"טבע הוציאה אל הפועל ניסוי קליני בבני אדם שלא עמד באמות מידה מדעיות ואתיות מינימליות" - כך טוענת בתצהיר שהוגש לבית המשפט ד"ר אתי יולס, ביולוגית שכיהנה כסמנכ"ל מחקר ופיתוח בחברת הסטארט-אפ הרפואית פרוניורון. התצהיר של יולס הוגש במסגרת תביעה שהוגשה באפריל 2007, ובה ביקשה פרוניורון לבטל את ההסכם בינה ובין טבע. במסגרת ההסכם התחייבה טבע לבצע ניסוי קליני לבדיקת יעילותה של תרופת הדגל שלה לטיפול בטרשת נפוצה, קופקסון, בטיפול במחלת ניוון שרירים (ALS).
פרוניורון טוענת בתביעה כי טבע ביצעה ניסוי רשלני. על פי הטענה, תהליך קבלת ההחלטות בניסוי נבע משיקולים זרים, שכללו את רצונה של טבע להגן על המכירות של קופקסון. התובעת מבקשת מבית המשפט להחזיר לבעלותה את כל הזכויות להמשך פיתוח תרופות לטיפול במחלות ניווניות של מערכת העצבים המרכזית.
התביעה מתנהלת בפני השופט אבי זמיר בבית המשפט המחוזי בתל אביב. זמיר קבע במסגרת ההחלטות המקדמיות בתיק כי טבע תחשוף בפני פרוניורון שורה של מסמכים שטבע טענה כי חל עליהם חיסיון. החלטות השופט זמיר ניתנו על רקע העובדה שתביעת פרוניורון הוגדרה בעבר על ידי בית המשפט העליון כתביעה שבירורה הפומבי הוא בעל חשיבות ציבורית רבה, במיוחד למי שהשתתפו בניסוי הרפואי. בית המשפט העליון קבע זאת בהחלטה תקדימית, שבה החליט להתעלם באופן חריג מהסכמה מוקדמת בין טבע לפרוניורון, שלפיה מחלוקות ביניהן יתבררו בבוררות חסויה בלונדון, והורה כי המחלוקת תתנהל בפומבי בבית המשפט בישראל.
"קבלת ההחלטות הונעה משיקולים זרים"
בימים האחרונים הגישה פרוניורון תצהירי עדות ראשית של עדים מטעמה. חברת טבע טרם הגישה תצהירי עדות נגדיים, ולפיכך התצהירים משקפים את עמדתה של החברה התובעת. בתצהיר של יולס נאמר: "קבלת ההחלטות של טבע לניסוי הקליני שביצעה טבע בישראל ובמדינות שונות באירופה בחולי ALS ב-2006-2007 הונעה משיקולים זרים שאינם קשורים למחויבותה החוזית לפרוניורון". הניסוי, לטענתה, "היה הפרה בוטה ויסודית של התחייבותה החוזית של טבע כלפי פרוניורון".
תצהיריהם של יולס ושל מנכ"ל פרוניורון, ניר נמרודי, זרועים טענות חריפות כלפי טבע. השניים טוענים בתצהיריהם כי טבע החליטה ביודעין לבצע ניסוי בבני אדם חרף מסקנתה שלה עצמה, שסיכויי הצלחתו של ניסוי כזה נמוכים לנוכח תוצאות שליליות בניסוי שנערך בחיות. מפרטי הדיונים הפנימיים בטבע, כפי שהם מצוטטים בתצהירים, נטען כי תהליך קבלת החלטות בטבע נבע בעיקר מרצון לצאת ידי חובת קיום החוזה וכדי להותיר בידי טבע את ההגמוניה הבלעדית על קופקסון ולמנוע סכנה לפגיעה ברווחיות של תרופת הדגל.
נמרודי טוען בתצהירו כי לא רק הרצון לשמור על מכירות הקופקסון הניע את טבע לצאת לניסוי, אלא גם הרצון להתחמק מתשלום קנס של 5 מיליון דולר לפרוניורון בשל אי עמידה בזמנים שנקבעו עמה בחוזה, ושימור הרישיון באופן בלעדי בידי טבע. נמרודי ויולס טוענים כי טבע "יצאה לניסוי מסוכן בבני אדם תוך הטעיית רשויות רגולטוריות, מדענים שהתבקשו לייעץ בנוגע לאופן ביצועו של הניסוי הקליני וחולים במחלת ALS שהשתתפו בניסוי הכושל".
יולס מציינת בתצהירה כי טבע החליטה על ביצוע הניסוי בקופקסון בחולי ALS במשטר טיפול יומי, אף שמשטר זה סותר את התיאוריה המדעית ואת כל תוצאות הניסויים שבוצעו במשך שנים, ולפיהם משטרי הטיפול היעילים במחלות של מערכת העצבים המרכזית היו תמיד כאלה שבהם הטיפול ניתן במינון מרווח של פעם בשבוע או פעם בחודש. יולס מציגה בתצהירה סיכום פנימי של ישיבת טבע מיום 16 בנובמבר 2004 וסיכום פנימי של טבע מ-2003, המגלים, לטענתה, שהנהלת טבע חששה מאוד כי אם יתברר שאותה תרופה ניתנת במינון שבועי או חודשי, הדבר עלול להוביל רופאים המטפלים בחולי טרשת נפוצה לרשום להם את התרופה במינונים מרווחים תואמים. לפיכך טוענת יולס כי טבע החליטה בשרירות שגם חולי ALS יקבלו בניסוי את התרופה במשטר יומי.
בסיכום פנימי של טבע מ-2003 שחלק ממנו מובא בתצהירה של יולס נכתב: "מאחר שקופקסון משווק עתה לחולי טרשת בשימוש יומי כזריקה, ברור שלא ניתן להשתמש במוצר דומה לטיפול בגלוקומה, שתדירות השימוש בו פחותה מבלי שייגרם נזק מסחרי משמעותי".
התעלמות מסכנה לבריאותם של חולים
עוד טוענים יולס ונמרודי בתצהיריהם כי הניסוי הקליני ב-ALS אכן הסתיים בכישלון חרוץ, תוך התעלמות מסכנה אפשרית לבריאותם ולחייהם של חולים המשתתפים בניסוי. יולס מציינת כי ניסוי שנערך בעכברים ב-2005 מטעמה ובמימונה של טבע, ואשר לטענתה הוסתר מפרוניורון בזמן אמת, הצביע על קיצור תוחלת החיים של עכברות מחקר שטופלו בקופקסון בתדירות גבוהה.
יולס מוסיפה בתצהירה כי הניסוי נערך בשלוש מעבדות שונות - באוניברסיטאות ג'ונס הופקינס בבולטימור, באוניברסיטת נברסקה באומהה ובאוניברסיטת לאוואל שבקנדה. פרופ' ג'פרי רוטשטיין, שערך את המחקר בג'ונס הופקינס, ציין בדו"ח שיולס מסתמכת עליו בתצהירה כי "אין להתחיל להשתמש בחומר הפעיל בקופקסון ובמולקולה TV5010 על בני אדם בטרם יוגדרו תנאים אופטימליים לטיפול", מכיוון שהוא ראה כי מתן התרופה בתדירות יומיומית גורם להאצת המחלה בעכברים.
עוד מתארת יולס בתצהירה כי במחקר שביצעה פרופ' מיכל שוורץ, חברת סגל בכירה במכון ויצמן, בשיתוף עם טבע, נקבע כי מתן תכוף של קופקסון לעכברי מעבדה חולים ב-ALS גורם החמרה במחלה לנקבות.
פרוניורון טוענת כי המסמכים שקיבלה מטבע במסגרת הליך גילוי המסמכים בשלבים המוקדמים של התביעה מוכיחים כי ערב קבלת ההחלטה ידעה טבע בוודאות כי היא אינה ערוכה עדיין לביצועו של הניסוי שהתחייבה לו, ובנסיבות אלה היה עליה לשקול אם להחזיר את הרישיון לפרוניורון או לדחות את הניסוי בשנה אחת כנגד תשלום פיצוי של 5 מיליון דולר לפרוניורון.
"מעיון במסמכיה הפנימיים למדתי כי טבע החליטה בתחילה לא לבצע את הניסוי ב-ALS לנוכח סיכוייו הקלושים של ניסוי זה, כפי שהוערכו על ידה על סמך כישלונם המוחלט של הניסויים הפרה-קליניים. אלא שהחלטה זו נהפכה על פיה, מטעמים מסחריים גרידא, על מנת לשמר את הרשיון בידה", טוענת יולס בתצהירה.
להוכחת טענתה היא מצטטת כמה שורות מישיבה פנימית של טבע מפברואר 2009 שבה הוחלט "לא להמשיך בפיתוח תרופת הקופקסון על ALS, מכיוון שכלל הניסויים הפרה- קליניים עד כה לא הניבו תוצאות". באותה ישיבה, מציינת יולס, בניגוד מוחלט לסיכום שלא להמשיך בפיתוח התרופה, הוסבר כי "האופק המסחרי לתרופה למחלות האלצהיימר וגלוקומה (הנחשבות אף הן למחלות נוירו-דגנרטיביות - ש.א) מאוד אטרקטיביים. מבחינת טבע, עדיף להשאיר את הרישיון לביצוע ניסויים למחלות נוירו-דגנרטיביות בבעלותה".
נמרודי כותב בתצהירו כי התרשם ש"תהליך קבלת ההחלטות בטבע כפוף לכלל ברזל שלפיו אין לבצע מהלך כלשהו הפוגע במכירות של קופקסון לטרשת נפוצה". נמרודי טוען כי טבע הוטרדה מנתונים שלפיהם הקופקסון עשוי להועיל בטיפול במחלות ניורודגנרטיביות מסוימות (כמו ניוון שרירים), אך רק אם הוא ניתן בפערי זמן מרווחים יותר מאלה שבהם ניתנת התרופה לחולי טרשת.
יולס ונמרודי טוענים כי טבע חששה שהצלחה בניסוי כזה תוביל למתן קופקסון במינון נמוך יותר גם לחולי טרשת, וכי הדבר יוביל לפגיעה במכירות. נמרודי טוען בתצהיר: "אין לי ספק כי המוטיבציה העיקרית של טבע בהחלטתה להוציא אל הפועל את הניסוי הכושל ב-ALS (מלבד רצונה להתחמק מתשלום הקנס לפרוניורון), היתה רצונה למנוע בכל מחיר פגיעה אפשרית בשוק הקופקסון ל-MS (טרשת נפוצה - ש.א)".
טבע טענה במסמכים שהגישה לבית המשפט עד כה כי הניסוי שערכה תוכנן באופן תקין וקיבל את כל האישורים הנדרשים על ידי הגופים האתיים והרגולטוריים. יולס דוחה בתצהירה עמדה זו של טבע. היא טוענת כי אישורי הניסויים הושגו על בסיס מידע מטעה: "לעניות דעתי, המצגים שהציגה טבע מטעים, בהיותם חסרים, חלקיים ובלתי מדויקים".
יולס ונמרודי טוענים בתצהיריהם כי האישור לביצוע הניסוי הושג תוך הטעיית הוועדות האתיות שאישרו את הניסוי. לדבריהם, טבע לא הציגה כנדרש את מלוא התוצאות הפרה-קליניות הרלוונטיות ואת משמעותן. לטענתם, הצגה מלאה של הממצאים היתה מובילה לכך שהרשויות הרגולטוריות כלל לא היו מאשרות את הניסוי.
פרוניורון מציינת כי ועדת חקירה של משרד הבריאות לבדיקת טענות שהעלה אחד החולים שהשתתפו בניסוי פירסמה דו"ח חמור על עצם ההחלטה לבצע את הניסוי במתכונת שבה בוצע ומתחה ביקורת חריפה על הניסוי. בעקבות הדו"ח מטעם משרד הבריאות אף הגישו כמה חולים שהשתתפו בניסוי תביעת נזיקין נגד טבע ונגד הגורמים שאישרו וניהלו את הניסוי הקליני.
מטבע נמסר בתגובה: "אנחנו לא מנהלים הליכים משפטיים דרך העיתון. נגיש את ראיותינו בזמן הקבוע להן".
את התביעה מנהלת פרוניורון באמצעות עוה"ד גבי מויאל-מאור, ראש מחלקת הליטיגציה במשרד המבורגר עברון, עם עורכי הדין ירון סובול ואלינור שטרק מהמשרד. טבע מיוצגת על ידי עו"ד מנחם טולצ'ינסקי ועורכי הדין יצחק מרציאנו ועמית הירש ממשרדו.