מנכ"ל פועלים: "לצעירים כמעט אין סיכוי לדירה"

"לזוג צעיר ממוצע כמעט ואין סיכוי שיוכל לרכוש דירה", כך אמר היום מנכ"ל בנק הפועלים, ציון קינן, בכנס "גלובס" שנערך בישראל. קינן דיבר בכנס על המחאה החברתית והשינוי שהיא גרמה בתודעה העסקית במשק, על המשבר באירופה, השלכותיו על המשק הישראלי וסיכויי ההתאוששות שלו.

"עד לפני חודשים אחדים היה מחסור אמיתי בדירות למגורים ובהתחלות בנייה, ובנוסף, חלק מעליית מחירי הדיור בשנים האחרונות נבעה מגורמים ספקולטיביים הפועלים בשוק. מחירי הנדל"ן בישראל גבוהים יחסית לכוח הקנייה של האוכלוסייה בכלל, ושל מגזרים ספציפיים בפרט, כגון, זוגות צעירים או משפחות חרדיות. כיום נדרשים יותר מ-120 חודשי שכר ברוטו, כלומר משכורת ברוטו של יותר מ-10 שנות עבודה כדי לרכוש דירה ממוצעת בישראל.

"מצב זה יוצר בעיה חברתית קשה. על הממשלה להמשיך ולהגדיל את משקל היצע הקרקעות בשוק, כאשר הגדלת ההיצע תביא בהכרח לירידת מחירים, ובנוסף יש לשקול גם הקלות מיסוי על דירות לזוגות צעירים, ובכלל, יש לגבש אסטרטגיה לאומית בתחום הנדל"ן, תוך הצבת יעדים רב שנתיים וקביעת דרכי פעולה להשגתם".

קינן התייחס גם למשבר הגלובלי ובמיוחד לשבר באיחוד האירופי. לדבריו, התאוששות בת-קיימא לא תתחיל לפני 2013, ואולי אף 2014 - "יהיה זה הישג גדול אם מצב הפעילות הכלכלית הגלובלית ב-2012 יישאר כפי שהוא, ולא ידרדר למיתון עמוק". קינן טוען כי "על מנת לבלום את ההידרדרות, הכרחי לשבור את מעגל הקסמים שנוצר בין מיחזורי חוב לתשואות וריביות גבוהות. זאת דינמיקה שלילית המוכרת היטב ממשברי חוב קודמים". למרות זאת, קינן חושב כי "מוקדם עדיין להספיד את היורו ואני עדיין אופטימי ביחס לסיכויי ההישרדות שלו".

"על רקע כל אלה, אני סבור ש-2012 תציב מבחן לא פשוט למשק הישראלי. לצד הסיכונים הגלובליים, יש גם סיכונים מבית שעלולים להעצים את השפעת הגורמים החיצוניים על המשק.

"מבין הסיכונים העסקיים מבית, אני רואה סיכונים בשוק הקונצרני, על רקע קשיים אפשריים של חברות מסוימות להשיג מקורות מימון חוץ בנקאיים ולפרוע חובות במקביל. לזה יש להוסיף סיכונים בתחום הנדל"ן, בו יש לקוות שהירידה בפעילות וירידות המחירים, אם יהיו כאלה, יתרחשו באופן הדרגתי ומדוד, ולא באופן חד ומהיר. לאלה אני גם מוסיף את אי-הוודאות בענף היצוא, הסובל מירידה בביקושים מחו"ל ומתנודות בשער החליפין של השקל, דבר הפוגע ברווחיות הענף.

"גל המחאה החברתית שפקד אותנו בחודשי הקיץ היה ספונטני ובעל עוצמה, במיוחד על רקע העובדה ששכבות רחבות מדי באוכלוסייה לא נהנו מהשיפור במצבה הכלכלי של המדינה בשנים האחרונות. זו הפעם הראשונה שאני מתבטא בפומבי בנושא המחאה החברתית, ואני רוצה לומר בצורה ברורה: היו ויש למחאה החברתית הישגים רבים ומשמעותיים, והבולט שבהם הוא הצבת הנושאים החברתיים בראש סדר היום הציבורי, במקום לא פחות חשוב מהנושאים הביטחוניים או הכלכליים.

"אני רואה בשינויים החברתיים הללו, ובעליית כוחם של הצעירים, הזדמנות ומחויבות כאחת. אוכלוסייה צעירה משמעה גם צורך בשינוי סדרי עדיפויות, תוך הפניית משאבים רבים להשקעות בחינוך ובהכשרה מקצועית, תוך עידוד החינוך המדעי-טכנולוגי, צמצום הפערים בין המרכז לבין הפריפריה והגדלה משמעותית ומהירה של שיעור ההשתתפות של צעירים וצעירות בגילאי 20-40 במעגל העבודה. כל זאת, על מנת למצות את פוטנציאל התרומה של הצעירים לצמיחת המשק.

"האתגר הגדול בתיקון הפגמים הוא לעשות זאת באופן שיתמוך בהמשך צמיחת המשק. אני משוכנע, שאפשר בהחלט לשפר את המצב החברתי מבלי להרע את המצב והתמריצים הכלכליים. על מנת לעשות זאת בתבונה, חשוב להתרחק ככל האפשר מכיוונים פופוליסטיים. חשוב גם להבין, שהפתרונות האמיתיים ידרשו זמן.

"לצד זאת, אני מאמין כי בתקופת משבר על הממשלה לקחת יוזמה שתוביל ליצירת מקומות עבודה חדשים ולצמצום שיעור האבטלה, על ידי התנעת פרויקטים לאומיים של השקעה בתשתיות, במיוחד בתחומי התחבורה, המים והאנרגיה, בדגש על אנרגיות מתחדשות. פרויקטים אלה יגדילו את פוטנציאל הצמיחה של המשק בטווח הארוך. אפשר לעשות זאת על ידי הפעלת אמצעים תקציביים מיוחדים, או העמדת ערבויות מדינה שיבטיחו מימון חיצוני של הפרויקטים שייבחרו.

"על המעסיקים לחשוב היטב בתקופות של האטה, האם נכון וחכם לפטר עובדים, או לעשות מאמץ ולהימנע מזה, ובמקביל - לעודד כמה שניתן רכישת תוצרת ישראלית.

"אבל לא רק הממשלה צריכה לשאת בנטל הכלכלי-חברתי. לצד הממשלה, גם המגזר העסקי צריך להיות ער וקשוב ככל האפשר לרחשי ליבם של העובדים, הלקוחות, והציבור הישראלי כולו.

"בתקופה של האטה כלכלית עלינו לסייע ללקוחות בייעוץ וחינוך פיננסי, ובניהול חשבונם לצריכה נכונה, ולסייע להם להעלות את רמת הידע בעיקר בתחום הפיננסי. היום, יותר מתמיד, הערבות ההדדית היא תנאי הכרחי לא רק לקיומנו, אלא גם ליכולת שלנו לעבור את התקופה הקרובה במינימום נזקים.

"ולמרות שאני רואה את המשק הישראלי מתחיל את 2012 במצב לא פשוט, אני בטוח שאם ננהל מדיניות סבירה ומאוזנת, ישראל תוכל לצמוח בשיעור של לפחות כ-3% בשנה הקרובה".