ביצוען של שתיים מתכניות הדגל של ועדת טרכטנברג - חינוך חינם לבני 3-4 ויום חינוך ארוך לבני 3-9 בשנת התקציב 2012 מוטל בספק רב. הסיבה לספק: החלטה צפויה של ראש הממשלה, בנימין נתניהו, שאמורה להתפרסם בשבועות הקרובים, שלפיה תקציב הביטחון ל-2012 (וגם לכל אחת מארבע השנים שלאחריה), לא יקוצץ ב-3 מיליארד שקל.
באוצר מעריכים, על בסיס שיחות שהתקיימו עם ראש הממשלה בשבועות האחרונים, כי נתניהו נסוג מהחלטתו הקודמת לקצץ בתקציב הביטחון 3 מיליארד שקל בכל אחת מחמש השנים הקרובות (2012 2016), וכי הוא משהה את ההודעה לציבור בעניין זה מטעמים ששמורים עמו. הקיצוץ היה אמור לשחרר את הכספים הדרושים לביצוע המלצות ועדת טרכטנברג בתחום החינוך. באוצר לא מתכוונים לשחרר ליישום דו"ח טרכטנברג בתחום החינוך כספים ממקורות אחרים, למשל באמצעות קיצוץ רוחבי בתקציבים של משרדי הממשלה.
באוצר ציינו באחרונה כי בלי הקיצוץ בביטחון, התכניות שעליהן המליצה ועדת טרכטנברג בתחום החינוך, בעלות כוללת של 22.35 מיליארד שקל בחמש השנים הקרובות, יבוטלו, יידחו או יבוצעו חלקית בלבד בהיעדר מקורות מימון. ביטול/דחייה/קיצוץ יבוצעו כבר ב-2012, בראש ובראשונה על תכניות הדגל של הוועדה, שעלותן גדולה יותר - חינוך חובה לגילים 3-4 ויום חינוך ארוך לגילים 3-9.
לפי המלצות ועדת טרכטנברג, משרד החינוך היה אמור להגיש עד סוף דצמבר 2011 לאישור הממשלה תכנית מפורטת לביצוע בחמש השנים הקרובות של פרויקט חינוך חובה לבני 3-4 ויום חינוך ארוך (עד 16:00 בימים ראשון-חמישי) לבני 3-9. שני הפרויקטים היו אמורים, לפי המלצות ועדת טרכטנברג, לצאת לדרך כבר בתחילת ינואר הקרוב. מטרותיהן לפי הוועדה הן שיפור החינוך, הקלה על יוקר המחייה ועידוד התעסוקה. ככל הידוע, תכנית ליישומן לא הוגשה לממשלה עד כה, וכנראה לא תוגש גם בימים הבודדים שנותרו עד סוף השנה האזרחית.
הכנסת החליטה על חוק חינוך חובה בגילים 3-4 כבר ב-1984. מאז נדחה ביצוע החוק בקביעות על ידי משרד האוצר, בטענה של היעדר תקציב. לפי המלצות ועדת טרכטנברג, חוק חינוך חובה לגילאי 3 4 היה צריך לצאת לדרך בגנים הציבוריים כבר בינואר 2012. החוק היה אמור להיות מוחל על 80 אלף הילדים שאינם בגנים ציבוריים ב 2013 2016. עלות הפרויקט החמש-שנתי היא 7.2 מיליארד שקל, מתוכם 2.2 מיליארד שקל ב-2012, עוד 1.6 מיליארד שקל ב 2013 ו-2 מיליארד שקל נוספים ב 2014.
עם יישום החוק במלואו, תגדל העלות השוטפת של הממשלה למימון החינוך בגילים 3-4 ב-1.8 מיליארד שקל בשנה. עלות התוכנית ליום לימודים ארוך ב 2012 2016 היא 7 מיליארד שקל. העלות ב 2012 היא 300 מיליון שקל, כאשר ב 2013 היא גדלה למיליארד שקל וב-2014 ל 1.3 מיליארד שקל. העלות השנתית התוספתית (התוספת שתינתן בכל שנה מעבר לתקציב השוטף) המלאה בבסיס התקציב לאחר השלמה מלאה של התוכנית, החל ב-2017, היא 2.350 מיליארד שקל לשנה.
השקיפות תחסוך 2 מיליארד שקל בשנה
באוצר מתנחמים בשני דברים בעקבות ההחלטה המסתמנת של ראש הממשלה לבטל את הקיצוץ המתוכנן בתקציב הביטחון: הערכה כי ראש הממשלה יתמוך בדרישות הנמרצות של המשרד להגברת השקיפות והבקרה התקציבית במערכת הביטחון, וההנחה כי כל קיצוץ רוחבי שווה (פלאט) בתקציב משרדי הממשלה בעתיד יחול גם על תקציב הביטחון, בניגוד להמלצות ועדת ברודט.
באוצר מעריכים, כנראה על בסיס שיחות עם ראש הממשלה, כי עוד במהלך 2012 יתמוך נתניהו במסמך גבאי (לשעבר מנכ"ל משרד ראש הממשלה) להגברת השקיפות והבקרה על ביצוע תקציב מערכת הביטחון חרף התנגדות שר הביטחון, אהוד ברק, ומשרד הביטחון. עד כה נמנעת מערכת הביטחון מביצוע המסמך למרות שראש הממשלה חתום עליו.
לפי חישובי האוצר, הגברת השקיפות והבקרה תחסוך, אם תבוצע, בשנה הראשונה לביצועה מיליארד שקל מתקציב הביטחון ובכל אחת מהשנים הבאות 2 מיליארד שקל. בנושא קיצוצי פלאט בתקציב הביטחון, מדגישים באוצר כי בקיצוץ שנעשה רק באחרונה, בסך 630 מיליון שקל, למימון בניית גדר הביטחון בגבול עם מצרים, קוצצו 283 מיליון שקל מתקציב הביטחון בהסכמת ראש הממשלה. באוצר מציינים כי בכך נקבע תקדים, כי מעתה ואילך, ובניגוד להמלצות ועדת ברודט, כל קיצוץ פלאט בתקציב המדינה יחול גם על תקציב הביטחון.
לשכת נתניהו: רה"מ טרם החליט
בתגובה לדברים, טוענים גורמים בכירים בלשכת ראש הממשלה כי נתניהו טרם החליט אם לבטל את הקיצוץ. לדברי הבכירים, נתניהו נפגש באחרונה כמה פעמים עם בכירים באוצר ועם שר האוצר, וכן עם הנגיד פישר, וקיים גם פגישות עם שר הביטחון, הרמטכ"ל וראשי מערכת הביטחון.
לדברי הבכירים, "ראש הממשלה לומד את הנושא באופן מעמיק על כל צדדיו, תוך בחינת הצרכים התקציבים להבטחת ביטחון מדינת ישראל ותוך בחינת ההשלכות הכלכליות והצורך לנקוט בצעדים כלכליים כדי למנוע את הידרדרות המשק כפי שקרה במדינות אחרות בעולם. במסגרת זו מקיים ראש הממשלה התייעצויות עם כל הגורמים הבכירים הנוגעים בדבר. הוא יקבל את החלטתו רק לאחר השלמת הבדיקה המעמיקה על כל צדדיה".
"נתניהו אינו מושפע מהפרסומים והטיעונים של צד זה או אחר בתקשורת. לשכת ראש הממשלה נמנעה מלהתייחס ישירות למסע יחסי הציבור שניהלו ראשי מערכת הביטחון בשבועות האחרונים, והיא נמנעת מלמתוח ביקורת על פקידי האוצר המתבטאים על הסכנות שבאי-ביצוע הקיצוץ".