תקציב הביטחון גדל ב-3.7 מיליארד במהלך 2011

תקציב משרד הביטחון ל-2011, שנקבע ל-55.771 מיליארד שקל ברוטו, גדל במהלך 2011 ב-3.7 מיליארד שקל לפחות, בעקבות ארבע בקשות של האוצר וארבע החלטות של ועדת הכספים של הכנסת. ייתכן שמדובר בתוספת גדולה יותר, שכן התברר בעבר לא פעם ולא פעמיים כי תקציב הביטחון נהנה מתוספות שלא הובאו לידיעת הציבור והתקשורת.

תקציב הביטחון גדל השנה לראשונה ב-700 מיליון שקל כבר ב-8 בפברואר 2011, בעקבות בקשה של האוצר שאושרה בוועדת הכספים של הכנסת. המקור לתוספת הוא העברה של כספים שאינם מנוצלים בתקציב 2010. והוא גדל שלוש פעמים נוספות בחודש האחרון של השנה: ב-10 בדצמבר גדל התקציב ב-630 מיליון שקל למימון הגדר בגבול עם מצרים; ב-20 בדצמבר הוא גדל ב-780 מיליון שקל, בזכות כספים לא מנוצלים בתקציב 2011; והוא גדל שוב ב-28 בדצמבר, הפעם ב-1.65 מיליארד שקל בעזרת מאמציו של שר האוצר, יובל שטייניץ. שוב מדובר היה בעודפי כספים של משרדי ממשלה. העברה זו בוצעה באישור הוועדה המשותפת של הכנסת לוועדות החוץ והביטחון והכספים.

תקציב הביטחון הוא התקציב היחיד בכל תקציבי משרדי הממשלה שנהנה מדי שנה מגידול משמעותי של מיליארדי שקלים, בתמיכתם של שר האוצר וראשי משרדו. ב-2010 נהנה תקציב הביטחון מתוספות של כ-3.3 מיליארד שקל. במהלך כל 2011 דרשה מערכת הביטחון את הגדלת התקציב שלה ב-5 מיליארד שקל, בטענה כי ראש הממשלה, בנימין נתניהו, הבטיח באוגוסט 2010 לשר הביטחון, אהוד ברק, כי תקציב הביטחון ב-2011 יגדל ב-5 מיליארד שקל.

במארס 2011 הרחיב ברק את הדרישות התקציביות שלו לארה"ב: בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל" הוא סיפר כי ישראל תבקש מארה"ב הגדלת הסיוע הביטחוני שלה לישראל ב-20 מיליארד דולר, לא פחות, לנוכח השינויים באזור והאיומים הפוטנציאליים החדשים על ישראל. באפריל 2011 קיבל ראש הממשלה את עמדת מערכת הביטחון, ולא את עמדת האוצר, ותיקצב את ירידת מערך המודיעין ומערך התקשוב של צה"ל לנגב עד 2018 ב-19 מיליארד שקל. האוצר סבר כי עלות המעבר צריכה להיות 13.5 מיליארד שקל.

דו"ח בנק ישראל ל-2010 קבע כי 2009 היתה השנה השישית ברציפות שהוצאות מערכת הביטחון חרגו ממסגרת התקציב והשנה השנייה ברציפות שבה יש חריגה כזו, אף שלא היו במהלכן כל אירועים ביטחוניים גדולים.