"אם היינו יהודים - כולנו היינו תשובה"

"אנחנו רצים מנקודת האפס - והיהודים רצים 50 מטר לפנינו. אני מאוד אוהב הייטק אבל קודם כל צריך מרגרינה, חיטה. אחר כך היי-טק" - כך אמר הבוקר סמאר נחל'ה, סמנכ"ל בחברת צבחי נח'לה ובניו, בפאנל בנושא האתגרים בשילוב המגזר הערבי בתעשייה, שנערך בכנס הכלכלי-ערבי של TheMarker ובנק לאומי.

נחל'ה דיבר על האפליה בה נתקלים אנשים וחברות במגזר הערבי, בבואם להשתלב בשוק: "מישהו צריך לדחוף את הערבי - לעשות אפליה מתקנת לטובת המגזר. אם הכלכלה העולמית והישראלית תיפול, הכי נמוך יפול המגזר הערבי. עיקר האפלייה בסקטור הפרטי". לדברי נחל'ה, "אם היינו יהודים במדינת היהודים - כל אחד מאיתנו היה תשובה. ירקנו דם, נלחמנו בקיפוח כדי להגיע לאיפה שהיינו. עשו את זה לרוסים, אז למה שלא יעשו את זה לערבים. צריך אפלייה מתקנת אם רוצים שכולם יצליחו".

גם אמיר ח'ורי, מנהל מפעל עיסא ח'ורי למתכת, סבור כי התחרות בה נתקלים אנשי העסקים הערבים אינה הוגנת ואינה שווה. "אנחנו ניגשים למכרזים יחד עם חברת חשמל ובתי זיקוק לנפט, אבל נתקלים במחסום - אין כניסה למנכ"ל החברה לבתי הזיקוק. אנחנו צריכים לחכות חצי שנה כדי לבצע את העבודות בהיתר. לחברה ישראלית לוקח שבוע. אין אזורי תעשייה, אין פיתוח, אין סיוע של הממשלה".

הבנקאי מוחמד עווד, סגן ראש החטיבה הבנקאית בלאומי, ציין כי "הלקוח הערבי הוא ישר ואמין ואינו מסוכן. כדאי לתת לו אשראי. כשמכירים את הלקוח הערבי, יודעים "מאין בא ולאן הוא הולך". בשיר עבדאלרזאק, מהנדס ואיש עסקים, לא הסכים עם הדברים: "המחסום למגזר הערבי קיים. הבנקים לא מעיזים מספיק. המערכת הבנקאית צריכה להיות יותר פתוחה ומתחשבת. צריך לתת עזרה".

ד"ר אמאל איוב, יזמת היי-טק בוגרת פיזיקה בטכניון אשר פרצה את מחסום ההון סיכון הישראלי וגייסה את מורי ארקין כמשקיע בחברה שלה, חברת מטאלו תרפי - Metallo Therapy, אמרה כי "כאישה ערבייה הרבה הסכימו להיפגש איתי, אך לא כולם הסכימו להשקיע. כרטיס הביקור שלי היה היותי אישה ערבייה בתחום הביומד".