האם בנק לאומי שכר יועץ שנגוע בניגוד עניינים כדי לשפר את סיכוייו לממן את הפרויקט הענקי להקמת עיר הבה"דים בנגב? או שמא בנק הפועלים עשה יד אחת עם החברה האחות שיכון ובינוי , כדי לדחוק את לאומי מהמכרז ולהפוך למממן הבלעדי של הפרויקט? המכרז להקמת מתחם עיר הבה"דים בצומת הנגב ולתחזוקתו למשך 20 שנה ממשיך לרתק את צמרת צה"ל ומשרד הביטחון - אך לא מהסיבות הנכונות.
התחרות העזה שהתפתחה סביב הזיכיון לבניית הפרויקט וסביב זהות המממן שלו גלשה בחודשים האחרונים לדו קרב בין שני הבנקים הגדולים במשק המתקוטטים במישרין ובעקיפין על הזכות לארגן את חוב העתק עבור הקבוצה שילוו במכרז. את התשובות לשאלות הנזכרות לעיל יעניק מחר לא פחות מבית המשפט המחוזי בתל אביב, שלפתחו הוטלה הסוגיה.
לאומי ניסה לדחוק את הפועלים
לפני ארבעה חודשים נפל דבר בענף התשתיות בישראל. קבוצת שפיר הנדסה, שבבעלות האחים שפירא, וקבוצה משותפת למנרב, של אברהם קוזניצקי (75%), ולרד בינת, של משפחת זיסאפל (25%), גברו על הקבוצות הדומיננטיות שיכון ובינוי ואפריקה ישראל במכרז המדובר, שהיקפו נאמד ב-10 מיליארד שקל. לפי כללי המכרז הייחודי שמנהל משרד הביטחון, יידרשו שתי הקבוצות שנבחרו בשלב הראשון של המכרז להציג בתוך חמישה חודשים סגירה פיננסית חתומה בידי בנקים על 75% מהחוב. רק לאחר מכן יבחר משרד הביטחון את הזוכה במכרז - ובין משרד הביטחון, הזכיינית והבנק המארגן ייחתם הסכם מימון המלא.
לפני שלושה חודשים נחשף ב-TheMarker כי המכרז ישקף את המבנה הכמעט דואופולי של הבנקאות בישראל, מאחר שאת שתי הפיינליסטיות שיתמודדו בו ילוו שני הבנקים הגדולים במשק. מנרב הנדסה בחרה בבנק הפועלים כמלווה הפיננסי שלה, אם תזכה במכרז - שבועיים לאחר שמתחרתה במכרז, שפיר הנדסה, בחרה בבנק לאומי.
ואולם, את החלוקה הטריוויאלית לכאורה ליווה הליך דרמטי שבמהלכו ניסה לאומי לדחוק את רגלי הבנק המתחרה מהמכרז - ולחתום על הסכמי ליווי עם שתי הקבוצות המתמודדות - לאחר שמשרד הביטחון העניק לכך אישור מיוחד. לפי מתווה זה, הבנק הנבחר היה מפצל את אגף מימון הפרויקטים שלו לשני צוותים נפרדים - ואלה היו מנהלים בנפרד את הסכם המימון עם כל אחת מהקבוצות.
שפיר אמנם מיהרה להודיע כי בחרה בלאומי כבנק שיארגן את המימון להצעתה, ואולם לאומי לא התחייב לבלעדיות. אנשי הבנק המשיכו להיאבק על הסכם הליווי של הקבוצה המתחרה מנרב - מול בנק הפועלים. על מנרב הופעלו לחצים כבדים מצד צמרות שני הבנקים, ולבסוף בחרה זו בהפועלים, ושני הבנקים הועמדו משני צידי המתרס להמשך ההליך המכרזי.
אלא שזה היה רק אות לסבב התקוטטות נוסף בין הבנקים. קבוצת שיכון ובינוי, שסיימה שלישית בדירוג המכרזי, נשמרה בינתיים בתמונת המכרז "כמציע מועדף אלטרנטיבי", למקרה של כשל באחת ההצעות הזוכות. תוקף מעמד זה היה אמור לפקוע ב-18 בנובמבר. אלא שבאותו יום מיהרה שיכון ובינוי לבית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב והגישה עתירה דחופה כדי למנוע את הוצאתה מתמונת המכרז.
לטענת שיכון ובינוי, שפנתה למשרד הביטחון לפני כחודשיים, בנק לאומי התקשר עם חברת ההנדסה א. אפשטיין של ד"ר יואב סרנה כדי שילווה אותה כיועץ לקראת גיבוש חבילת המימון לשפיר. אלא ששמו של סרנה נכלל ברשימת היועצים האסורים להתקשרות שפירסם משרד הביטחון לפני המכרז - מחשש לניגוד עניינים, בתואנה שהתקשרות שכזו עלולה להקנות למציע "יתרון תחרותי משמעותי במכרז על פני מתמודדים אחרים". מסיבה זו, מנע משרד הביטחון גם משיכון ובינוי עצמה את האפשרות לשכור את שירותיו של סרנה לצורך הכנת הצעתה.
ב-25 באוקטובר קיבל משרד הביטחון את טענתה של שיכון ובינוי - ואסר על התקשרות לאומי עם סרנה. ואולם, לטענת שיכון ובינוי, לאומי כבר העסיק את סרנה זה זמן מה, ובהתאם לכך דרשה הקבוצה לפסול את הצעתה של שפיר - מפני שלא דיווחה לכאורה על העסקת סרנה בידי הבנק המלווה שלה.
"שיכון ובינוי שכחה מי בעליה"
בתשובתו לעתירה, טען לאומי כי סרנה היה אמור לשמש יועץ טכני של הבנק - ולא של המציע, ולכן אין בתפקידו כדי להקנות יתרון כלשהו לשפיר על פני מציעים אחרים. "מחנגב (קבוצת שיכון ובינוי, א"ב) עושה כל אשר לאל ידה כדי לסכל את ההליך שבו מצויים המתמודדים", כתבו לוועדת המכרזים שלומית לוטם ואורי גולדשטיין מהחטיבה העסקית בבנק לאומי. הם הזהירו כי אם יבוטל הסכם ההעסקה - לא יהיה מנוס מדחיית לוחות הזמנים במכרז.
שפיר, לעומתם, היתה עדינה פחות. הקבוצה טענתה כי פניית שיכון ובינוי נגועה בחוסר תום לב ועלולה להוות חרב פיפיות: "הרציונל העומד בבסיס טענותיה הוא כי התקשרות של יועץ עם הבנק המארגן את המימון הרי היא כהתקשרות עם המציע עצמו. אלא שמהעותרת נשתכח ככל הנראה כי בעלת השליטה בה (שרי אריסון, א"ב), היא גם בעלת השליטה בבנק הפועלים, המארגן את המימון לחברת מבט בנגב (קבוצת מנרב, א"ב)".
לטענת שפיר, אם יתקבל הרציונל שעומד בבסיס עתירת שיכון ובינוי - ייווצר מצב שבו שתי קבוצות במכרז קשורות זו בזו, ודין שתיהן להיפסל. אם לא די בכך, הוסיפה שפיר כי "ייתכן שהקשר האמור בין מחנגב לבנק המארגן את המימון למציע המתחרה, הוא זה שעומד בבסיס פנייתה". שפיר רמזה כי האינטרס של בנק הפועלים לזכות במימון ההצעה הזוכה הוא שעומד לכאורה מאחורי דחיפת החברה האחות בקבוצת אריסון לפעול לפסילת הצעת שפיר. זאת, מתוך הנחה שאם שיכון ובינוי תיכנס בנעלי שפיר, היא תלווה בידי בנק הפועלים - שיבטיח בכך לעצמו בלעדיות בארגון החוב לפרויקט.
שפיר טענה עוד כי האיסור על העסקת סרנה נקבע במארס 2009, וממילא היה רלוונטי רק לה - ובשלב הכנת ההצעה למכרז. בוודאי לא בשלב הסגירה הפיננסית, ובוודאי לא עבור הבנק המלווה אותה. סרנה עצמו טען כי עבודתו המסוימת עבור משרד הביטחון הסתיימה לפני שש שנים - ולכן עצם פסילתו בשל ניגוד עניינים היא שרירותית, והוא מבקש עתה לערער עליה.
אין זו הפעם הראשונה שבה עומד סרנה במרכז פרשת ניגוד עניינים לכאורה במכרזי זכיינות. למרבה האירוניה, היה זה סרנה ששימש בידי מנרב ואלקטרה - כדי לדרוש את פסילת שיכון ובינוי במכרז שבו זכתה אשתקד להקמת מרכז ההדרכה של המשטרה. מנרב ואלקטרה, שעתידות לשתף פעולה גם במכרז עיר הבה"דים, טענו אז כי בזמן שסרנה ליווה את המדינה בעריכת המכרז - הוא שימש שותפה של שיכון ובינוי במיזם להקמת תחנת הכוח בבאר טוביה.
בית המשפט דחה לפני חצי שנה את העתירה, וטען בין היתר כי מספר המומחים המצומצם יחסית בתחום אינו מאפשר "להתנזר מכל זיקה או מגע שבעבר", וכי לשם הוכחת ניגוד עניינים, נדרש חשש ממשי ולא ערטילאי.
כעת עושה דווקא שיכון ובינוי שימוש בסרנה כדי לפסול את יריבתה העסקית. שופט בית המחוזי בתל אביב, ד"ר קובי ורדי, נענה בינתיים לעתירתה, והוציא צו ביניים האוסר על ביטול מעמדה כמציעה שלישית עד הדיון שיתקיים מחר. במקביל החליטה לפני שבוע ועדת המכרזים בראשות תא"ל מהרן פרוזנפר לחזור בה מהחלטתה הקודמת ולהתיר לסרנה לייעץ לבנק לאומי. זאת, תוך שהיא דוחה את בקשת שיכון ובינוי לפסול את הצעת שפיר.
מבנק הפועלים נמסר בתגובה: "אין לבנק כל מעורבות בעניין".
בבנק לאומי העדיפו לא להגיב לדברים.
משיכון ובינוי נמסר בתגובה: "טענות שפיר חסרות שחר. חבל שבמקום לעסוק בכשליה והפגמים בהצעתה, שפיר בוחרת להטיח האשמות שווא".
שפיר מסרה בתגובה: "כחברת התשתיות המובילה בישראל נוסיף לפעול רק על בסיס יכולותינו המקצועיות וההנדסיות".