"על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחודשים האחרונים נרגעו עליות המחירים בחישוב צמוד מדד מחירים הדוניסטי (שיטת המדידה הסטטיסטית הנהוגה בישראל, א"מ) וגם נתונים אחרים מעידים על כך שהשוק כבר אינו רותח. עם זאת, הדבר אינו מבטיח שהנחיתה תהיה רכה", מזהיר דו"ח ה-OECD על שוק הדיור בישראל. בדו"ח הוא נוקט שורה של המלצות שחלקן הגדול מתיישב עם הרפורמות הממשלתיות ועם המלצות ועדת טרכטנברג. בולטות בהן ההמלצות להפסיק את ההטבות המפלות שבהן זוכה המגזר החרדי בסיוע בדיור.
עוד בסכנת בועה
בחינה של היחס בין מחירי הדירות לשכר הדירה בישראל מעלה כי הוא נמצא כיום בכ-20% מעל הממוצע לטווח ארוך, ובאחוזים גבוהים בהרבה באזורים מסוימים. "על פי מדד זה, ייתכן והשוק כבר נמצא בטריטוריה מסוכנת, וייתכן וההתפתחויות האחרונות בשוק מסמנות את תחילתה של התכווצות מהירה בלתי רצויה", נכתב בסקירה. השוואה למדינות אחרות אינה חד משמעית: שוק הדיור בארה"ב התמוטט כאשר היחס מחיר לשכר דירה היה רק כ-15% מעל לממוצע לטווח ארוך שלו, ולעומת זאת שוקי הדיור בספרד ובבריניה הגיעו ליחסי מחיר לשכר דירה בשיעור של 30% ויותר מעל לממוצע לפני שהתרחשה הנפילה, והיחס בניו זילנד הגיע לרמות גבוהות אף יותר ללא ירידות חדות.
בדו"ח מוזכרת מדינת ישראל כייחודית מבחינת שיעור הבעלות של המדינה על קרקעות (93%), שאינו מצוי במדינות אחרות בארגון, מה שמהווה כשל ומעורבות יתר של המדינה. עוד מוזכרות ועדות התכנון והבנייה כאיטיות ומחמירות. נקודות בולטות נוספות המובלטות בדו"ח הן המיסוי הנמוך מאוד על רווחי הון ממכירת דירות (מס שבח), מסי הרכישה הנמוכים, ואי הטלת מיסוי בגין שכר דירה.
כאמור, הדו"ח שם את הדגש גם על הסיוע בדיור, ועל הצורך לנהל מערכת שקופה ופשוטה לסיוע, שתבטל את ההטבות שבהם זוכה כיום המגזר החרדי.
עיקרי ההמלצות
לקדם את הרפורמות במינהל מקרקעי ישראל ובחוק התכנון והבנייה, ואולם אסור לבטל בהגזמה את הבלמים והאיזונים בתהליכי התכנון וההתייעצות.
מתן אפשרות לחוכרי יחידות דיור רבים יותר להמיר אותן לדירות בבעלותם.
יש להתמודד עם התנהלות חמקנית של בנקים שעוקפת ומדללת את הרגולציה בתחום המשכנתאות. בדו"ח מאוזכרת אפשרות שבנקים ינסו לעקוף את ההגבלות שהטיל נגיד בנק ישראל בתחום המשכנתאות, בצורה של הגדלת הלוואות מסוגים אחרים.
קיצוץ הפטורים ממס שבח והטלת מס בגין שכר דירה.
בחינת עשיית שימוש רב יותר בארנונה. הארנונה בישראל נחשבת לגבוהה יחסית בקרב מדינות ה-OECD ואולם דווקא ברשויות מקומיות עניות ישנה גביית חסר.
יצירת מערכת פשוטה יותר ושקופה יותר לסיוע בדיור.
וידוא שהסיוע בדיור ישתלב עם היבטים אחרים של מערכת הטבות המס למשקי בית בעלי הכנסה נמוכה. בחינת העלאת הסובסידיות לשכר דירה כחלק ממאמצים רחבים יותר לצמצום העוני. בחינה מחדש של מתן סיוע אוניברסלי בשכר דירה לעולים חדשים.
יש לבטל את נקודות הזכות לדיור סוציאלי בגין אחים ואחיות, שנותנת עדיפות למגזר החרדי. יש להביא למצב שבו הזכאות לדיור סוציאלי תהיה אחידה יותר למשקי הבית השונים.
יש להפחית את הסיוע ברכישת דירה, לדוגמה, על ידי הכנסת קריטריון של הכנסה לצורך גישה לסיוע הכללי במשכנתאות. הערה זו תואמת את גישת האוצר במאבקו על קריטריונים במסגרת תכנית דיור למשתכן. אלה נותנים כיום עדיפות למגזר החרדי.
הנהגת קריטריונים בחוזי שכר הדירה, שיאפשרו לשוכרים ולמשכירים ודאות רבה יותר, באשר לזכויותיהם וחובותיהם.