"אנו מצפים מתשובה להזרים עוד כסף"

על רקע הביקורת הרבה לה זוכים הגופים המוסדיים בשל גישתם הפסיבית מול הקבוצות העסקיות הגדולות, בבית ההשקעות מיטב שוברים הבוקר שתיקה. "אנו מוטרדים מצורת ההתנהלות של קבוצת אי.די.בי בשנה האחרונה. נעשה הכל לשמירה על כספי העמיתים. אנו עוקבים מקרוב אתר ההתנהלות של הקבוצה ונגיב בהתאם" - כך אמר יניב בצלאל, מנהל ההשקעות הראשי בבית ההשקעות, במסיבת עיתונאים מיוחדת שנערכה בבית מלון דן בתל אביב.

במסיבת העיתונאים פירטו בכירי בית ההשקעות את תחזיותיהם לשנת 2012 והתייחסו גם למצבן של קבוצת דלק ואי.די.בי. יו"ר בית ההשקעות, צבי סטפק, הוסיף כי "קבוצת אי.די.בי עושה מאמץ להוריד את המינוף. אם היא תמשיך להוריד את המינוף בעסקות נוספות, אז אני לא חושב שנשקפת סכנה. אך הכל תלוי בהתנהגות העתידית שלה".

סטפק הסביר על הסדר החוב שנערך בימים אלה בדלק נדל"ן ואמר: "בהסדר החוב של תשובה היחיד שאמר עד עכשיו במפורש שהוא מתנגד היה מיטב. אמרנו שבעל הבית לא מזרים מספיק כסף - ואנחנו נתנגד להצעה. עד עכשיו תשובה התחייב להזרים 250 מיליון שקל ואמר בסוף השבוע שהוא יזרים עוד. אם מדבר על הזרמה של עוד 150-200 מיליון שקל זה לא יפתור את הבעיה. אנחנו מצפים ממנו שיבוא עם יותר.

סטפק הוסיף: "אני לא חושש מאף טייקון. בסופו של דבר, אם הם לא יחזירו חובות, שוק ההון יבוא איתם חשבון. צריך גם להבחין בין שני סוגי חברות - כאלה שבעל השליטה עשה כל מה שהוא יכול לטובת החברה, ואלה שעשו עסקות בעלי עניין, משיכת דמי ניהול גבוהים, העסקת קורבי משפחה וכו'. במקומות שבהם בעל השליטה נהג כראוי - אפשר להתחשב גם בבעל השליטה. הכי חשוב זה לגשת לדברים בצורה הגונה ועניינית.

"מי שמחליט בשטח הם מנהלי ההשקעות שלנו, שיש להם את כל הגיבוי. אני מנטרל את עצמי מכך - זה נעשה על ידי האנשים בשטח. לפעמים, אני קורא על ההצבעות של מיטב בעיתון. יש סמכות מלאה למנהלי ההשקעות להגן על כספי העמיתים. בנושא האקטיביזם - צריך לדאוג לאינטרס של העמיתים, אך אם נוקטים גישה פופוליסטית עלולים לפגוע במשקיעים, וצריך ללכת על הקו הדק".

מנכ"ל בית ההשקעות, אילן רביב, התייחס לעניין הריכוזיות במשק. לדבריו, הבעיה העיקרית היא לאו דווקא בחברות פיננסיות כמו בנקים וחברות ביטוח, אלא במשק כולו. "יש בעיה של ריכוזיות באחזקות של ריאלי עם ריאלי, כמו אחזקה בקמעונאות, נדל"ן ובתקשורת במקביל. תחום נוסף ששווה לבדוק אותו הוא אחזקה של עסקים ריאליים יחד עם שליטה בתקשורת. אנחנו מקבלים את ההמלצה בעניין הריאלי והפיננסי, אך הוועדה לא תפתור את כל הבעיות בתחום".

רביב התייחס אף לאקטיביזם של המוסדיים, שספגו באחרונה ביקורת רבה על חוסר המעורבות שלהם לטובת הלקוחות בהסדרי חוב": "מיטב אינה שייכת לקבוצות העסקיות הגדולות ואינה ממלכה של טייקון כלשהו. אנחנו שוקלים שיקולים מקצועיים. רוב ההחלטות מתקבלות על ידי ועדת ניהול ההשקעות. מתי מעט מגיעים אליי לחוות דעת. אני לא זוכר התערבות של אף אחד מחברי ההנהלה בהחלטות שלנו אם לתמוך או לא. כל ההחלטות מקצועיות.

"הוכחנו ב-2011 בשני מקרים שכשאנחנו רוצים להילחם - בי.ג'י.איי ופלאזה סנטרס (חלוקת הדיבידנד על ידי מוטי זיסר). כל קרב דורש משאבים, תכנון, משאבים וזמן, ולכן המוטו שלנו הוא לבחור את הנקודות הכי כואבות. נעמוד על הרגליים האחוריות כשהסדר חוב לא נובע מצרות עסקיות אלא כתוצאה מגורמים אחרים. אנחנו לא נתמוך בבעל השליטה במקרים כאלה", הסביר רביב.

רביב הסביר גם מה ההשפעות הצפויות של הקיטון ברווחי בתי ההשקעות הפועלים בשוק המקומי: "אני לא צופה שיחולקו בונוסים לעובדים בשוק ההון בשנת 2011. יהיו בונוסים נקודתיים לעובדים שרוצים לתגמל אותם. זה בטח לא יהיה כמו בשנים 2010 או 2009".

במהלך שלושת החודשים הראשונים של 2011 רשמה מיטב הכנסות של 287 מיליון שקל, עלייה לעומת הכנסות של 274 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. עם זאת, הרווח הנקי של החברה ירד מ-27 מיליון שקל ל-19 מיליון שקל בלבד. רביב הסביר את השחיקה ברווחיות בירידת ההכנסות בתחומי הגמל והפנסיה וירידה חדה בתחום החיתום ערב המשבר בשווקים.

רביב התייחס לפעילות הברקוראז' שפעילותה צומצמה באחרונה עד למינימום ומנכ"ל הפעילות, דני פרחי, פוטר. "קיבלנו החלטה בתחום הלקוחות למוסדיים להיערך בצורה שונה על רקע השינויים בענף וירידת הכדאיות לפעול בתחום. יש לנו יתרון בברוקראז' בתחום הפעילות ללקוחות פרטיים - מיטב טרייד. מחוץ למערכת הבנאית, מיטב טרייד היא המערכת הפעילה ביותר. אנחנו רוצים להגביר את הפעילות ולכן בכוונתנו לפתוח חשבונות ללקוחות ללא עמלות. אנחנו נקרא ללקוחות, גם באמצעי פרסום, ליצור אצלנו תיקי קרנות נאמנות".

"שלושת קרנות הפנסיה הגדולות מחזיקות מעל 80%. משוק קרנות הפנסיה. רוב סוכנויות ההסדר הן בידיים של חברות הביטוח. אנחנו קוראים לאוצר ליישם את הרפורמה בתחום הפנסיה לטובת השחקנים הקטנים, שקשה להם, כשערוצי ההפצה נשלטים על ידי קרנות הפנסיה הגדולות".

בנוגע לענף קרנות הנאמנות ציין רביב כי בכוונת בית ההשקעות לבטל את עמלת הקנייה והמכירה ובמקביל להעלות את דמי הניהול בקרנות ב-0.02%. עם זאת, רביב הדגיש כי מיטב מתחייבת שלא להעלות ב-2012 את דמי הניהול של כלל קרנות הנאמנות.

יו"ר בית ההשקעות, צבי סטפק, ערך סקירה מקיפה למגמות בשוק ההון המקומי וההשפעות הצפויות בשל המשבר בעולם. "שוק המניות בתל אביב עשה במהלך השנים האחרונות תשואה עודפת על פני השווקים האחרים בעולם. ב-2009 ו-2010 שוק המניות הכפיל עצמו. עם זאת בשנה האחרונה בתל אביב היתה תשואת חסר לעומת העולם. יש לכך כמה סיבות ייחודיות - האביב הערבי. למשקיעים הזרים וגם לנו שאנחנו חיים בשכונה רעה. היו משקיעים מוסדיים ישראלים שהסיטו השקעות לחול. היתה את המחאה החברתית שהשפיעה על התוצאות העסקיות של הפירמות.

"אחרי השנים היותר טובות, שוק המניות כיום הוא ברמה יחסית זולה נמוכה. יש פוטנציאל לאפסייד כלפי מעלה. זה מביא ואתנו לאפשרות שהפוטנציאל קיים, אך זאת כשיש סיכונים - אינתיפאדה שלישית, בחירות במצרים, יציבות המשטר בירדן. יש את הסיכונים הגלובליים - פשיטת גל של אחת ממדינות ה-PIIGS. יוון בפועל הגיעה לפשיטת רגל. במוקד כרגע עומדת איטליה ואחריה ספרד.

"אירופה מצטיירת לא טוב. יש שלושה גושים כלכליים עיקריים - ארה"ב, אירופה וסין. לגבי ארה"ב אני היום פחות מוטרד ממה שהייתי לפני שנה. עם זאת, יש שם גירעון, חוב, אבטלה ובעיות פוליטיות שלא מאפשרות להוציא לפועל תוכניות נחוצות. למרות הבעיות, זה נראה יותר טוב מהכלכלה האירופית. הכלכלה האמריקאית יודעת לפתור את הבעיות שלה טוב יותר – צמיחה של 2%-3% זה לא בונזזה אך צמיחה.

"באירופה, מעבר לבעיה הכללית, יש בעיה של משילות וחוסר אמון. כשמגיעים למצב הזה הבעיה הולכת ומחריפה. יש את האינטרסים של צרפת מול גרמניה. יש התנגדות פנימית לסייע ליוונים, לאירים וכו'. ויש גורמים פוליטיים לא כלכליים. כשיש איחוד מוניטרי ולא פיסקאלי יש בעיה. גרמניה מנסה לנצל את המשבר כדי להביא לאיחוד פיסקאלי בראשותה. מעבר לזה, גרמניה רוצה לנצל את המשבר כמנוף לא רק לאיחוד מוניטארי אלא לאיחוד פוליטי - זה מזכיר ימים פחות סימפטיים. גרמניה היא שחקן הציר והיא לא מוכנה לתת את הסיוע ללא תמורה.

"הנושא היווני שפרץ לפני שנה וחצי עדיין לא נפתר. אג"ח איטליה נסחרו לפני חודשיים-שלושה בתשואה של קצת יותר מ-4%. תוך חודשים ספורים התשואה זינקה מעל 7%. מי יכול להבטיח שאיטליה תוכל למחזר החוב. במונחים של מדינה, ריבית כזו היא כמעט כמו שוק אפור. לכן הבעיה המסוכנת באירופה היא חוסר היכולת להחליט.

"ממשלת ספרד התחלפה, ברסלוסקוני ופפנדראו התפטרו. היו להם הרבה סיבות להתפטר לפני כן, אך הם התפטרו רק כשהיה ברור שלא יוכלו למחזר את החובות. השוק הכריע אותם להתפטר לא המחאות החברתיות יש לזה משמעויות מבחינת ישראל. אם תהיה הרחבה תקציבית לא סבירה, מי שיקבע בשוק זה שוק האג"ח והמניות. הם יכריחו את הפוליטקאים לעשות צעדים אם הם לא ירצו אותם".

לאחר הסיכונים, הסביר סטפק על הסיכויים הקיימים בשוק ופירט על מבנה תיק ההשקעות הרצוי: "באג"ח הממשלתיות יש תשואות לפדיון נמוכות, רמת המחירים בהן גבוהה. לכן אנו ממליצים להחזיק כמות נמוכה בתיק. עדיף להחזיק באג"ח קונצרניות בתשואה של 2% מעל אג"ח ממשלתיות. הן יכולות להיות פיתרון טוב למשקיע שמרן, גם אם מניחים פשיטות רגל, הסדרי חוב וכו'".

סטפק צופה בהסתברות בינונית-גבוהה צמיחה הדרגתית ואיטית מאוד. בהסתברות נמוכה הוא צופה מיתון עולמי ארוך של 10-15 שנים, והסתברות בינונית נמוכה למיתון עולמי של שנה-שנה וחצי.

"ב-2012 תהיה האטה במשק הישראלי – השלכות של אירופה והמחאה החברתית. אינפלציה דומה ללשנתיים האחרונות ברמה של 2.7%. בעניין הריבית יש התלבטות. אנחנו חושבים שהריבית כרגע תהיה בסימן ירידה, אבל בהמשך השנה תעלה. גם פישר לא יודע איפה תהיה הריבית בסוף 2012. השיקול העיקרי כיום זה המצב באירופה, שאף אחד לא יודע לאיזה כיוון ילך.

"צריך פיזור אפקטיבי. מחיר הטעות עלול גבוה. לא רק גיאוגראפי, אלא פיזור אפיקים. הזהב הוא כלי גידורי. אנחנו לא ממליצים על זהב לכל משקיע. משקיע שאין לו מניות לא צריך זהב. הזהב הוא כמו אופציית פוט על שוק המניות.


"למחאה החברתית יהיו כמה השפעות: האטה בצמיחה, האטה באינפלציה, ירידה במחירי נדל"ן, לחץ התייעלות במגזר העסקי (עלייה באבטלה), לחץ לשיינוי השקל מול הדולר - פיחות. בנוגע לנדל"ן, אמרנו לפני שנה שההערכה שלנו שהמחירים יירדו ב-15%-20%. אם יהיה מיתון כלל עולמי ארוך, בהחלט יכולה להיות ירידה עוד יותר חדה. ירידה של 25%-30% יכולה ליצור בעיה למערכת הבנקאית".