המקצועות המבוקשים ביותר - ארכיטקטורה ורפואה

המקצועות ארכיטקטורה ובינוי ערים, רפואה ורפואת שיניים היו בעלי הביקוש הרב ביותר בקרב המועמדים, יחסית להיצע מקומות הלימוד - כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) על השכלה גבוהה בישראל. על כל סטודנט שהתקבל למקצועות אלו היו כ-4 מועמדים. לעומת זאת במדעי הרוח ובמדעי החברה כמעט כל המועמדים התקבלו.

גם במכללות האקדמיות, ארכיטקטורה ובינוי ערים היה המקצוע המבוקש ביותר יחסית להיצע מקומות הלימוד. כך על כל סטודנט שלמד ארכיטקטורה ובינוי ערים, עיצוב אופנה או תקשורת חזותית היו כשלושה מועמדים שביקשו ללמוד את המקצועות הללו. לעומתם במקצועות כגון בנקאות, לוגיסטיקה הנדסת בניין וביטוח היו רק 1.2 מועמדים על כל מועמד שהתקבל ולמד.

ללימודי המשפטים במכללות (הלא מתוקצבות) היו מעל 5,000 מועמדים אשר שלושה רבעים מהם התקבלו. באוניברסיטאות בהן הלימודים מתוקצבים, היו קרוב ל-1,500 מועמדים ורק כמחציתם התקבלו.

לפני כשבועיים פורסם כי בפעם הראשונה, היו יותר נכשלים מעוברים במבחני לשכת עורכי הדין. אחוז העוברים את מבחני הלשכה עמד על 48% מכלל הנבחנים. לשכת עורכי הדין הסבירה את אחוז העוברים הנמוך ברקע האקדמי של הנבחנים, ולמעשה הפנתה אצבע מאשימה מפורשת לבתי הספר למשפטים שבמכללות. בהודעת הלשכה נכתב כי "ככלל, הישגיהם של הנבחנים בחלק מהמכללות ומקרב מי שלא למדו משפטים בישראל נמוכים בהרבה ביחס להישגיהם של בוגרי האוניברסיטאות. גם נתון זה הביא לירידה באחוז העוברים במועד זה". לפי נתוני הלשכה, 1,635 מתוך כלל 1,995 הנבחנים, שמהווים כ-82% מכלל הנבחנים במועד זה, הם בוגרי מכללות או כאלו שלמדו בחו"ל.

ציוני פסיכומטרי: תנאי הקבלה השונים בין האוניברסיטאות למכללות הלא מתוקצבות באים לידי ביטוי בציון הפסיכומטרי הממוצע של הלומדים בהם (לדוגמה במשפטים היה הציון הפסיכומטרי הממוצע של תלמידי האוניברסיטאות 687, לעומת 543 במכללות האקדמיות). 89% מהסטודנטים באוניברסיטאות נבחנו בבחינה הפסיכומטרית לעומת 84% במכללות האקדמיות לחינוך, 70% במכללות המתוקצבות ו-57% בלבד במכללות הלא מתוקצבות.

המקצוע האוניברסיטאי בו היה הציון הפסיכומטרי הממוצע הגבוה ביותר היה בקרב הלומדים רפואה - 742 נקודות. בקרב המכללות האקדמיות המקצוע בו היה הציון הפסיכומטרי הממוצע הגבוה ביותר היה הפרעות בתקשורת. והציון הממוצע בו עמד על 665 נקודות. הציון הממוצע הנמוך ביותר היה בקרב סטודנטים ללימודים כלליים, ולב"א רב תחומי במדעי החברה ומדעי החיים שעמד על 404 ו-415, בהתאמה.

ממוצע הציונים במבחן הפסיכמוטרי של הסטודנטים למינהל עסקים באוניברסיטאות היה 654 - גבוה ב-110 נקודות ממוצע הציון בבחינה של הסטדודנטים לתואר במינהל עסקים במכללות המתוקצבות - 544. הציון הממוצע של הסטודנטים למשפטים באוניברסיטאות היה 687 לעומת 581 בקרב הסטודנטים במכללות המתקוצבות ו-543 במכללות הפרטיות.

עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי בשנת תשע"א נעצרה המגמה של העלייה במספר הסטודנטים החדשים לתואר ראשון, עם זאת ישנה עלייה במספר הלומדים לתואר שני. שיעור הנכנסים ללימודי תואר ראשון בישראל הינו 60% מקרב מסיימי התיכון, גבוה משמעותית מזה שהיה בשנת 2000 (48%) ודומה לממוצע שיעור הכניסה להשכלה גבוהה במדינות ה-OECD (59%). לעומת זאת שיעור הסטודנטים החדשים לתואר שלישי בישראל נמוך יחסית למדינות ה-OECD ומגיע ל-2.1% לעומת 2.6% במדינות ה-OECD.

נשים מול גברים: שיעור הנכנסים להשכלה גבוהה מקרב מסיימי התיכון בישראל, גבוה יותר בקרב נשים (66%) לעומת גברים (53%). 56.5% מהסטודנטים שלמדו בשנת תשע"א במוסדות האקדמיים בישראל היו נשים, הן היוו רב בכל התארים: 55.9% מהלומדים לקראת תואר ראשון, 59.2% מהלומדים לקראת תואר שני 52.4% מהלומדים לקראת תואר שלישי, ו-76.9% מהלומדים לקראת תעודה.

מנתונים שפורסמו ב-TheMarker עולה כי בשנת 2009 היו בישראל 33.6 אלף בעלי תואר שלישי, 61% מהם גברים ו-39% נשים, 33% מהם היו בגיל 64-55, ו-28% עד גיל 44. בכל קבוצת גיל אחוז הגברים גבוה מאחוז הנשים למעט עד גיל 44 - 37% לעומת 23%. עוד עלה כי היחס בין נשים וגברים בעלי תואר שלישי בתחומי מדעים, מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב עומד על אחת לשלושה, ובתחום ההנדסה אחת לשבע. במדעי הרוח ובמדעים ביולוגיים נשים דווקא מהוות רוב לפי הסקר: היחס בין נשים לגברים הוא 1.33 במדעי הרוח לטובת נשים ובמדעים הביולוגיים 52.4% מבין הסטודנטיות הן נשים.

לפי נתוני הלשכה, כ-60% בלבד מבוגרי התיכונים בישראל נקלטים למערכת ההשכלה הגבוהה ומתחילים לימודים לתואר ראשון. זאת, בדומה לממוצע מדינות ה-OECD (כ-59%). מדובר בגידול לעומת שיעור בוגרי התיכון שמתחילים לימודי תואר ראשון בשנת 2000 שעמד על 48% בלבד.

40% מקרב בוגרי התיכון נותרים עם תעודת בגרות או השכלה נמוכה יותר, או בוחרים ללמוד במסלולים מקצועיים לא באקדמיה. רק 11% מהסטודנטים בכל מוסדות ההשכלה הגבוהה בשנת הלימודי םהקודמת היו ערבים, וכך רק 7.7% מהסטודנטים לתואר שני. לפי הלמ"ס שכרם החודשי של בעלי תואר אקדמי גבוה בכ-70% מאלו שאינם בוגרי מוסד להשכלה גבוהה.