שמונה חודשים בלבד לאחר אישור חוק מיסוי רווחי נפט (חוק ששינסקי) בכנסת, זוכות חברות הגז להקלת מס ניכרת נוספת - דווקא מידי שר האוצר, יובל שטייניץ, שכונן בעצמו את ועדת ששינסקי. ל-TheMarker נודע כי שטייניץ חתם בימים האחרונים על צו המעניק לשותפות הישראליות במאגר הגז הטבעי תמר פטור מניכוי מס במקור, בגין הלוואות שנטלו מבנקים זרים. משמעות הפטור היא חיסכון של עשרות מיליוני שקלים בחבות המס של חברות הגז.
רשות המסים נוהגת לגבות מנושים ישראלים את המס בעבור רווחי הריבית שגורפים גופים מממנים זרים. לפני שנה וחצי פנו אל הרשות השותפות במאגר תמר - דלק, ישראמקו ואלון-גז - וביקשו לפטור אותן מהחבות במס. מפטור זה נהנו עד כה חברת החשמל הממשלתית, למשל, וכן זכייניות מתקני ההתפלה, שמימנו את הפרויקטים הלאומיים במסגרת מכרז ממשלתי. פטור כזה לא ניתן עד כה לפרויקטים פרטיים, והענקתו עלולה ליצור תקדים שישפיע על מימון פרויקטים נוספים במגזר הפרטי.
בשל משמעותו הכספית הגדולה של הפטור, נמנע שטייניץ מלדון בבקשה, על-אף שרשות המסים המליצה בעבר לאשר לחברות הגז את הפטור. במקביל, כוננה ועדת ששינסקי לבחינת המדיניות הפיסקלית של ישראל בתחום אוצרות הטבע, אך זו לא התייחסה לבקשה שהפנו חברות הגז, שנותרה פתוחה.
בחודשים האחרונים דנה הלשכה המשפטית במשרד האוצר בחוקיות מתן הפטור, משום שעד כה לא נקבעו אמות מידה ברורות לעמידה בזכאות לו. בתום הידיינויות ממושכות, אישרה לבסוף הלשכה המשפטית את מתן הפטור לחברות הגז.
לכאורה, הפטור ניתן משום שהבקשה לקבלתו הוגשה לפני כינונה של ועדת ששינסקי. לצד האישור, הורתה הלשכה המשפטית למנות צוות מקצועי שיקבע את הקריטריונים לקבלת הפטור מעתה ואילך.
לפי הערכות, שטייניץ החליט לאשר את מתן הפטור בשל ייחודיות הפרויקט ורצון לזרז את פיתוחו, שהתחזק נוכח טענות חוזרות ונשנות מצד חברות הגז על עיכובו האפשרי ועל הקשיים בסגירה הפיננסית; וכן נוכח משבר הגז המתפתח והמחסור הצפוי עד הגעת הגז מתמר ב-2013.
שותפויות קבוצת דלק - דלק קידוחים ואבנר חיפושי נפט, המחזיקות בכ-31% מהזכויות בתמר - חברו לפני שנה וחצי לאלון-גז (4%) בגיוס של 430 מיליון דולר מהבנקים הזרים ברקליס ו-HSBC. הגיוס הוא הלוואת גישור שהשותפות נדרשות למחזר בסוף החודש - אחרת ייאלצו לשאת בייקור הריבית. זאת, במקביל להשלמת החוב ארוך הטווח למיליארד דולר. סגירת הגיוס מתעכבת בעיקר משום דחיית החתימה של השותפות על חוזה העוגן שלה מול חברת החשמל. ישראמקו כבר גייסה 750 מיליון דולר בחוב ארוך טווח שאירגן דויטשה בנק.
מאגר תמר - הקלות ב-10 מיליארד שקל
פרסום המלצות הביניים של ועדת ששינסקי בסוף 2010 נתן את האות לפתיחת מסע כרסום זוחל בהמלצות הוועדה - שנמשך עד לרגע האחרון של אישור החוק בכנסת. בתהליך זה, נתח המדינה בתגליות הקיימות והעתידיות הצטמק, ואילו רווחי חברות הגז והנפט גדל בהתאם. מניתוח TheMarker עלה אז כי המדינה ויתרה לטובת היזמים על הכנסות משוערות של 30 מיליארד שקל מכלל המאגרים המוכחים. זאת, כשמאגר תמר זוכה להקלות ניכרות וייחודיות, שנאמדו בכ10- מיליארד שקל.
כך, למשל, יחויב מאגר תמר בהיטל המגזרי המינימלי (20% מהרווח), רק לאחר שהשותפות יכסו 200% מהוצאותיהן - במקום 150% בשאר המאגרים, ובהיטל מקסימלי (50%) לאחר כיסוי 280% מההוצאות - במקום 230% במאגרים האחרים. שותפות תמר זכו בנוסף בפחת מואץ וגמיש של 15% לעומת 10% ביתר המאגרים. כלומר, בכל שנה יופחת שווי המאגר לצרכי מס ב-15%, והשותפות במאגר יוכלו לגלגל את הפחת לשנים הבאות - אם יהיה גבוה מההכנסות (כדי שלא לרשום הפסד).
לאחר פרסום הדו"ח הסופי של ועדת ששינסקי הוסיפו שותפות תמר ליהנות מהקלות מס הייחודיות שאושרו להן (ראו טבלה). הממשלה הסכימה למשל להכפיל את "תקופת ההרצה" שתוכר לשותפות, שבמהלכה יוכרו הוצאות הפיתוח שלהן לצורכי מס - גם בשנתיים שלאחר ההקמה. גם כשהובאה הצעת חוק מיסוי רווחי נפט לאישור ועדת הכספים של הכנסת שונו בה מהותית 14 מבין 48 הסעיפים, שבראשם הטבות מס בהיקף מאות מיליוני שקלים. מדובר בסעיף שלפיו ההיטל המגזרי יוצמד לשיעור מס החברות במשק, כלומר מנגנון שלפיו במקרה ששיעור מס החברות במשק לא יפחת - כפי שאמנם אישרה באחרונה הממשלה - שיעור ההיטל שבו יחויבו חברות הגז יופחת בהתאם.
בנוסף, אושר תיקון שלפיו המדינה תתחייב לשאת בריבית בעבור הפסדים שיגולגלו במטרה ליהנות מניכוי במס. המשמעות: על המדינה הוטל לשמור על ערך ההוצאה העודפת שמבקשות חברות הגז לגלגל לשנת מס עוקבת לצורך ניכוי מס, באמצעות כיסוי ריבית שתיקבע לפי גובה ריבית הליבור בתוספת 3%.
לגבי תמר נקבע כי הוצאות הפיתוח של המאגר יוכרו "הוצאה פירותית" וינוכו מיידית ממס (בנוסף על הפחת המואץ). משמעות הקלה זו מוערכת ב-10 מיליון דולר. תוקף כלל ההטבות שניתנו לתמר הוארך אף הוא ברגע האחרון עד ל-1 ביוני 2014. כלומר, השותפות יוכלו ליהנות מן ההטבות גם אם יזרימו את הגז באיחור של חצי שנה, ובלבד שהוכיחו כי האיחור נגרם מסיבות שנובעות ממקור חיצוני ובלתי תלויות.