עורכי הדין נגד טרכטנברג: "סותר הצדק החברתי"

צוות התגובות של פורום המסים בלשכת עורכי הדין, בראשות עו"ד (ורו"ח) רמי אריה, פירסם נייר עמדה מקיף ובו ביקורת קשה על פרק המסים בהמלצות ועדת טרכטנברג ועל תזכיר החוק שגובש בעקבות ההמלצות.

מסקנות הצוות, בהן הועברה מורת רוח חריפה של מומחי המס של לשכת עורכי הדין, הועברו על ידי לשכת עורכי הדין לשר האוצר וליו"ר ועדת הכספים של הכנסת. הממשלה אישרה לאחרונה את פרק המסים בהמלצות ועדת טרכטנברג, העבירה אותו לניסוח לחקיקה, ותעביר אותו בקרוב לאישור מליאת ועדת הכספים של הכנסת.

לדעת לשכת עורכי הדין, "המלצות ועדת טרכטנברג, לפחות בפרק המיסוי, ניתנו בחופזה יתרה, ללא בחינת מלוא המשמעויות, והן מבחינות רבות סותרות במידה רבה את הצדק החברתי אשר אליו כווונו במקור. באופן אבסורדי, ההמלצות יביאו בעיקר להחמרת המיסוי על המעמד הבינוני תוך מתן הקלות מינוריות בתחום מיסי הקנייה והיבוא שיקלו דווקא ובעיקר עם המעמד הגבוה".

עו"ד רמי אריה אמר עוד, כי "איננו יכולים להימנע מלהביע את דעתנו, כי המלצות ועדת טרכטנברג אינן אפילו קצה השסתום הראוי לשחרור הבעיות החברתיות-כלכליות במדינת ישראל. ההמלצות הן מינוריות וחסרות משמעות במישור המקרו כלכלי-חברתי ובוודאי אין בהן כדי להקל על מעמד הביניים הנושא בעיקר הנטל של תקציב המדינה. רובן ככולן מתמקד בהחמרת חבויות המס שיחולו דווקא על מעמד הביניים ועל הקלות מינוריות במיסי קניה ובלו, במקום במטרות שלשמן נוסדה הועדה. יש צורך בבחינה מחודשת ומקיפה של עוגת התקציב הלאומי באופן שיתרום מעשית לקשיי מעמד הביניים, כגון: הפחתת מחירי הדיור, הכרה בהוצאות ההשגחה על ילדים ומימונם על ידי המדינה, סיוע במשכנתאות לזוגות צעירים ועוד".

במסמך שפירסמה לשכת עורכי הדין מודגש כי "הלשכה מציעה כי עודפי ההכנסות ממסים בשנים האחרונות ינותבו לטובת הגדלת תקציבי המשרדים החברתיים. מדובר בעודפי גביית מס בסכומים עצומים של עשרות מיליארדי שקלים אשר צימצמו את הגירעון בתקציב או הופנו להחזר חובות. היות ומדובר בעודפי הכנסות שלא תוכננו מראש, ראוי לדעתנו להפנותם לטובת הצדק החברתי הנדרש על ידי העם. תמוה כי נושא זה אינו מוזכר כלל בהמלצות ועדת טרכטנברג".

לשכת עורכי הדין מדגישה כי מקובלת עליה החלטת ועדת טרכטנברג, שאושרה בממשלה, לבטל את הרפורמה במס ליחידים וחברות תוך העלאת שיעור מס ההכנסה המרבי מ-44% ל- 48% על הכנסה שמעל ל-40,231 שקל ותוך העלאת מס החברות ב-2012 ל-25% במקום 23% במקור. זאת בתנאי שהמסים הנוספים אכן יופנו לטובת הטבות חברתיות כלכליות.

מאידך לשכת עורכי הדין מתנגדת להחלטה להטיל מס ייסף של 2% בצורה גורפת על כל מי שהכנסתו השנתית תהייה גבוהה ממיליון שקל בשנה. הלשכה קובעת כי ההיטל יחול ללא אבחנה וללא צדק גם על רווחי הון ועל שבח מקרקעין, כולל מימוש נכסי הון שצבר אדם כל חייו לצורך קבלת קצבה בעתיד או מימוש השקעה פיננסית שנצברה במשך שנים או מימוש מוניטין בחיסול פעילות עסקית לעת זקנה או שיחלוף נכס אחד בנכס אחד.

לדעת לשכת עורכי הדין, הטלת ההיטל על כל הכנסה של מעל למיליון שקל עלולה להביא גם להגדלת שיעור המס במקומות שהמחוקק לא צפה אותם, כמו הגדלת המס על השכרת דירות מגורים או על מכירת דירות מגורים שאינן פטורות ממס או שסך ההכנסה מהן יחד עם ההכנסה ממקורות אחרים יעלה על מיליון שקל.

לשכת ערכי הדין מתנגדת גם להעלאת שיעור המס על ריווחי הון ושבח מקרקעין ב-5%, והעלאת המס על מכירת מניות איגודי מקרקעין ב-10%. לדעת הלשכה מדובר בהעלאה משמעותית של המס על רווחי הון ודיןןידנדים, מה שעלול להביא לצמצום ההשקעות במשק תוך נטייה להגדיל את הצריכה השוטפת על חשבון צמיחה עתידית. הלשכה מזכירה כי מדובר בשינוי שיעור מס נוסף על רווחי הון, שלישי במספר בעשר השנים האחרונות, שיביא לזעזועים נוספים בעיקר בשוק ההון. שינוי שירע עוד יותר את מצב שוק ההון בארץ שהיה גרוע גם כך ב-2011. הלשכה מדגישה כי, "שוק ההון משרת את הצמיחה במשק ובו מושקעות כל השקעות הציבור לטווח ארוך באמצעות קופות הפנסיוניות וקרנות ההשתלמות".

ביחס להעלאה המוצעת של המס על איגודי מקרקעין ב-10%, קובעת לשכת עורכי הדין, כי "מדובר בהחמרה קיצונית (העלאה של 50% משיעור המס הקודם), אשר אין לה כל זכר בהמלצות ועדת טרכטנברג ולאור חומרתה עלולה אף לפגוע במטרה של עידוד קבלנים לבנות למגורים".

הלשכה גם מתנגדת להעלאת שיעור המס על דיבדנדים שיחולקו לבעל מניות לא מהותי ב-5%. לדעתה, "העלאת שיעור המס על בעלי מניות המחזיקים בשיעור הנמוך מ- 10% בחברה המחלקת, יפגע ישירות במעמד הבינוני המחזיק במניות חברות באמצעות שוק ההון".

הלשכה תומכת בביטול התקרה המוגדלת לתשלום ביטוח לאומי, שכן לדעתה בכך תפסיק הממשלה "לראות את התשלום לביטוח לאומי כמס הכנסה ב'". עורכי הדין קובעים כי, "יש לשמור על חוק ביטוח לאומי וחוק ביטוח בריאות כביטוחים סוציאליים שיש בינם לבין זכויות המבוטח יחס ישר בחובות ובזכויות".

הלשכה מציעה לשפר את מנגנון "חוק מס הכנסה שלילי". לדבריה, "מדובר בחוק סוציאלי ממדרגה ראשונה, הנותן מענקים לבעלי הכנסה נמוכה מעבודה ובכך מעודד אותם לצאת לעבוד. אלא, שכיום החוק אינו משיג את ייעודו, היות והמענקים משולמים רק כשנה ויותר לאחר חודש העבודה שבגינו נוצרת הזכאות. מוצע כי תשלום המענק ייעשה בכל חודש באמצעות המעביד, כפי שהיה בתחילת שנות ה-90 בעת העלייה הגדולה מברה"מ".

לדעת לשכת עורכי הדין יש לשנות את החוק (סעיף 28 לפקודת מס הכנסה) כך שניתן יהיה לקזז הפסדים כנגד רווחים באופן מלא ועד שלוש שנים לאחור, בדומה למקובל בארה"ב.

הלשכה מברכת על ההמלצה לתת שתי נקודות זיכוי בגין ילד עד גיל שלוש אך סבורה כי יש להרחיב את המענק גם למשפחות חד-הוריות עם אם מפרנסת, ויש להעניק אותו לבת הזוג, אם היא המפרנסת העיקרית במשפחה כתוספת לנקודות הזיכוי שלהן היא זכאית כבר כיום בגין ילדים. יש איפוא לתקן את הצעת החוק ולקבוע כי שתי נקודות הזיכוי יינתנו למפרנס העיקרי בכל משפחה. עוד מוצע כי נקודות זיכוי אלו יינתנו לילדים עד גיל חמש ולא רק עד גיל שלוש.

מסמך לשכת עורכי הדין מתנגד גם להחלטה שלא להרחיב ב-2012 את מדרגות המס בשיעור עליית המדד ב-2011 בטענה כי יש בכך תוספת מס על יחידים, מעבר לאי הפחתת שיעורי המס לפי מתווה הרפורמה. לדעתה הפגיעה תהיה בעיקר בשכבות הביניים.