(צילום: רויטרס; עריכה: יאיר דניאל)
בנאום חוצב להבות שהתמקד בנושאים כלכליים, קבע הנשיא ברק אובמה ביום שלישי בלילה את הנושא המרכזי במסע הבחירות שלו לכהונה שנייה כנשיא ארה"ב: מאבקו של המעמד הבינוני נגד הפריביליגיות המופרזות של האליטה הנמצאת בקצה הפירמידה הכלכלית-חברתית בארה"ב.
"לרוב האמריקאים, העסקה הבסיסית שהפכה את המדינה הזו לנפלאה - נשחקה", אמר אובמה. "הרבה לפני שהמיתון היכה בנו, עבודה קשה הפסיקה להשתלם ליותר מדי אנשים. פחות ופחות מהאנשים שתרמו להצלחת הכלכלה נהנו בפועל מההצלחה הזו. אלה שנמצאים בפסגה התעשרו מהכנסותיהם והשקעותיהם יותר מתמיד. אולם כל השאר נאבקו עם עלייה בהוצאות ובאובדן הכנסות ועבודה - ויותר מדי משפחות מצאו עצמן צוברות חובות גדלים והולכים שלא ניתן לעמוד בהם".
הבחירה במקום הנאום - אולם התעמלות בעיירה הקטנה אוסוואטמי בקנזס, בלב ארה"ב - לא היתה מקרית. במקום זה נאם ב-1910 הנשיא תיאודור רוזוולט נאום היסטורי אחר, שבו היתווה את הבסיס למערכת הרווחה בארה"ב. קנזס היא מדינה שהצביעה נגד אובמה בבחירות, והיתה גם ביתה של אמו של הנשיא האמריקאי.
בנאומו הציג אובמה את עצמו כמי שנלחם למען הקרבה משותפת והצלחה משותפת כנגד יריבים אשר פועלים להחלשת הממשלה ומותירים את האזרחים להילחם למען עצמם. הוא טען גם שאין הוא יוצא למלחמת מעמדות, כי אם למלחמה על רווחתה של האומה.
אובמה השתמש בשפה והמונחים שנהפכו לפופולריים בקרב תנועת "לכבוש את וול סטריט" ברחבי ארה"ב. הוא הזהיר כי אי השיוויון הגדל והולך בהכנסות חותר תחת המעמד הבינוני בארה"ב ותחת ההבטחה שאמריקה היא המקום שבו אפשר להצליח אם מנסים.
"זהו רגע של הצלחה או כישלון עבור המעמד הבינוני, וכל אלה שנלחמים להצטרף למעמד הבינוני. מה שמוטל על כף המאזניים זו השאלה האם אמריקה היא ארץ שבה אנשים עובדים יכולים להרוויח מספיק כדי לכלכל משפחה, לצבור חסכונות צנועים, להיות בעלי בית ולהבטיח את פרישתם".
אובמה דיבר על הגורמים למשבר, על המחאה החברתית - ממסיבת התה ועד תנועת לכבוש את וול סטריט - ועל הפערים הכלכליים שפגעו לדבריו בשיטה האמריקאית.
"במשך שנים רבות, כרטיסי אשראי ומשכנתאות הסתירו את המציאות הקשה של הכלכלה החדשה הזו. אולם ב-2008, מגדל הקלפים הזה התמוטט. כולנו מכירים את הסיפור כבר: משכנתאות שנמכרו לאנשים שלא יכלו להרשות אותן לעצמם או אפילו להבין אותן, לפעמים. בנקים ומשקיעים שהורשו להמשיך לארוז את הסיכונים ולמכור אותם לאחרים. הימורים ענקיים ובונוסים ענקיים שנעשו בכספם של אחרים. רגולטורים שהיו אמורים להזהיר אותנו מהסכנות הללו, אולם העלימו עין או שלא היתה להם הסמכות לעשות משהו.
"זה היה פסול מעיקרו. צירוף של תאוות בצע עוצרת נשימה של מעטים עם חוסר אחריות שבו היתה נגועה המערכת כולה. וזה הפיל את כלכלתנו ואת העולם למשבר שמתוכו אנחנו עדיין נאבקים להיחלץ. זה עלה לנו בעבודות, בתים ובבטחון הבסיסי של מיליוני אנשים - אמריקאים עמלים וחפים מפשע שהתנהגו באחריות, אולם בכל זאת נאלצו לשלם את החשבון הזה.
"המשבר יצר פער של אמון העם לבין וול סטריט. הבנקים שחולצו בכספי משלמי המסים צריכים לעשות את הצעד לסגור את הפער הזה. לכל הפחות עליהם לתקן את העוולות שעשו בעבר במתן משכנתאות שהובילו למשבר הפיננסי, ולפעול כדי להשאיר בעלי בתים אחראיים בבתיהם. אנחנו נמשיך ללחוץ עליהם לספק עוד זמן לבעלי בתים מובטלים כדי למצוא עבודה בלי שיצטרכו לדאוג שיאבדו את ביתם.
"יש ויכוח סוער על הדרך הטובה ביותר להשיב את הצמיחה והשגשוג; האיזון וההגינות. ברחבי ארצנו התעוררו מחאה ותנועות פוליטיות - ממסיבת התה ועד אנשים שכובשים את רחובות ניו יורק וערים אחרות. הוויכוח הכניס את וושינגטון למצב כמעט-תמידי של קיפאון. והוא היה הנושא לדיון סוער וססגוני בין האנשים והנשים שעתה מתמודדים על המועמדות לתפקיד הנשיא.
"במהלך הוויכוח הזה, נראה שיש אנשים שסובלים מאמנזיה קולקטיבית. לאחר כל מה שקרה, לאחר המשבר הכלכלי הקשה ביותר מאז השפל הגדול, הם רוצים לחזור ולהתנהג בדיוק בדרך שהביאה אותנו למשבר הזה. למעשה, הם רוצים לחזור למדיניות שהיטתה את המשחק נגד האמריקאים מהמעמד הבינוני במשך שנים רבות מדי. הפילוסופיה שלהם פשוטה: הם טוענים שטוב לנו יותר כשכל אחד צריך לדאוג לעצמו ולשחק לפי החוקים שלהם.
"ובכן, אני עומד פה ואומר שהם טועים. אני נמצא כאן כדי לחזור ולאשר את אמונתי המלאה בכך שאנחנו חזקים יותר בתור קבוצה מאשר בתור יחידים. אני מאמין שמדינה זו מצליחה כשכל אחד מקבל הזדמנות הוגנת, כשכל אחד עושה את חלקו ההוגן, וכשכולם משחקים לפי אותם כללים. אין מדובר בערכים דמוקרטיים או רפובליקאים; ערכים של 1% או 99%. אלה ערכים אמריקאים ועלינו לחזור ולתבוע חזקה עליהם.
אובמה התייחס ישירות לבחירתו בעיירה בת 5,000 התושבים בקנזס: "ב-1910, טדי רוזוולט הגיע לכן, לאוסוואטומי, והציג את חזונו למה שנקרא הלאומיות החדשה. 'ארצנו', הוא אמר, 'חסרת משמעות אם אינה מאפשרת את הניצחון של הדמוקרטיה האמיתית, של מערכת כלכלית שבה לכל אדם מובטחת ההזדמנות להראות את המיטב שבו'.
"בשל כך רוזוולט כונה רדיקל, סוציאליסט ואפילו קומוניסט. אולם כיום, אנחנו אומה עשירה יותר ודמוקרטיה חזקה יותר בגלל מה שהוא לחם עבורו בקמפיין האחרון שלו; יום עבודה של שמונה שעות ושכר מינימום לנשים; ביטוח למובטלים, לקשישים ולמוגבלים; רפורמה פוליטית ומס הכנסה פרוגרסיבי".
אובמה הזכיר כיצד התפתחויות טכנולוגיות ייתרו את הצורך בעובדים וכיצד זה השפיע לרעה על אמריקאים רבים, והזכיר גם את מיקור החוץ של עבודות לשווקים זרים.
"אולם, כפי שהיה בתקופת טדי רוזוולט, יש אנשים מסוימים בוושינגטון שבעשורי האחרונים נענו לאתגרים הכלכליים האלה באותה מנגינה שחוקה: 'השוק ידאג לכל', הם אמרו לנו. אם רק נוותר על כמה רגולציות ונקצץ בעוד מסים, במיוחד לעשירים, הכלכלה שלנו תתחזק. שאם המנצחים יצליחו מאוד, זה יחלחל לכל האחרים, ואפילו אם השגשוג לא יחלחל, הם טענו, זה המחיר של החירות.
"זוהי תיאוריה פשוטה... אולם הבעיה היא שהיא לא עובדת, ומעולם לא עבדה. היא לא מה שהוביל לשגשוג היוצא דופן שלאחר המלחמה בשנות ה-50 וה-60... זכרו שב-2001 וב-2003, הקונגרס העביר את קיצוצי המס היקרים ביותר לעשירים בהיסטוריה, ולאן זה הביא אותנו? לצמיחה האיטית ביותר בתעסוקה ביובל שנים. גירעונות ענקיים שהקשו לשלם עבור השקעות שבונות את הארץ ומספקות את הבטחון הבסיסי שסייע לאמריקאים להגיע למעמד הבינוני ולהישאר בו כמו חינוך ותשתיות; מדע וטכנולוגיה; מדיקר (ביטוח בריאות לקשישים) וביטוח לאומי... הרגולציה החלשה הובילה אותנו למצב שבו חברות ביטוח מעלות פרמיות ללא הפרעה ומסרבות להעניק טיפול לחולים. מלווי משכנתאות שהטעו משפחות... מגזר פיננסי שבו חוסר אחריות והיעדר פיקוח כמעט השמידו את הכלכלה כולה.
"איננו יכולים לחזור לסוג זה של כלכלת 'תסתדרו בעצמכם' אם אנחנו באמת רוצים לבנות מחדש את המעמד הבינוני במדינה... זה יוצר כלכלה שמשקיעה פחות מדי באנשיה ובעתידה... זה מניב שגשוג שנהנים ממנו פחות ופחות מאזרחינו".
אובמה חזר וציטט את הנתונים שפורסמו השנה על ידי הקונגרס, לפיהם "ההכנסה הממוצעת של המאיון העליון עלתה ב-250% בשלושים השנים האחרונות, ל-1.2 מיליון דולר בשנה. עבור מאית המאיון, הממוצע הוא 27 מיליון דולר בשנה. המנכ"ל הממוצע שהיה משתכר פי 30 מעובדיו או עובדיה, משתכר עתה פי 110. ולמרות זאת, בעשור האחרון, השכר של רוב האמריקאים נפל בפועל ב-6%.
"אי שיוויון כזה - ברמה שלא ראינו מאז השפל הגדול - פוגע בכולנו. כשמשפחות מהמעמד הבינוני כבר לא יכולות להרשות לעצמן לקנות את המוצרים והשירותים שעסקים מוכרים, זה פוגע בכלכלה כולה, מלמעלה עד למטה. ארצנו הוקמה על הרעיון של שגשוג לכולם - ובגלל זה מנכ"ל כמו הנרי פורד שם לעצמו למטרה לשלם לעובדיו מספיק כדי שיוכלו לקנות את המכוניות שהם ייצרו. מחקר חדש הראה כי מדינות שבהן פחות אי שיוויון נהנות מצמיחה כלכלית חזקה ויציבה יותר בטווח הארוך.
"אי שיוויון מעוות את הדמוקרטיה שלנו. הוא מעניק השפעה מופרזת למעטים שיכולים להרשות לעצמם לשלם על לוביסטים יקרים ולתרום למסעי בחירות, ומעורר את הסיכון שנמכור את הדמוקרטיה שלנו למרבה במחיר. הוא גורם לכולם לחשוד כי השיטה בוושינגטון מכורה נגדם - שנבחרי הציבור לא דואגים לאינטרסים של רוב האמריקאים".
אובמה הזכיר את מיליוני המובטלים, שרבים מהם נאלצים לקבל מזון מבתי תמחוי, ואמר כי הרעיון שילדיהם לא יוכלו להיחלץ מעוני הוא בלתי נסלח. "למזלנו, זה עתיד שאיננו חייבים לקבל...".