בעקבות הלחץ הציבורי נגד הצעת חוק לסימון מחירים על צגים אלקטרוניים במקום על המוצר עצמו הודיע הבוקר ח"כ משה מטלון (ישראל ביתנו) שיזם את הצעת החוק, על החלטתו להקפיא את הצעת החוק. הצעת החוק הוגשה למטלון על ידי רשתות שיווק וקודמה על ידי משרד הלובינג "גורן-עמיר".
עמיר הודיע בתחילת השבוע: "חטיבת רשתות השיווק באיגוד לשכות המסחר מעסיקה אותנו. אנו עובדים עם שופרסל וקו-אופ החברים בחטיבה".
החלטתו של מטלון באה לאחר ש-3 הח"כים שאותם החתים על הצעת החוק התנערו ממנה והודיעו שיצביעו נגדה אם הסימון האלקטרוני יחליף את הסימון על המדף: כרמל שאמה-הכהן (ליכוד), יוליה שמאלוב-ברקוביץ' ויואל חסון (קדימה). שאמה-הכהן המשמש כיו"ר ועדת הכלכלה אף הכריז כי "הצעת החוק לא תקודם במשמרת שלי". בכנסת העריכו כי לנוכח הלחץ הציבורי נגד הצעת החוק הבין מטלון שיקשה עליו לקדמה.
בכנסת מציינים עוד כי המהלך של מטלון הקדים את הדיון המחודש בוועדת השרים לענייני חקיקה בעניין הערר שהגישה שרת התרבות לימור לבנת על הצעת החוק. לבנת מתנגדת להצעת החוק. גם שרת החקלאות אורית נוקד החברה בועדת השרים שתמכה בהצעת החוק בשבוע שעבר הודיעה שתשקול מחדש את עמדתה. ועדת השרים לחקיקה אמורה לדון בערר בתחילת השבוע הבא - ואם הוועדה היתה משנה את עמדתה ומחליטה להתנגד אזי הח"כים בקואליציה היו מתבקשים להצביע נגדה.
כעת יוקפא הדיון בהצעת החוק הנמצאת בועדת הכלכלה. ואולם, לא מן הנמנע שהליכי החקיקה עשויים להתחדש.
מטלון הודיע כי מתכוון לדון עם נציגי משרד התמ"ת על מנת לבחון את נסיבות ההתנגדות לחוק, זאת מתוך הקשבה לצרכי הציבור, ובחינת הנזק אשר עלול להיגרם לצרכנים. "חשוב לי להיות קשוב לרחשי הציבור ולקחת בחשבון את ההשגות העולות בדיון ציבורי לגבי נושאים שאני מקדם. יותר מכל חשוב לי לפעול תמיד לטובת הציבור ולקדם את האינטרסים של האזרח הישראלי, אשר תורם למדינתו ומצפה לרמה מסוימת של איכות חיים", אמר מטלון.
לפי המצב כיום עוסק המציע, מציג או מוכר מוצרים לצרכן, ולמעשה כל בעל מכולת, סופר מרקט או רשת מזון, חייב להציג את מחיר המוצרים הן על המדף והן על גביהם או על גבי אריזתם.
מטלון הסביר כי בהצעת החוק ביקש לצרף את ישראל למועדון המכובד של רוב מדינות המערב, בהן קיים שימוש בטכנולוגיה של צגים אלקטרוניים להצגת מחירי המוצרים על המדפים. הצגים האלקטרוניים היו צפויים להציב אל מול עיניי הצרכן, באופן ברור וקריא, גם את המחיר המקורי, גם את מחיר המבצע וגם את המחיר ליחידת מידה (100 גרם, ק"ג וכו'), ולהעניק אפשרות להשוואת מחירים מהירה ויעילה יותר.
לדבריו, השיטה נועדה לאפשר מבצעים צרכניים נקודתיים או יומיים, הנדירים בשיטת הסימון הידנית, שכן בעלי העסקים אינם ששים להחליף מדבקות תמחור לעתים קרובות, וכך נמנעים מהצרכן הישראלי מבצעים רבים. מדובר בחוק ידידותי לסביבה אשר כיוון בין היתר לצמצם את השימוש בדיו ובנייר לשם הדפסת מדבקות התמחור.
עוד אמר כי מאחר והצגים האלקטרוניים נשלטים בידי אותה המערכת השולטת במחשבי הקופות, לא יכולה להיווצר אי התאמה בין מחיר המוצר המוצג לבין המחיר בשעת התשלום בקופה, כפי שקורה כיום, לרוב בשל טעויות אנוש. השימוש בצגים האלקטרונים אמור היה להגביר את אמינות המחירים ולמנוע עוגמת נפש מבתי העסק והצרכנים כאחד. מטרת התיקון בחוק לא היתה להכריח את רשתות השיווק להשתמש בצגים אלקטרוניים, אלא לאפשר זאת כאופציה, הוסיף מטלון.
הוקפאה הצעת החוק לסימון מחירים אלקטרוני
צבי זרחיה
11.1.2012 / 8:03