האוצר מקדם מס חדש: אגרות בבתי המשפט

בשבוע שבו אישרה הממשלה את פרק התחרותיות ויוקר המחיה בדו"ח טרכטנברג תעלה מחר בוועדת חוקה, חוק ומשפט הצעה לאישור תקנות בתי המשפט בנוגע לאגרות שיוטלו על הציבור בעת הגשת בקשות ביניים לבתי המשפט. התקנות החדשות עתידות להכביד את הנטל הכלכלי על כל אדם שמתדיין בבית משפט ועלולות לפגוע בשכבות הנמוכות.

אם תאשר ועדת הכנסת את טיוטת תקנות בתי המשפט (אגרות), שנוסחה על ידי משרד המשפטים, בהתאם לבקשת משרד האוצר והחלטת ממשלה מיולי 2010, היא עתידה להיכנס לתוקף כמעט מיידי. זאת, מאחר שאין מדובר בחוק אלא בתקנות שמוסמך שר המשפטים להתקין.

התקנות החדשות עתידות להכניס לקופת המדינה עשרות מיליוני שקלים מדי שנה והן מהוות למעשה מס חדש. לפי הטיוטה, מתדיינים בבתי המשפט ייאלצו לשלם 100 עד 140 שקל בעבור כל בקשת ביניים שתוגש לבית המשפט.

במבט ראשון ניתן להתרשם כי לא מדובר בסכום גבוה במיוחד יחסית לעלויות משפט אחרות, ואולם בהתחשב בכך שמאות אלפי בקשות ביניים מוגשות בישראל מדי שנה, עתיד הסכום להצטבר לעשרות מיליוני שקלים בשנה. כיום האגרה העיקרית שמוטלת על תובע היא תשלום של 2.5% מסכום התביעה. סכום תביעה שגדול מ-22.7 מיליון שקל מחייב בתשלום של 1% נוסף מהסכום. ערעור לבית המשפט המחוזי מחייב אגרה בסך 1,317 שקל, התשלום על עתירה מינהלית הוא 1,854 שקל, עתירה לבג"ץ 1,707 שקל ועוד.

נושא האגרות אמור לעלות לדיון בוועדה. ההחלטה אם להעלות את טיוטת התקנות להצבעה בוועדה נתונה לשיקול דעתו והחלטתו של יו"ר הוועדה דוד רותם. עדיין לא ידוע אם בכוונתו להעלות את הנושא לאישור. רותם סירב להתייחס לשאלות TheMarker בעניין.

לפי הטיוטה, כמעט כל בקשות הביניים שקיימות כיום ובהן בקשה לסעדים זמניים כמו עיקול, צו מניעה, עיכוב יציאה מהארץ, בקשה למחיקה על הסף של תביעה, בקשה לזימון עדים, בקשה להקדמת מועד דיון, בקשה לדחיית מועד דיון (גם בהסכמת הצדדים), בקשה לעיכוב הליכי הוצאה לפועל כשמוגשת בקשה לביטול פסק הדין של ההוצאה לפועל, בקשה לגילוי מסמכים או הצגת שאלונים - כל הבקשות הללו יחייבו את המגיש בתשלום אגרה. סכום האגרה ישתנה בהתאם לערכאה והוא עתיד לנוע בין 100 שקל לבקשה שתוגש לבתי משפט השלום, 120 שקל לבקשה שתוגש בבית המשפט המחוזי ו-140 שקל לבקשה שתוגש לבית המשפט העליון.

שר המשפטים יעקב נאמן, הסביר את הצורך באגרה החדשה בכך שלשיטתו בקשה בכתב היא "הליך בתוך הליך". הוא מטעים כי "בקשה בכתב כרוכה בעלויות דומות לכאלה שנגרמות כשנפתח תיק תביעה, שכן הטיפול בבקשה דורש פתיחת תיק, העברת הבקשה לתגובה, לעתים מתקיים דיון ולרוב ניתנת החלטה של גורם שיפוטי".

השר מבקש להשתמש באגרה ככלי לחינוך עורכי הדין של המתדיינים. הוא מציין כי יש בקשות שהצורך להגישן נובע ממחדל של המבקש. "אם בעלי הדין יידעו כי ההליך כרוך בעלות נוספת, הם ישתדלו להביא את כל החומר בפני בית המשפט מלכתחילה, באופן שלא יצריך בקשות תיקון. צד שהתרשל ונאלץ לבקש תיקון - מוצדק שיישא בעלות נוספת". אם הגשת בקשה תהיה כרוכה בעלות כלשהי, הסביר נאמן, הדבר יצמצם את מספר הבקשות, ויוגשו בקשות הכרחיות בלבד.

כדי להקל על השכבות החלשות מציע השר לקבוע בתקנות טופס מובנה לבקשה לפטור מתשלום אגרה בשל היעדר יכולת כלכלית. הוא מפרט כי במקרים רבים מוגשות בקשות חסרות באסמכתאות המתחייבות בחוק ולעתים הן נדחות בשל הליקויים שנפלו בהן.

עו"ד ערן גולןרעיון הסיוע של נאמן לשכבות החלשות לא שיכנע את הארגונים החברתיים ששיגרו לשר המשפטים וליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד יהודה וינשטיין, התרעה כי הכוונה להטיל אגרות על הליכי ביניים תביא לפגיעה בנגישות למשפט של אוכלוסיות מוחלשות ובאיזונים חשובים בהליך המשפטי. הארגונים החברתיים, ובהם הלב - התנועה למלחמה בעוני, הקליניקה המשפטית של הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב והאגודה לזכויות האזרח קראו לפעול לביטול או שינוי ההצעה.

הארגונים החברתיים מציינים כי הטלת האגרות על בקשות תיפגע בשוויון, בצדק ובנגישות למשפט של האוכלוסיות המוחלשות ביותר. הם מסבירים כי "בקשות ביניים מהוות חלק אינטגרלי של ההליך המשפטי והן חיוניות לניהול טוב ויעיל של התיק. פגיעה באפשרות להגיש בקשות אלה באמצעות קביעת אגרה תקשה על האפשרות לנהל את התיק". הם מזהירים כי ייקור של ההליכים יחזק את התאגידים החזקים ממילא. "הכבדה זו לא תשפיע על דרך ניהול התיק על ידי בעלי הדין החזקים כמו המדינה שפטורה מתשלום אגרה, בנקים, חברות סלולריות וחברות מסחריות גדולות אך היא תביא לפגיעה בנגישות למשפט של מתדיינים מאוכלוסיות מוחלשות וממעמד הביניים, שמגבלות כלכליות עלולות להביא אותם לוויתור על הגשת בקשות החיוניות לניהול התיק".

הארגונים החברתיים מציינים כי ההצעה בעייתית במיוחד כשמדובר בנתבעים, מכיוון שהיא מקשה על היכולת שלהם להתגונן. "התיקון המוצע יחייב אותם כנתבעים להגיש בקשה לפטור מאגרה - הליך חושפני ומשפיל, שיש לו גם עלות כספית. זאת כשמדובר בהליך משפטי שלא הם יזמו".

בנוסף, בעניינים שבהם המדינה היא צד להליך, נוצר יתרון לא הוגן למדינה מאחר שהיא פטורה מתשלום אגרות. המדינה, קובלים הארגונים החברתיים, תוכל להגיש בקשות כראות עיניה, ותשלוט בהתנהלות התביעה בעוד שהצד השני יצטרך לשקול בכובד ראש כל בקשה שיגיש. מעבר לכך, בקשה לצו ביניים בעתירה לבג"ץ או בעתירה מינהלית תחייב תשלום נוסף ותייקר עוד את ההליך.

הארגונים החברתיים מציעים דרכים אחרות להתמודד עם בקשות סרק כגון הטלת הוצאות על המבקש בקשת סרק ודחיית הבקשה ללא דיון בנוכחות הצדדים. עו"ד ערן גולן, חבר הוועד המרכזי של לשכת עוה"ד מטעם סיעת תכלית ראויה, שמאגדת ארגונים חברתיים שונים, הזהיר אתמול כי "עורכי הדין ייהפכו פקידי גבייה של הנהלת בתי המשפט. המהלך יסלים את תרבות הדיון כי כל צד ירצה שהצד השני יישא באגרות הללו. לדעתי לא זאת הדרך לטפל בעומס בבתי המשפט. אם התקנות יעברו יש סיכוי שנאלץ לעתור לבג"ץ, בטח לפי התקנות הנוכחיות. זה פוגע בנגישות ומעמיק אי שוויון בין אנשים רגילים לעומת תאגידים גדולים".