלת כבר כיום במבנה לווייתן - sedco express - תמשיך לבצע גם את מבחני ההפקה (טסטים) באתר, כמו גם את וכן חלק מקידוחי ההמשך לאיתור שכבות הנפט העמוקות יותר במבנה לווייתן. בכך, יתאפשר ייפער בלוחות הזמנים חלון שבו תוכללישראמקו לחכור את pride north america לפעילות הקידוח בשמשון.
במסגרת דו"חותיה הכספיים לרבעון השלישי של 2010 דיווחה שותפות החיפושים חנ"ל (מקבוצת ישראמקו) כי פנתה לחברה אמריקאית שמחזיקה בהסכם קידוח עם נובל אנרג'י - וקיבלה הצעה לביצוע הקידוח בשמשון. ההתקשרות עם חברת פרייד תוכל לחסוך לישראמקו סכומי השקעה ניכרים, בשל היעדר הצורך בשינוע אסדה נוספת לאזור.
רישיון "שמשון" משתרע על שטח ים של כ-400 קמ"ר סמוך לקו הגבול הכלכלי שבין ישראל לרשות הפלשתינית. הרישיון מוחזק כיום בידי ישראמקו (79%), שותפות חנ"ל-ים המלח (10%), נפטא (10%) וחנ"ל (1%). רישיון החיפוש ניתן ביוני 2006 לישראמקו ולקבוצת דלק (דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט), שוויתרה לבסוף על אחזקותיה בשטח לטובת רישיון סמוך ("אוהד").
ביוני האחרון דיווחו השותפויות על תוצאות פענוח הסקר הסיסמי התלת-ממדי (3d) שבוצע בשטח, שמהן עלה הפוטנציאל לתגלית גז בנפח 43 bcm בהסתברות של 15%. מדובר אמנם בהסתברות נמוכה יחסית לתגלית לעומת אלה שדווחו לפני קידוח תמר (35%) או לקראת קידוח לווייתן (50%) - אך עדיין מדובר בשיעור סיכוי שהצדיק בעבר קידוחים בעולם, ולכן עשוי עדיין להצדיק יציאה לקידוח.
הסיבה לשיעור ההסתברות הנמוכה יחסית נעוצה בין היתר במבנה הפתוח (דמוי קניון) של אתר הקידוח - לעומת מבנה תמר, למשל, שהיה סגור ובכך הגדיל את הסיכויים למציאת מרבץ גז אגור. מבנה שכזה בשכבות חול דומות נקדח בעבר במצרים - אך לא בישראל. עם זאת, עומק המבנה הגיאולוגי של שמשון דומה לזה של תמר - 4,500 מטר תחת פני הים, מהם 1,200 מטר כשכבת מים.
ואולם, לצד הבעייתיות הטכנית של הקידוח עמדה היתה ההחלטה לבצעו תחת בסימן שאלה גם משום בגלל הכדאיות הכלכלית שבפיתוחו העתידי. זאת, לאור רווויית השוק המקומי לאחר פיתוח תמר (ואולי גם לווייתן) - ונוכח העלויות הניכרות הכרוכות בהקמת תשתית יצוא. ישראמקו דיווחה בעבר כי אם תימצא תגלית מסחרית בשמשון - יותנה פיתוחה ברמת הביקושים לגז טבעי וכן באפשרות להשתלב במערכות קיימות לשינוע גז או ליצוא גז טבעי נוזלי (lng).
לפני כחודש וחצי חתמה ישראמקו על הסכם עקרונות למכירת 10% מזכויותיה בשמשון לחברת מודיעין אנרגיה, תמורת כיסוי הוצאות עבר בסך 80 אלף דולר - והסכמה לנשיאה בשיעור של 2.5% נוספים מהוצאות החיפושים העתידיות עד לתקרה של 1.1 מיליון דולר. כמו כן, סוכם כי מודיעין תעביר לישראמקו תמלוג-על בשיעור 6.5% מחלקה היחסי (כלומר 0.65%). יחד עם זאת, במסגרת הבחינה המחודשת של משרד התשתיות באשר למדיניות חלוקת רישיונות חיפושי משאבי הטבע בישראל - הוקפאו דיוני מועצת הנפט ועסקה זו עדיין לא אושרה.
שותפויות הנפט של קובי מימון (ישראמקו, חנ"ל ונפטא), יש לציין, מחזיקות כיום ב-28.75% מזכויות תגליות הגז הטבעי תמר ודלית, וכן בכ-72% מתגלית הגז אור (חזקת מד-יבנה), שזוהה בה מאגר של כ-bcm 1. במארס 2009 זכתה ישראמקו גם בהיתר דניאל, הסמוך לשמשון. שטח ים זה מתפרש על 2,422 קמ"ר מול חוף אשקלון, מתוכם כבר החזירה ישראמקו 976 קמ"ר לפני כחודשיים. לאחר שביצעה בשטח סקר תלת-ממדי, ביקשה ישראמקו ממועצת הנפט לאשר הנפקת שני רישיונות קידוח, לאחר שאיתרה לפי הערכות מספר כמה פרוספקטים אתרי קידוח נוספים.
ישראמקו לא מוותרת על חיפושי הגז מול עזה
אבי בר אלי
11.12.2010 / 23:01