מחקר חדש של משרד הבריאות חושף כי בישראל קיימים פערים בבריאות - לא רק בין אזורים גיאוגרפים (בין המרכז לפריפריה), אלא גם בין אוכלוסיות המתגוררות באותו אזור, אך משתייכות למעמדות חברתיים-כלכליים שונים.
המחקר מתבסס על נתונים של סקר בריאות לאומי ל-2003-2004 שנדגמו בין 7,075 בני 21 פלוס, מהם רואיינו 4,859 פנים אל פנים, בביתם. לנתונים הרפואיים שבסקר הוצמד נתון נוסף: האשכול החברתי-כלכלי של מקום המגורים של המרואיין.
על-פי חישוב של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כל אחד מהיישובים בישראל משויך לאחד מ-10 אשכולות, מהרמה הנמוכה ביותר (1), ועד לגבוהה ביותר (10). במסגרת המחקר חולקו האשכולות לשלוש מעמד ות חברתיים-כלכליים: נמוך (אשכולות 1-4), בינוני (אשכולות 5-7) וגבוה (אשכולות 8-10).
המחקר גילה מצב בריאות טוב יותר בקרב תושבי היישובים במעמד החברתי-כלכלי הגבוה, בהשוואה למעמד הנמוך-בינוני. בנוסף עולה מהסקר כי בקרב יהודים במעמד גבוה שיעור העוסקים בפעילות גופנית גבוה יותר, ושיעור ההשמנה נמוך יותר - וזאת בהשוואה למעמדות הנמוכים יותר. בנוסף, בני המעמד הגבוה סובלים פחות ממוגבלויות גופניות ומבעיות בשינה. לעומת זאת, לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין המעמד הנמוך לבינוני.
במעמד החברתי-כלכלי הנמוך, שאליו משתייכים הרוב המכריע מבין התושבים הערבים (92%) וכרבע מהיהודים (26%), נמצאו מדדי בריאות ותפקוד נמוכים בהשוואה לכלל האוכלוסייה בישראל - זאת על אף שבין שתי הקבוצות לא נמצאו הבדלים משמעותיים במצב הבריאות הכללית.
מצבם הבריאותי של התושבים הערבים ירוד בהשוואה ליהודים במשתנים של מוגבלות גופנית (25% בקרב הערבים לעומת 19% אצל היהודים), מצוקה נפשית, והפרעות רגש וחרדה.
שיעור התושבים הערבים העוסקים בפעילות גופנית נמוך (13.7%) יחסית. שיעור המעשנים הערבים גבוה בהשוואה לתושבים היהודים - 29.4% ו-24.8% בהתאמה.
לדברי עורכי המחקר, העובדה שלא נמצאו הבדלים משמעותיים בבריאותם של יהודים וערבים המשתייכים למעמד הנמוך "מצביעה כי המשקל של המעמד החברתי-כלכלי על הבריאות משמעותי יותר מהמטען התרבותי השונה הנובע מעצם ההשתייכות לאוכלוסייה ערבית או יהודית". לפי החוקרים, גם הממצא שלפיו מצב הבריאות של שתי האוכלוסיות מהמעמד הנמוך, היהודית והערבית, ירוד בהשוואה לכלל אוכלוסיית ישראל, מחזק טענה זו.
הסקר מצא פערים משמעותיים בבריאות ובתפקוד גופני בתוך אוכלוסיית המעמד הבינוני, לטובת ילידי ישראל בהשוואה לילידי ארצות אחרות - כמו ברית המועצות ואסיה או אפריקה. מעמד זה מורכב ברובו המכריע (92%) מתושבים יהודים.
הפערים הגדולים ביותר נמצאו בין ילידי ישראל לבין קבוצת התושבים שעלו לישראל בשנים האחרונות. המחקר מצא כי לעומת שאר קבוצות אוכלוסייה, יותר ילידי ישראל מעריכים את בריאותם כמצוינת וטובה מאוד, אך מנגד מעשנים בשיעורים גבוהים יותר ועוסקים פחות בפעילות גופנית.
מהמטה הציבורי לשיוויון בבריאות נמסר בתגובה: "החברה הישראלית צריכה להזדעזע מפערי הבריאות העמוקים שהתגלו במחקר זה. במיוחד הפערים הבולטים על רקע אתני וכלכלי בין שכבות חברתיות, בין יהודים לערבים ובין עולים חדשים לוותיקים", נמסר. "המטה הציבורי, המחבר עשרות ארגונים ופעילי בריאות מרחבי ישראל ממוצא מגוון, דורש מראש הממשלה להודיע כי הוא מסרב לקבל את המצב הנוכחי כאילו היה גזירת גורל. צמצום פערים חברתיים וצמצום פערי בריאות - אלה הולכים יד ביד. לכן על ראש הממשלה להציב תוכנית לאומית רב-שנתית ובין-משרדית עם יעדים כמותיים לצמצום הפערים".
מחקר: בישראל בריא יותר להיות עשיר ויהודי
רוני לינדר-גנץ
29.11.2011 / 8:56