ארגונים סביבתיים והתאחדות המלונות הזהירו אתמול מפני ההשלכות החמורות שיהיו להעתקת בתי המלון הסמוכים לקו החוף - כחלק מתוכנית למניעת הצפתם במי בריכה תעשייתית של מפעלי ים המלח. אתמול ערכו החברה להגנת הטבע ועמותת אדם טבע ודין מסיבת עיתונאים יחד עם נציגי ההתאחדות, ובה קראו לממשלה לזנוח תוכנית זו ולקדם את הפתרון של פינוי המלח (קציר המלח) כדי לייצב את מפלס הבריכה, ובכך למנוע את הצפת בתי המלון.
במשרד האוצר מתגבשת המלצה לקדם חלופה של העתקת שישה בתי מלון (כ-1,500 חדרי מלון) ומרכז מסחרי קטן שממוקמים בקו החוף הסמוך ביותר לבריכה תעשייתית מספר 5, כדי למנוע את הסכנה של הצפתם במי הבריכה, שהמפלס שלה עולה בהתמדה עקב הצטברות מלח. חלופה מרכזית נוספת לטיפול בבעיה היא קציר המלח בבריכה.
בדיקת החלופות נעשית על ידי החברה הממשלתית להגנות ים המלח, הפועלת במשרד התיירות. על סמך ממצאי הבדיקה, יגיש שר התיירות לממשלה המלצה לגבי החלופה שאותה יש להעדיף.
אלי גונן, נשיא התאחדות המלונות, אמר במסיבת העיתונאים כי ברור שמדובר בפרויקט שיימשך שנים רבות. "נצטרך להפסיק את כל פעולות השיווק בחו"ל, כי איש לא ירצה לבוא לאתר בנייה. נפסיד את כל שוק התיירות לטובת הירדנים, המפתחים כבר עתה בתי מלון חדשים בצפון ים המלח", הזהיר גונן.
נציגי ההתאחדות טענו שבעבר נעשתה טעות בחישוב מחיר האשלג בהסכמים עם מפעלי ים המלח והוא לא כלל את הצורך לטפל במלח המצטבר, וכעת יש לכלול עלויות אלה. "לא ניתן כיום לממש חוק כזה בלי להתגבר על בעיות של הפקעה ופטור ממכרזים כדי להעביר את בתי המלון לשטחים חדשים", הוסיף גונן.
"להתחיל עכשיו בקציר המלח"
ניר פפאי מהחברה להגנת הטבע ציין שיש הסכמה של כל הגורמים שבעתיד יהיה צורך לבצע קציר מלח, מאחר שאחרי 2030 לא ניתן יהיה להגביה שוב את סוללות המגן של הבריכה. "אי לכך אסור לבצע העתקה יקרה והרסנית של בתי המלון ויש להתחיל עכשיו בקציר המלח", אמר פפאי והוסיף כי העתקת בתי המלון תחייב המשך הגבהת הסוללות - ומשמעות הדבר כרייה נרחבת מנחלי האזור ונזק נופי וסביבתי נרחב. החברה להגנת הטבע טענה שמסיבות שאינן ברורות, החברה הממשלתית להגנות ים המלח מגזימה בתיאור ההשפעות הסביבתיות והעלויות שיהיו לחלופת קציר המלח, ובכך מסייעת לקדם את חלופת העתקת בתי המלון.
"מתברר שמספר הדוברות שיידרשו לקציר נמוך ממה שהחברה הממשלתית טוענת, והוא לא יגרום למפגע או למטרדי רעש ליד בת המלון", ציין פפאי. "החשמל שיידרש לפרויקט יהיה בהיקף מצומצם יותר ממה שהם אמרו, ויידרש הרבה פחות חומר לכרייה ולחציבה". פפאי ציין שגם ההשפעות של פעילות הקציר על הנוף תוארו באופן מוגזם, וכי ברור שלהמשך הגבהת סוללת מגן מול בתי המלון תהיה השפעה חמורה הרבה יותר על הנוף באזור תיירותי. ארגון אדם טבע ודין טוען שיש להתייחס למלח כאל תוצר לוואי של פעילות תעשייתית, שהמפעלים הם אלה שצריכים לממן את הפינוי והטיפול בו.
ממשרד התיירות, האחראי לחברה להגנות ים המלח, נמסר בתגובה: "השר סטס מיסז'ניקוב מעריך את עבודת החברה להגנות ים המלח, שכל מטרתה היא מציאת פתרון ארוך טווח לעליית המפלס של בריכה 5 ולהשלכות מצב זה על האזור, ובראשן שמירה על איכות חייהם של תושבי האזור ומניעת פגיעה בתעסוקה ובתיירות. במהלך ינואר, עם סיום בדיקת החלופות שהגישה החברה למשרד ועמדות הגופים השונים, יגיש השר את המלצותיו לממשלה".
ממפעלי ים המלח נמסר בתגובה: "הנושא נמצא בפתחה של ממשלת ישראל, והיא זו שצריכה לקבל את ההחלטה על החלופה הנבחרת. עד עתה הממשלה לא קיימה שום פגישה ולא הציגה בפני מפעלי ים המלח את עמדתה. המפעלים תומכים בכל חלופה שתחזק את הפעילות התעשייתית והתיירותית באזור".