אכזבה באוצר: "קיצוץ תקציב הביטחון מתמסמס"

מקורות בכירים בממשלה מעריכים כי ראש הממשלה בנימין נתניהו יודיע בימים הקרובים על ביטול החלטתו לקצץ 3 מיליארד שקל בתקציב משרד הביטחון ב-2012, ועל השעיית החלטתו לקצץ 15 מיליארד שקל בתקציב המשרד בחמש השנים הקרובות.

הדיון על אישור הקיצוץ בתקציב הביטחון ייערך בשבוע הבא או בעוד שבועיים, במסגרת הדיון על המקורות התקציביים לביצוע המלצות ועדת טרכטנברג. המערכה לקראת דיון זה מתנהלת בשבועות האחרונים במלוא עוזה בלשכת ראש הממשלה, במסדרונות הפוליטיים ומעל דפי העיתונות. באוצר שוררת באחרונה רוח נכאים לקראת דיון זה לאור ההתבטאויות של ראש הממשלה בנושא, בעיקר בשבועיים האחרונים.

בכירים באוצר סבורים כי בשל היחסים המיוחדים של נתניהו עם שר הביטחון אהוד ברק, ובשל הזיקה המיוחדת של נתניהו לנושאי ביטחון, האוצר הפסיד את המערכה - והשאלה עתה היא כמה ייסוג נתניהו מעמדתו הקודמת: האם יוותר על כל הקיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, רק על חלק מהקיצוץ; וכן האם ההחלטה תהיה תקפה רק ל-2012 או לכל חמש השנים הקרובות.

הקיצוץ בתקציב הביטחון הוא הבסיס לביצוע החלק החברתי בהמלצות ועדת טרכטנברג. כאשר הממשלה אישרה בתחילת אוקטובר את מסקנות ועדת טרכטנברג, כמעט ככתבן וכלשונן, היא אישרה גם קיצוץ של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון - חרף מחאות ברק, הרמטכ"ל וכל הצמרת הביטחונית. נתניהו תמך אז בקיצוץ, בין היתר מכיוון שמנכ"ל משרדו דאז, איל גבאי, עודד אותו לתמוך בקיצוץ. אלא שההצבעה בממשלה היתה הצבעה על מסגרת תוכנית טרכטנברג ולא על פרטיה. לפני חודש אישרה הממשלה את פרק המסים בהמלצות ועדת טרכטנברג, והיום היא אמורה לאשר את פרק המחירים בהמלצות. בשבועות הקרובים היא אמורה לאשר את שני הפרקים הנוספים בדו"ח ועדת טרכטנברג.

בשבועות האחרונים התקיימו דיונים אינטנסיביים בעניין הקיצוץ בתקציב הביטחון בין נתניהו לברק מחד, ובין נתניהו לשר האוצר יובל שטייניץ מאידך. דיונים מתקיימים גם בין הדרגים הבכירים במערכת הביטחון לדרגים הבכירים באוצר.

להחלטה של נתניהו משמעות רבה, שכן מרבית הפרויקטים החברתיים בדו"ח טרכטנברג בתחום החינוך והרווחה מבוססים על הקיצוץ בביטחון. בלי הקיצוץ בביטחון ייתכן שיהיה צורך לקצץ בפרויקטים אלו.

מקורות ממשלתיים מעריכים כי ראש הממשלה עשוי בהחלט לנצל את הירידה הגדולה הצפויה בגביית מסים ב-2012 ביחס ליעד הממשלה, לפחות 10 מיליארד שקל, ואת תוכנית האוצר לממן אותה על ידי קיצוץ שווה בתקציבי כל משרדי הממשלה (פלאט) - כדי למנוע את הקיצוץ בתקציב הביטחון.

לפי אותן הערכות, מבחינת ראש הממשלה אין כל מניעה כי הקיצוץ פלאט יגדל ב-1.5-3 מיליארד שקל ב-2012, כדי למנוע את הקיצוץ בביטחון או למזער אותו. אותם מקורות מעריכים, לגבי הקיצוץ בתקציב הביטחון בשנים 2013 ואילך, כי ראש הממשלה יאמר כי גודל תקציב הביטחון ב-2013 ואילך יידון כאשר יסוכם תקציב המדינה ל-2013 וכאשר יסוכמו תקציבי המדינה לשנים שאחרי כן.

ככל הידוע, נתניהו תומך בעמדת שר האוצר, המנוגדת לעמדת שר הביטחון, שלא להגדיל את סעיף ההוצאות בתקציב המדינה ב-2012 ב-0.9%. ברק תומך בהגדלת התקציב כדי למנוע את הקיצוץ בתקציב הביטחון וכדי לממן את המלצות ועדת טרכטנברג בתחומים החברתיים. נתניהו מתנגד לכל פריצה במסגרת התקציב. קיצוץ פלאט יציב בפני ראש הממשלה והממשלה בעיה גדולה, שכן הוא לא יחול על תקציב המשרד הממשלתי הכבד ביותר תקציבית - הביטחון. זאת לפי מסקנות ועדת ברודט, שאומצו על ידי הממשלה, לפיהן קיצוצי פלאט לא חלים על תקציב משרד הביטחון. לפיכך, קיצוץ פלאט יפגע בראש ובראשונה בתקציבי המשרדים החברתיים, ובעיקר בתקציבי החינוך וההשכלה הגבוהה.

בד-בבד עם הדיונים על תקציב הביטחון ב-2012 מתקיימים דיונים נוקבים לא פחות בהשתתפות משרדי ראש הממשלה, הביטחון והאוצר על "מסמך ראש הממשלה". המסמך נוסח על ידי מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר איל גבאי ונחתם על ידי נתניהו, וקובע כי מערכת החשבות של משרד הביטחון וצה"ל תהיה שקופה לאוצר, ובראש ובראשונה לאגף התקציבים ולאגף החשב הכללי.

גורם בכיר מאוד באוצר טוען כי הגורמים הבכירים ביותר במערכת הביטחון ובצה"ל מסרבים לקיים את המסמך. במערכת הביטחון דוחים את הדברים, בטענה כי האוצר אינו רוצה שקיפות אלא שליטה על מערכת הביטחון - וכי כל נתוני מערכת הביטחון פתוחים וגלויים בפני חשב משרד הביטחון, שהוא איש החשב הכללי באוצר. נתניהו אמור להכריע בנושא זה בקרוב.

אתמול התייחס ברק לעניין ואמר: "אני בעד שקיפות ובקרה, הלוואי שהיתה שקיפות ובקרה באוצר כמו שיש במשרד הביטחון". בראיון לערוץ 2 הוסיף ברק כי "צריך לתת תשובה למסה קריטית של נושאי המחאה, הם סופר קריטיים וחשובים. אפשר לעשות זאת גם מתקציב הביטחון, אבל צריך לקיים את כל סיכומי העבר. תקציב הביטחון יכול לגדול רק קצת, כאשר הצמיחה גדולה יותר".