דו"ח ה-OECD: "בעיית הריכוזיות בישראל - חמורה"

בימים שבהם עורכי דין, יח"צנים ולוביסטים פתחו במתקפה רבתי על המלצותיה, נראה שוועדת הריכוזיות זוכה לחיזוק משמעותי מכיוון לא צפוי - ארגון המדינות המפותחות (OECD). בדו"ח מיוחד שהוכן בנוגע לכלכלת ישראל, קובע הארגון בלשון חריפה, חדה וחד משמעית כי בישראל קיימת בעיית ריכוזיות חמורה, שמעניקה כוח והשפעה מופרזים לקבוצות וליחידים ששולטים בהן.

הארגון קובע כי המלצות וועדת הריכוזיות צפויות להפחית "בצורה משמעותית" את ניצול בעלי מניות המיעוט בחברות, וקורא להקמת גוף רגולטורי קבוע שיפקח על הקבוצות העסקיות בישראל ויוודא שאינן פוגעות בתחרות במשק. מחברי הדו"ח מדגישים במיוחד את הצורך לביצוע הפרדה מלאה בין אחזקות ריאליות לפיננסיות במשק, בהתאם להמלצותיה של הוועדה.

דו"ח ה-OECD נכתב על ידי ועדת הביקורת, הכלכלה והפיתוח של ארגון המדינות המפותחות. הוועדה, שאמונה על בחינת מצבן הכלכלי של המדינות החברות, מוציאה דו"ח תקופתי בנוגע למצבן של החברות בארגון. בין שאר הנושאים, בדו"ח מפרטת הוועדה בעניין סוגיות מקרו בכלכלת ישראל, חינוך, חברה ותחרות עסקית. במסגרת הפרק שעוסק בתחרות במגזר הפיננסי, מחברי הדו"ח פרטו לא מעט על בעיית הריכוזיות בישראל, שרבים הגורמים במשק שעדיין עמלים בצורה קשה להכחשת קיומה.

אחת מההמלצות המשמעותיות עליה חוזרים מחברי הדו"ח היא להקים גוף רגולטורי שיפקח באורח קבע על הקבוצות העסקיות בישראל ויוודא את שמירת התחרות לאחר יישום ההמלצות. הם מציעים להקים גוף מפקח כיחידה עצמאית בתוך אחד מהגופים הרגולטורים הקיימים במדינה, שתפקידיו יהיו לעקוב אחר מהלכי הקבוצות העסקיות, לנטר ולבקר את הליך יישום המלצות הוועדה, ולבחון את יציבותן הפיננסית של הקבוצות העסקיות הגדולות.

את החלטת הוועדה שלא לקרוא לפירוק ישיר של הקבוצות העסקיות רואים מחברי הדו"ח כ"דבר הגיוני בהחלט". הם מסבירים שהמלצותיה בעניין הממשל התאגידי צפויות להפחית "בצורה משמעותית" את ניצל בעלי מניות המיעוט, אך עם זאת לתפיסתם, בעלי השליטה עדיין עשויים להצליח ולקדם החלטות בחברות הפירמידה לטובתם. לפיכך הם מציינים שבעתיד ייתכן שתידרש חקיקה נוספת שתגדיר את ה"נאמנות" של החברה האם לטובת האינטרסים של החברה הבת, ותגביר את הפיקוח והשקיפות.

בראשית דבריהם, מציניים מחברי הדו"ח את מחקרו של קונסטנטין קוסנקו מבנק ישראל, שמצא כי 20 משפחות מחזיקות בכ-30% מסך כל שווי השוק של החברות בבורסה. הם מדגישים כי השוואה בינלאומית של הנתונים ל-22 מדינות נוספות (17 מהן חברות בארגון ה-OECD) מעלה כי מדובר בשיעור גבוה "במידה בלתי סבירה".

ב-OECD מציינים כי "באופן מיוחד" יש ליישם את הצעתה של ועדת הריכוזיות לכפות על הפרדת בעלות בין חברות פיננסיות לחברות שאינן פיננסיות. מחברי הדו"ח טוענים כי לשליטה של הקבוצות הגדולות בגופים הפיננסים יש שתי השלכות עיקריות: ראשית, היא עלולה לפגוע בהליך הקצאת האשראי וההון כך שייעשה לטובת הקבוצה; ושנית, היא עלולה לפגוע ביציבות הגוף הפיננסי עקב היותו תלוי ביציבותה של כלל הקבוצה.

מחברי הדו"ח מסבירים שמכיוון שמדובר במוסדות פיננסיים שהינם "גדולים מכדי ליפול", קיים אינטרס ציבורי למנוע את הטיות או "טיפול מועדף" שיינתן לקבוצה העסקית הקשורה על ידי אותו גוף פיננסי. על פי הדו"ח, ממשל תאגידי שאינו תקין - כלומר, כזה שפועל לטובת בעלי השליטה ולא לטובת האינטרסים של הגוף הפיננסי עצמו - עלול להשפיע על ההתנהלות והביצועים של הגופים הפיננסיים.

מחברי הדו"ח מדגישים שלמרבית הקבוצות השולטות בבנקים ובקבוצות הביטוח יש אינטרסים מקבילים במגוון רחב של פעילויות שאינן פיננסיות. הם מזהירים כי "נוכחותן של ישויות פיננסיות בתוך הקבוצות מגבירה חששות שונים לגבי האסטרטגיה ודרך הפעולה של קבוצות אלה". כדוגמא לסיכון הקיים כתוצאה מבעלות מקבילה, מציגים מחברי הדו"ח את מקרה פשיטת הרגל של איסלנד. לדבריהם, הקריסה הפיננסית במדינה סיפקה הוכחה לסיכונים הקיימים כתוצאה מהאחזקה המקבילה.

מחברי הדו"ח מציינים כי ההפרדה צפויה אמנם למנוע הטיות והקצאת אשראי טובה יותר, אך אין מדובר ב"תרופת מרפאת לכל". "קיים סיכון לכך שבתגובה לקביעת מגבלות בעלות, הקבוצות העסקיות יהיו מעורבות בדרכים חלופיות למימון פנים-קבוצתי, שהן עצמן עשויות להיות פחות רצויות", נכתב.

מחברי הדו"ח מדגישים את החשיבות בהעברת בעלויות בגופים פיננסיים לידי גופים זרים. הם מציינים כי "הדבר יביא לגיוון בריא של הבעלות והשליטה". לדבריהם, בפגישות שערכו עם המפקח על הבנקים במסגרת הכנת הדו"ח, התרשמו שהרשויות בישראל עושות מאמצים כבירים על מנת למשוך בעלי מניות זרים אל המגזר הבנקאי, ברגע שתיווצר הזדמנות לכך.

עוד מציינים בדו"ח כי ועדת בכר, שהחליטה על הפרדה של קרנות החיסכון וההשקעות מהבנקים, לא שינתה באופן משמעותי את ההרכב השחקנים בתחום הפיננסי. בנוסף, הם מציינים שהרפורמה גרמה לריכוזיות של ניהול חסכונות הציבור בידי מספר מצומצם של גופים מוסדיים, וזאת מאחר שאותן חברות ביטוח כבר הציעו קודם לרפורמה מוצרי חיסכון משמעותיים, והן קיבלו לידיהן חסכונות נוספים.

בנוגע לתחרות במשק, ולמחאה הציבורית בקשר ליוקר המחיה שהתעוררה בקיץ האחרון, קובעים מחברי הדו"ח "שניתן לבצע עבודה מרובה" על מנת להגדיל את התחרות באספקת המוצרים והשירותים. בדומה להמלצות דו"ח טרכטנברג, גם מחברי הדו"ח קוראים לפעול להחדרת תחרות זרה לשוק המקומי, ומציינים שככל שהתחרות תגדל, כך הצורך לפקח על מחירים יקטן.

בנוסף, מחברי הדו"ח מתייחסים לשכר הבכירים בחברות הציבוריות שלדבריהם עשוי לעורר "חוסר שקט חברתי", וזאת בשל העובדה שלדעת אנשים רבים שכר זה אינו מוצדק. לפיכך ממליצים ב-OECD, שכל צעד לטיפול בבעיית שכר הבכירים ייעשה באופן ישיר באמצעות מס הכנסה, מס על רווחי הון או באמצעות מס עיזבון.