בניגוד לרוב הציפיות: בנק ישראל לא הוריד הריבית

הוועדה המוניטרית של בנק ישראל החליטה להותיר את הריבית בחודש ינואר ברמתה הנוכחית של 2.75%. זאת לאחר שבחודש שעבר הוריד הבנק את הריבית ב-0.25%. ההחלטה התקבלה בניגוד לציפיות רוב החזאים. 12 מתוך 20 הכלכלנים שהשתתפו בסקר בלומברג העריכו לפני ההחלטה שהבנק יוריד את הריבית פעם נוספת.

בהורדות הריבית הקודמות הדגיש בנק ישראל את התמיכה ביצוא כשיקול מרכזי להחלטה. לכן, ההתאוששות שנרשמה בפעילות היצוא בחודש האחרון תרמה להחלטת בנק ישראל להותיר את הריבית ברמתה הנוכחית. בחודש נובמבר, יש לציין, נרשמה עלייה של 0.2% במדד המשולב של בנק ישראל, כאשר את העלייה הובילו שיפור ביצוא ובייצור התעשייתי. לעומת זאת, חולשה של הביקושים המקומיים דווקא מיתנה את המדד.

גורם נוסף שתמך בהותרת הריבית ברמתה הנוכחית היה השיפור היחסי במצב משבר החובות באירופה. מאז החלטת הריבית האחרונה קיבלו מנהיגי אירופה כמה החלטות מרכזיות, ביניהן התקדמות לקראת איחוד פיסקלי והזרמה של כספים נוספים לקרנות הסיוע. הבנק המרכזי של אירופה הודיע על תכנית לייצוב מגזר הבנקאות האירופי, וכבר הספיק להלוות כ-500 מיליארד יורו לבנקים באירופה על בסיס אג"ח של מדינות ה-PIIGS שברשותם.

מנגד, מדד המחירים לצרכן השלילי של חודש נובמבר תמך בהורדת ריבית נוספת. אם השיקול המרכזי נגד הורדת ריבית היה בשנה האחרונה הזינוק במחירי הדירות, הרי שירידה חדה יחסית של 0.7% בסעיף הדיור במדד חודש נובמבר הפכה את ההחלטה על הורדת ריבית לנוחה יותר.

מה שעוד תמך בהורדת ריבית נוספת היא סביבת הריבית העולמית. עשרה בנקים מרכזיים הורידו את הריבית בחודש האחרון, כאשר הבנק המרכזי הנורבגי היה האגרסיבי מכולם והוריד את הריבית ב-0.5%. עם זאת, בנק ישראל כאמור כבר הוריד את הריבית בחודש שעבר, ובהחלטתו אז הדגיש כי מדובר על החלטה חד פעמית ולא על תוואי של ריבית יורדת.

זאת, בצירוף הירידה בסביבת האינפלציה ובציפיות האינפלציה, הקלו על בנק ישראל את ההחלטה על הרחבה מוניטרית נוספת.