האוצר ובנק ישראל ממקדים את עבודת הוועדה לבחינת הגברת התחרות במערכת הבנקאות בשלוש סוגיות: הקמת מערכת קרדיט סקורינג (דירוג הסיכון הפיננסי של אדם פרטי), פישוט המוצר הבנקאי והעצמת כוח המיקוח של הצרכן - במקום טיפול עמוק במערכת הבנקאות. כך עולה מניסוח כתב המינוי של הוועדה שהגיע לידי TheMarker. מטרות אלה עלולות לרמוז על כוונת מקימי הוועדה להגביל את מרחב ועומק הטיפול שלה.
שר האוצר יובל שטייניץ ונגיד בנק ישראל סטנלי פישר כותבים בכתב המינוי כי "תופעות כמו היעדר תחרותיות ואי-יעילות במערכת הבנקאות עשויות לגרור עלויות כבדות, המושתות על הציבור". בפרק הגדרת מטרת הצוות שמונה לוועדה, מציינים שטייניץ ופישר בכתב המינוי החתום על ידם כי "הצוות יבחן וימליץ על אמצעים ומהלכים שונים להגברת התחרותיות בשוק הבנקאות בישראל".
עם זאת, שר האוצר והנגיד לא מצאו לנכון להנחות את הוועדה לבחון את הוצאתן של חברות כרטיסי האשראי משליטת הבנקים, אף שהן פלטפורמות להענקת אשראי לציבור, ובפועל שיעור האשראי שהן מעניקות לצרכנים ביחס לסך האשראי הבנקאי מסתכם בשברי אחוזים.
שטייניץ ופישר גם לא הנחו באופן מפורש את הוועדה לבחון פתרונות שירסנו את כוח ועדי העובדים, שמהווים מקור מרכזי לחוסר היעילות של מערכת הבנקאות, המקשה על הבנקים למכור שירותים בנקאיים במחירים נמוכים. כמו כן, הצוות לא הונחה להקל על יזמים המעוניינים להקים בנקים במודלים חדשים, כמו הבנק האינטרנטי והפיכת בנק הדואר לבנק מסחרי.
"מערכת הבנקאות בישראל יציבה לעומת העולם"
בראש הוועדה יעמוד המפקח על הבנקים, דוד זקן, ועל חבריה נמנים נציגי בנק ישראל, האוצר, משרד המשפטים, המועצה הלאומית לכלכלה והרשות להגבלים עסקיים.
שתי המטרות הראשונות שהציבו שטייניץ ופישר - פישוט המוצר הבנקאי והעצמת כוח המיקוח של הלקוחות - נוגעות, ככל הנראה, להפחתה נוספת במספר העמלות הבנקאיות (מעבר לרפורמה של בנק ישראל מ-2008) והגדלת השקיפות כלפי הלקוחות. צעדים אלה, אם ייושמו, בהחלט יסייעו ללקוחות להשוות בין הבנקים ולהבין טוב יותר באיזה בנק לנהל את פעילותם.
המטרה השלישית שקבעו שטייניץ ופישר היא בחינת פיתוח מערכת דירוג אשראי (קרדיט סקורינג) ללקוחות פרטיים ולעסקים קטנים, כך שהלקוחות האיכותיים יוכלו לקבל הצעות אשראי מכמה בנקים מתחרים, שלא מכירים את הלקוח. גם מטרה זו, בהנחה שמערכת קרדיט סקורינג תומלץ ותוקם, תשפר את מצבם של לקוחות הבנקים.
עם זאת, למרות התועלת לציבור, אם הוועדה תתמקד רק בשלוש המטרות המוגדרות האלה, היא לא צפויה לחולל מהפכה בסדר גודל של מהפכות צרכניות אחרות - כמו פתיחת שוק השיחות הבינלאומיות לתחרות או מהפכת הסלולר, שיצר שר התקשורת משה כחלון עם ביטול דמי הקישוריות, הכנסת מפעילים וירטואליים והקמת שתי חברות סלולר חדשות. את הסיבה להגדרות המאופקות של מטרות הוועדה ניתן למצוא בכתב המינוי עצמו: "מערכת הבנקאות בישראל אופיינה בשנים האחרונות ביציבות - עובדה שאין להקל בה ראש לאור המשבר הפיננסי הגלובלי והמאורעות הפוקדים בימים אלה את כלכלות העולם".