בדומה לוונציה השוקעת, גם מלונות ים המלח צפויים להיעלם תוך שנים אחדות - עד 2017 צפוי המפלס העולה של בריכות אידוי המלח להגיע עד אליהם. כדי למנוע את היכחדות התיירות במקום, כיל, המפעילה את בריכות האידוי, מדינת ישראל והמועצה האזורית צפויות להשקיע סכום מוערך של 3-5 מיליארד שקל בהריסת בתי המלון והקמתם מחדש באזור בטוח יותר, תוך שדרוגם. ב-40% מההוצאות תישא כי"ל, המדינה תישא בכ-35% ולשאר תהיה אחראית המועצה האזורית תמר.
"השינויים במפלס ים המלח, בו נמצאים בתי המלון, הם בעיה לא פשוטה", אומר אודי ניסן, הממונה על התקציבים במשרד האוצר בראיון ל-themarker. "ואולם אני מסתכל על זה במחשבה שהבעיה של עליית המפלס יכולה להיות גם הזדמנות, כי אזור המלונאות שם מיושן והפיתוח הסביבתי לא אידיאלי, בלשון המעטה"
עליית המפלס נובעת מהצטברות מלחים בקרקעית הבריכות של כיל. עד כה נהגה החברה להקים סוללות סביב הבריכות, בהתאם לעליית המפלס. ואולם הבעיה צפויה להחמיר בשנים הבאות, וועדה שהוקמה ב-2008 המליצה על שלוש חלופות: הריסה ובנייה מחדש של בתי המלון, שעלותה הוערכה ב-3 עד 5 מיליארד שקל; בניית לגונה סביב בתי המלון וקציר המלח שנצבר בה, בעלות משוערת של 5 מיליארד שקל, תוך המשך הפגיעה בנוף הנשקף מבתי המלון; וכריית המלח שנאגר בקרקעית כל הבריכות וגורם לעליית המפלס, בעלות משוערת של 7 מיליארד שקל.
כעת נראה כי משרד האוצר מעוניין לקדם את החלופה הראשונה. "הפתרון ממילא מחייב השקעת כספים משמעותית מאוד. לכן, צריך לחבר בין הבעיה להזדמנות - וזה נמצא בהצעה להקים אזור מלונאות צמוד במפלס גבוה יותר, תוך פיתוח האזור מסביב", אומר ניסן. "המלונות שנמצאים ממש על החוף יועתקו לאזור החדש. החלופה של קציר המלח יקרה הרבה יותר, ובסוף נישאר עם אזור מלונאות בינוני ומטה, בלי ניצול הפוטנציאל של האזור".
מי יישא בהוצאות?
"גם הפתרון הקודם, של בניית סוללות, נעשה בשיתוף פעולה של כיל, המדינה והמועצה האזורית. אני חושב שגם במקרה הזה יהיה הסדר משותף. יש הערכות שונות לגבי העלות, הנעות סביב 3-5 מיליארד שקל".
במשרד האוצר מאשרים כי ישנה כוונה להציע לכיל "עסקת חבילה", שתכלול שילוב בין השקעתה בשיקום ים המלח לתשלומי תמלוגים בגין חובות עבר וכרייה עתידית של אשלג. המשרד תובע מכיל להחזיר תמלוגים בכ-115 מיליון דולר, שלטענתו העלימה לכאורה בהעברות חשבונאיות בין חברות הקבוצה. בכיל טוענים כי התמלוגים הועברו על פי החוק וכי החברה לא העלימה הכנסות כדי להקטין את התמלוגים. הנושא צפוי לעבור בקרוב לבוררות. לצדו תידון גם האפשרות להכפלת שיעור התמלוגים ל-10% החל ב-2010, אף שהשנה עומדת להסתיים.
סלע מחלוקת נוסף בין האוצר לכיל הוא החוק החדש לעידוד השקעות הון, שלא יאפשר לחברה להמשיך ליהנות מהטבות מס מפליגות, מאחר שאינו חל על חברות שאין באפשרותן להוציא פעילות עיקרית לחו"ל. בחודשים האחרונים מנהלת כיל מאבק ממושך נגד החרגתה מההטבות, הפוטרות אותה מתשלום מס בהיקף ממוצע של 500 מיליון שקל בשנה.
הלקח הירושלמי
מה מקורו של החוק החדש לעידוד השקעות הון? "אתחיל ממקום לא שגרתי", אומר ניסן, וחוזר לשנים 1999-2002, אז כיהן כמנהל הרשות לפיתוח ירושלים, ונאבק להביא אליה חברות היי-טק. לדבריו, בשנים אלה הבין כי חברות ההיי-טק מעדיפות לפעול במרכז, שם הן נהנות גם מהטבות המס הממשלתיות.
"ניסינו אז להביא את חברת טבע לירושלים, שהוגדרה אז פריפריה לחברות היי-טק בלבד, כדי להביא אליה פעילות מתקדמת. ועדיין נדרשו 20 פגישות לשכנע אותם. זה היה כל כך בולט, שכאילו מעודדים את הפריפריה, אבל בפועל המרכז מקבל את כל ההטבות בצורה קיצונית", הוא משחזר.
"תובנה שנייה שהובילה לחוק היתה כל הפספוס בהשקעות הון, אל מול השקעה בהון אנושי. החוק מעניק הטבות להשקעות הון, בעוד שעולם ההיי-טק מבוסס על השקעות בהון אנושי, שלא צריכות להיות מופלות לרעה בפריפריה", אומר ניסן.
"נושא נוסף הוא ריבוי סעיפי החוק והמסלולים השונים, שמקשה על חברות קטנות לזהות את ההטבות שהן יכולות להשיג במסגרתו, מכיוון שאין ברשותן צי של רואי חשבון ועורכי דין, כמו החברות הגדולות. מורכבות זו הביאה לתופעת המאכערים, שמסתובבים עדיין במסדרונות השלטון, גם אם כיום הם מתהדרים בכרטיס ביקור של משרד עורכי דין או רואי חשבון מהמרכזיים במשק", הוא מוסיף.
מסלול הטבות המס בחוק הנוכחי מעניק הטבות בכ-5 מיליארד שקל, שמהן נהנות בעיקר חמש חברות גדולות, בראשן טבע וכיל. משרד האוצר רוצה לחלק סכום זה בצורה שוויונית יותר בין החברות במשק, כולל בינוניות וקטנות.
החוק החדש מבטל את כל מסלולי הטבות המס הנוכחיים בחוק עידוד השקעות הון (למעט המסלול האסטרטגי, שנועד למשוך השקעות של חברות רב-לאומיות) וקובע כי החל ב-2013 יהיה מס החברות במרכז 12%, לעומת 8% בלבד בפריפריה. כל זה, לחברות מייצאות. שאר החברות, שיימצאו מחוץ למסגרת החוק, ישלמו מס חברות שיירד בהדרגה ויגיע ל-18% ב-2016. שיעור המס כיום הוא 25%, וב-2011 הוא צפוי לרדת ל-24%.
בחוק לא ייכללו חברות שאינן יכולות להעתיק פעילות לחו"ל, כמו חברות מחצבים, תיירות וחברות ממשלתיות, שהממשלה קובעת גם את מיקום השקעותיהן. בהן נמצאת כיל, מקבוצת החברה לישראל שבשליטת עידן עופר, שקיבלה בשנים האחרונות הטבות מס בגובה 400-800 מיליון שקל בשנה, בהתאם להכנסותיה.
ראשי הפריפריה תובעים להגדיל את פער המס. בין השאר עלתה הצעה להוריד מס חברות בפריפריה ל-4% ואף ל-2%. באוצר מוכנים להוריד את המס בפריפריה, אך מדגישים כי המהלך יחייב העלאת המס במרכז, מכיוון שמדובר בסכום קבוע של הטבות שלא ניתן להגדיל אותו.
מנגד, יצאה התאחדות התעשיינים נגד העלאת המס במרכז. בהתאחדות סבורים שהעלאת המס ל-13%-14% תמורת הורדת המס בפריפריה ל-6% תהפוך את ההטבה ללא כדאית לחברות היי-טק.
"זה לא חוק נגד כיל"
הסעיף שעורר התנגדות קולנית במיוחד היה, כצפוי, ההחרגה של חברות ממנו. "האם מישהו שלא באמת אנחנו קובעים את מיקומו צריך לקחת כסף של משלם המסים ולשלם מס נמוך יותר? האם לא נכון יותר להשקיע אותם משאבים בעידוד חברות אחרות לבוא לפה, או להישאר פה?", טוען ניסן.
אילו עוד חברות ייפגעו מהחוק?
"לא מדובר בחוק נגד כיל ואין לנו משהו נגד כיל. את הטבת המס אנחנו נותנים במקומות שיש יצוא ולכאורה החברות יכולות למקם את העסק בחו"ל. ההחרגה חלה על כל חברה שקשורה במחצבים, וגם בתיירות. המלונות פה, ולכן לא ייהנו מההטבה. היתרון היחסי של מלון בירושלים הוא ירושלים".
מה תעשו אם תתקבל הצעת הביניים של ועדת הכספים, לבטל רק מחצית מההטבות?
"בעניין כיל אנחנו בתפישת עולם ברורה מאוד שאין זה נכון לאפשר לה מחצית מההטבות. זו שגיאה לקחת הטבות מחברות שיכולות לעודד הקמת מפעלים בישראל לצורך חברות שההטבות לא קובעות את המיקום שלהן, אלא משמשות רק כדי להגדיל את הרווח של הבעלים ומחזיקי המניות שלהן. מבחינתנו אין משא ומתן, ואני מקווה שהכנסת תסתכל על טובת הציבור והפריפריה".