עלות יישום החלטות הממשלה בנוגע לחוק חינוך חינם לגילאי 3-4, הקמת רשת הצהרונים בפרישה ארצית וסבסוד של תשלומי הורים נזקקים תסתכם בתוספת של 4.67 מיליארד שקל לתקציב משרד החינוך עד 2016, אז ייושמו כל החלטות הממשלה שהתקבלו ביום ראשון באופן מלא.
תקציב משרד החינוך ב-2012 מסתכם בכ-36.2 מיליארד שקל, ובנוסף לתוספות התקציביות שהוא צפוי לקבל מעבר לאלה שהוחלטו על ידי הממשלה ביום ראשון לצורך יישום הרפורמה בתיכונים, עוז לתמורה ועוד, יחצה תקציב המשרד את רף ה-40 מיליארד שקל בשנים הקרובות. כמו כן, יועברו למשרד החינוך כ-2.65 מיליארד שקל באופן חד-פעמי לצורך בניית גני ילדים חדשים בשנים הקרובות, מתוכם 1.3 מיליארד שקל ב-2012.
בנוסף, על פי החלטת הממשלה, יזכה משרד התמ"ת לתוספות תקציב לצורך הקמת מעונות, סבסוד הורים נוספים והחלת פיקוח עליהם. תוכניות אלה ימומנו על ידי הקיצוץ הרוחבי שבוצע במשרדי הממשלה, בין היתר באמצעות הקיצוץ שבוצע בבסיס תקציב משרד החינוך עצמו, בסך 160 מיליון שקל.
בעקבות ההחלטות שהתקבלו בתחום החינוך, בסיס התקציב (נטו) של משרד החינוך יגדל בכ-4.7 מיליארד שקל בלבד, אך התוספות המצטברות (ברוטו) לצורך יישום החלטות הממשלה מסתכמות ב-18.5 מיליארד שקל עד 2016. עם זאת, עדיין לא ידוע כיצד ימומנו התוספות לאחר 2012.
הצהרונים יחלו לפעול בהדרגה באוגוסט
החלטת הממשלה בתחום החינוך שעלותה תהיה הגבוהה ביותר היא הקמת רשת צהרונים שתפעל עבור ילדים בגילאי 3-9, בימי ראשון-חמישי, מסיום הלימודים ועד 16:00. עלות הקמת הצהרונים מסתכמת ב-2.35 מיליארד שקל שיתווספו לבסיס התקציב של משרד החינוך עד 2016 (התוספות התקציביות להפעלת הפרויקט מסתכמות בכ-7 מיליארד שקל ברוטו לכל התקופה).
מדובר בצעד משלים ליישום חוק חינוך חינם לגילאי 3-4 ואחת ההמלצות היחידות של ועדת טרכטנברג שאינה מבוססת על חוקים קיימים. עם זאת, יישומה ייתר במידה רבה את יישום חוק חינוך ארוך, שגם הוא לא מיושם במלואו ואת סבסוד המעונות לאמהות עובדות על ידי משרד התמ"ת שיופסק במקביל ליישום ההחלטה.
לפי החלטת הממשלה, הלימודים המסובסדים לגילאי 3-9 יתקיימו בגנים ובבתי הספר. הם יכללו חוגים, סיוע בשיעורי בית, שיעורי העשרה ובמסגרתם יחולק מזון לתלמידים. עדיין לא ברור כיצד תיושם ההחלטה. צוות בראשות מנכ"לית משרד החינוך, דלית שטאובר, ובהשתתפות נציגי משרד האוצר, משרד הפנים והרשויות המקומיות, צפוי לגבש תוכניות עבודה ליישומה.
הצהרונים יחלו לפעול באופן מדורג החל באוגוסט הקרוב ובמשך חמש השנים הקרובות. עלות הסבסוד להורי התלמידים תיקבע על פי רמת ההכנסה שלהם, כשהורים בישובים המבוססים ביותר ישלמו מחיר מלא עבור הצהרון שעדיין לא נקבע, ואילו המחיר עבור יתר ההורים יקבע בהתאם לרמת הכנסתם. בממוצע רמת הסבסוד הממשלתי בעשירונים אלו תסתכם בכ-50%.
בשלב ראשון, הרשת תתפרש ביישובים המוגדרים בשלושת האשכולים החברתיים-כלכליים הנמוכים ביותר. בישובים אלה, הלימודים בצהרונים יהיו בחינם והם יסובסדו במלואם על ידי המדינה. בנוסף, ב-2012 תתפרש הרשת באופן חלקי גם בישובים באשכול החברתי-כלכלי הרביעי. עד 2015 תתפרש הרשת בכל הישובים בישראל.
הרשויות לא ערוכות ליישום ההחלטות
עלות יישום חוק חינוך חינם לגילאי 3-4 בשלוש השנים הקרובות היא 1.8 מיליארד שקל שיתווספו לתקציב משרד החינוך (תוספות תקציביות של כ-7.5 מיליארד שקל במהלך השנים). במסגרת ההחלטה, החל בשנת הלימודים הקרובה ילדים בגילאי 3-4 הלומדים בגנים ציבוריים ימומנו באופן מלא על ידי משרד החינוך, ואילו ההורים ישלמו רק תשלומי רשות (עד 250 שקל בשנה). בנוסף ייבנו בשלוש השנים הקרובות גנים חדשים לקליטת הילדים הלומדים בגנים פרטיים או שוהים בביתם.
עם זאת, קיימים חששות לגבי היכולת ליישם את החלטות הממשלה בנוגע לחינוך לגיל הרך, לאור מחסור בקרקעות זמינות בחלק מהרשויות המקומיות וקושי לאתר קרקעות זמינות עבור הקמת הגנים. כמו כן, ניכר מחסור בגננים ובסטודנטיות המוכשרים להוראה לגיל הרך, והתנגדות הגנים הפרטיים למהלך.
גם ברשויות המקומיות טוענים כי אינם ערוכים ליישום ההחלטה. מרכז השלטון המקומי, המייצג את הרשויות המקומיות מסר כי "הרשויות המקומיות לא שותפו ואינן מעורבות בתהליך של חוק חינוך חובה חינם החל מגיל 3. אנו לא יודעים כיצד נבנה כיתות, נקלוט כוח אדם, נתאים תשתיות ופעילויות מורכבות נוספות. לא התבשרנו על העברת תקציב ייעודי, אם בכלל. אף שהעברנו מסמכי עבודה וניירות עמדה התומכים במהלך אך מבקשים התחייבות תקציבית - הממשלה מתעלמת".
בנוסף, הממשלה החליטה להסדיר בחוק את תשלומי ההורים לבתי הספר ולהקים מנגנון שיסבסד תשלומי הורים נזקקים בכ-500 מיליון שקל לשלוש השנים הקרובות. כמו כן, הממשלה החליטה להגדיל את תקציב תנועות הנוער בכ-20 מיליון שקל בשנה.
הממשלה החליטה ליישם המלצות נוספות שהופיעו בדו"ח טרכטנברג הנוגעות לצמצום עלות רכישת הספרים על ידי ההורים. כך, הוחלט לעודד את יישום חוק השאלת ספרים והוצאות ספרי לימוד בפורמטים דיגיטליים.