לפני כחודשיים הודיעה חברת נמל אשדוד ליבואני הרכב במפתיע כי בכוונתה להעלות את דמי האחסון למכוניות בשטחי הנמל בשיעור של עד 125%. נמל אשדוד הוא השער הבלעדי שדרכו מיובאות לישראל מכוניות מאירופה ומארה"ב.
מספר המכוניות שמיובאות דרך הנמל עולה מדי שנה, וכך גם שיעור המכוניות המיובאות דרכו מתוך כלל המכוניות המיובאות לישראל. לפיכך, ייקור עלויות האחסון צפוי להתגלגל לצרכן הפרטי, שייאלץ להוסיף מאות שקלים למחירם של כמה וכמה דגמים.
ליבואני הרכב ולציבור לקוחותיהם אין למעשה ברירה אלא להתיישר בהכנעה עם המהלך, בשל תלותם במונופול לכאורה. "הנמל מעלה מחיר פשוט כי הוא יכול", אומר בכיר בענף הספנות. "ליבואנים אין מה לעשות, והם כבר ימצאו דרך לגלגל 200 או 300 שקל על הלקוח".
80 אלף שקל ליום
בהודעת נמל אשדוד ליבואנים נמסר כי אחסון מכונית לתקופה של עד 60 יום, שהיה עד כה 3 שקלים ליום, יתייקר ב-25%. בכל חודש נוסף יעלו דמי האחסון היומיים ב-90%, ולכל יום אחסון נוסף מעבר ל-90 יום - ב-150%, כך שהמחיר ליום יהיה 7 שקלים למכונית פרטית. מאחר שזמן האחסון הממוצע של רכב מיובא הוא כ-60 יום, מדובר סכומים שעשויים להצטבר ל-318 שקל לאחסון דו-חודשי ול-700 שקל ל-100 יום לכל מכונית.
בנמל אשדוד מאוחסנות בימים אלה כ-15 אלף מכוניות. משמעות הדבר היא שחברת הנמל נהנית מהכנסות של כ-80 אלף שקל ליום רק מהקצאת שטחי חנייה ואחסון.
ליבואנים המשנעים מכוניות מארה"ב ומאירופה אין ברירה אלא לפרוק את המכוניות בנמל אשדוד. נמל אילת משמש ליבוא מכוניות מיפאן, קוריאה הדרומית, תאילנד ובאחרונה גם מסין - משום שהוא מייתר את המעבר היקר בתעלת סואץ. מכוניות מאירופה, ארה"ב וטורקיה נפרקות באשדוד, מאחר שבנמל חיפה אין די שטחים לאחסון ארוך טווח, ולמעשה אינו משמש את היבואנים.
"נמל אשדוד הוא מונופול מובהק בייבוא רכב מהים התיכון, והוא השכיל להכניס את היבואנים למלכודת דבש", אומר יבואן בכיר. "הוא הכשיר שטחים רבים לאחסון והציע אותם ליבואנים. אבל אם עד כה היו החוזים לתקופה של חמש שנים, הוא פתאום קיצר את תקופת החוזה לשנה אחת והעלה את מחירי האחסון בצורה חדה".
לפי הערכות, העיתוי הנוכחי להעלאת מחירים קשור להאטה בשוק הרכב לקראת סוף השנה. בתקופה זו מצטברות כ-70 אלף מכוניות במגרשי היבואנים ובנמלים. לטענת חברת הנמל, המספר הגבוה גורם לתפוסה גבוהה מדי, המקשה על הגמישות התפעולית של הנמל.
ייאמר מיד כי תעריף השירותים הנמליים מפוקח בידי המדינה - וכך גם דמי האחסון שגובה הנמל. אלא שבנמלים נהגו במשך השנים להפחית את דמי האחסון לסכומים מזעריים, כדי למשוך את האניות אליהם, בשל הרווח הגבוה יחסית של הנמל בעגינה ובפריקה.
באחרונה החלה חברת נמל אשדוד בייקור מדורג של דמי האחסון, והוויכוח מתמקד בנסיבות שהביאו אותו לכך. מול טענות היבואנים, יש הטוענים כי גם אלה לא בהכרח צדיקים. "חלק מהיבואנים משתמשים בשטחי הנמל כדי להשהות את העברת המכוניות במכס, ולהימנע מקיבוע שנת ייצור הרכב, שנקבעת עם היציאה מהנמל ותשלום המס", אומר גורם בממשלה. "כשהמגרשים מתמלאים, זוהי הדרך של הנמל לרמוז ליבואנים לשחרר מקום. אחרי הכל, זה נמל - לא מגרש חנייה".
לעומתם טוענים היבואנים כי שטחים אלה ממילא אינם מנוצלים לאחסון, ולכן מדובר לכאורה בניצול עסקי טהור של לקוחות שבויים. לדבריהם, נמל אילת, למשל, ממשיך בתקופה זו להציע מחירים נמוכים בעשרות אחוזים. נוסף על כך, יבואנים המבקשים להוציא את מכוניותיהם מנמל אשדוד בתקופה זו נתקלים בצוואר בקבוק לוגיסטי, עקב מחסור במשאיות להובלת מכוניות.
"נמל אשדוד עושה טעות חמורה", אומר היבואן. "זה רק עניין של זמן עד שנצא מהנמל; בתום תקופת ההתחייבות שלנו לא נחזור לנמל אשדוד". ואמנם, כמה מהיבואנים כבר החלו לבחון חלופות. אחד הרעיונות הוא לפרוק את המכוניות בנמל חיפה ולהעבירן מיד לשטחי אחסון בחיפה או בפי גלילות. יבואנים אחרים בוחנים אחסון דווקא בטורקיה: "אפשר להשאיר המכוניות בנמל כמו איזמיר, משם מפליגות שלוש אוניות בשבוע לישראל. זמן האספקה ללקוח יכול להיות שלושה ימים".
"היבואן מממן עובד נמל שישן בבית"
רשות ההגבלים העסקיים בחנה ב-2009 את האפשרות להכריז על נמלי אשדוד וחיפה כמונופולים אזוריים, אך מסרה אתמול כי הנושא לא מטופל על ידה. מה שעשוי היה להכניס את תמחור דמי האחסון בהם לפיקוח. ואולם עד כה טרם התקבלה החלטה בעניין.
בכיר באחת מחברות היבוא, שהעדיף לא להזדהות, אמר כי מחיר האחסון של המכוניות בנמלי אירופה הוא כשליש מהמחיר בישראל, וציין כי גם מצוקת הקרקעות הזמינות לחנייה לטווח קצר אחראית לכך. "ההתייקרות משוקללת בתמחור הכללי של המכוניות, ומן הסתם תשפיע גם על מחירן לצרכן", אמר הבכיר. "בשנים האחרונות נחלש השקל מול המטבעות בעולם, והעלויות שלנו עולות. אני לא יודע אם נוכל לספוג אפילו התייקרות קטנה במחירי האחסון או התובלה".
אלא שעלות המונופול לכאורה של נמל אשדוד אינה מגולמת רק בגובה האגרות. גורם בענף הספנות סיפר ל-TheMarker כי התשלום העודף שבו מחוייבים יבואני הרכב נובע גם מהסכמי תעסוקה שונים שעליהם חתומה חברת הנמל מול ועד העובדים בנמל. אלה מחייבים את היבואנים לממן העסקת עובדי קבלן עבור פריקת האניות - וכן פרמיה לעובדי הנמל, אף שאינם משתתפים בפריקה.
"בנמל אשדוד יש נורמה שלפיה עובדי הנמל מקבלים כסף גם עבור עבודה של קבלני משנה", מסביר הגורם. "זה מגיע למצב אבסורדי שבו אם מכוניות נפרקות בלילה, העובד שישן בבית מקבל שעות נוספות".
מנמל אשדוד נמסר בתגובה: "נמל אשדוד הציע מחיר מדורג לאחסון כלי רכב לתקופות ממושכות. מאז חלו תמורות בשוק הרכב, בהן העברת הייצור של כלי רכב מהמזרח הרחוק לאירופה. הדבר בא לידי ביטוי בגידול של כ-80% בפעילות נמל אשדוד בתחום יבוא הרכב ב-2010, והנמל הגיע למצב שבו מאוחסנים בתחומו יותר מ-25 אלף כלי רכב בו זמנית.
"חברת הנמל פנתה לחברת נמלי ישראל בבקשה להגדיל את שטחי הנמל לאחסון, ונענתה בסירוב. לאור מגבלה זו, ולאור העובדה שתוקף ההרשאה הקודם תם, יצאה חברת הנמל בבקשה כי יותר לה להציע הרשאות חדשות ליבואנים. בעקבות זאת אכן הגדילה החברה את עלויות האחסון, בעיקר לטווח הארוך.
"חברת נמל אשדוד אינה מונופול בתחום אחסון הרכב ואינה עושה שימוש לרעה בכוח שוק מונופוליסטי. החברת גובה תעריף נמוך מהתעריף המרבי הקבוע בתקנות. עובדי הנמל נותנים שירות ליבואני הרכב החל בקו המים ברציף ועד להגעת כלי הרכב למקום האחסון. החברה עושה כל שביכולתה להציע שירות מקיף בהתאם לדרישות הלקוחות השונים".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "מחירי האחסנה של השירותים הנמליים, שאותם מספקת חברת נמל אשדוד, לא חורגים מהמחיר המירבי הנקוב בצו התעריפים. העלאת המחירים נובעת משיקולים מסחריים ועומדים בגבולות המחיר המפוקח. יצוין כי קיימות אפשרויות אחסנה נוספות במסופים פרטיים באזור נמל אשדוד, שאינם בפיקוח ויכולים להוות תחרות למחירים שגובה חברת נמל אשדוד".
באילת, היבואנים כבולים לנמל בהוראת הממשלה
בעוד נמל אשדוד נהנה מתשתיות אחסון רכב המקנות לו עדיפות מלאה על פני נמל חיפה המתחרה, נמל אילת נהנה מעדיפות שרירותית שהוכתבה בידי הממשלה. זו מקנה לו בלעדיות על יבוא כלי רכב מהמזרח הרחוק.
מדובר בתקנה היסטורית שחייבה בעבר יבואני רכב מיפן בלבד לפרוק אותם בנמל הדרומי. זאת, באמצעות התניה מפורשת הנכללת ברישיון היבוא שמנפיק עבורם משרד התחבורה.
בבדיקה שנערכה לפני כמה שנים בין משרדי הממשלה לא נמצא סימוכין לדרישה היסטורית זו. בינתיים הורחב הנוהג לכלל המכוניות המיובאות מהמזרח הרחוק, לרבות דרום קוריאה, שנהפכה בשנים האחרונות לשחקן מרכזי בשוק הרכב בישראל (בזכות יונדאי ודייהו, למשל).
לפני שלוש שנים פנתה ההנהלה של נמל אשדוד למשרד התחבורה בבקשה לבטל את ההעדפה המתקנת הניתנת לנמל אילת. באשדוד נימקו את הפנייה בכך שהתקנה פוגעת בתחרות החופשית בין חברות הנמל והיא התערבות פסולה של המדינה בשוק תחרותי וחופשי לכאורה.
באילת ראו בפנייה פגיעה בנמל כנכס אסטרטגי, שיש לשמרו. כמו כן, טענו בנמל כי היבואנים עצמם מעדיפים לשנע את כלי הרכב דרך נמל אילת, משום שבכך הם חוסכים את עלויות המעבר בתעלת סואץ ונהנים מתנאים יעילים יותר: אפשרות לפרוק בעצמם את כלי הרכב, מבלי לחייב את היבואנים לממן את עובדי הנמל (כפי שדורש, למשל, ועד נמל אשדוד), וכן הנחות בדמי אחסון ושטחי עורף גדולים בתנאים גמישים יותר.
כך או כך, כמעט 100% מכלי הרכב המיובאים כיום מהמזרח הרחוק עוברים בדרכם בנמל אילת. מדובר ב-123 אלף כלי רכב שיובאו דרך הנמל ב-2010 - כ-45% מכלל כלי הרכב שעברו אשתקד בנמלי הים.
יבוא כלי רכב אחראי לעיקר פעילותו (65%) של נמל אילת, הנהנה מהעלייה המתמדת ביבוא כלי רכב לישראל (כ-70% בעשור האחרון) ומהעדפה של הלקוח הישראלי למכוניות מיפאן ומדרום קוריאה.