בנק ישראל: "פערים גבוהים בין ישראל ל-OECD"

בנק ישראל פירסם היום חלקים מסקירה שתתפרסם בחודש הבא, המצביעים על פער מחירים גבוה בין ישראל למדינות ה-OECD. הפער נובע בין היתר ממבנה שוק לא תחרותי במוצרים מסוימים וכן מהמע"מ הגבוה בהשוואה בינלאומית על מוצרי מזון. אם משווים זאת למוצרי הביגוד וההנעלה, החשופים לייבוא, נמצא כי רמת המחירים היא תחרותית בהשוואה בינלאומית.

כבר בשנת 2008 היו מחירי המזון בישראל גבוהים ביותר מ-15% ממה שהם אמורים להיות במדינה עם הכנסה לנפש דומה לישראל. כאשר מדובר על מחירי מוצרי החלב, הדגים, והמשקאות הלא-אלכוהוליים הפער הגיע ליותר מ-30%. מניתוח התפתחות מדדי המחירים לצרכן, שערי החליפין, והצמיחה, עולה כי פערים אלו רק התרחבו בין השנים 2008 ו-2011. בשנים אלו מחירי המזון בישראל המשיכו והתייקרו בהשוואה למדינות גוש האירו בכ-10% נוספים.

בענפים נוספים שלא חשופים לתחרות בינלאומית, כמו מלונות ומסעדות, ושירותי תרבות ופנאי רמות המחירים גבוהות יחסית. גם ככל שמדובר על מכוניות, רמות המחירים שנמצאו הן גבוהות בהשוואה בינלאומית, כאשר כאן ההסבר המרכזי הוא רמות המיסוי הגבוהות של הממשלה. כל אלה גורמים לכך שרמת מחירי הצריכה הפרטית בישראל גבוהה יחסית בהשוואה לשאר חברות ה- OECD.

גורם נוסף אותו מציינים בבנק ישראל כגורם לרמת המחירים הגבוהה בישראל הוא חוזקו של השקל. לייסוף שער החליפין הנומינלי, כותבים בבנק, היתה תרומה מסוימת להתרחבות פער המחירים בין ישראל וה-OECD, אולם ההסבר המרכזי למחיר הגבוה יחסית של מוצרי החלב, הדגים, והמשקאות הקלים נעוץ במבנה השוק ובמסים.

הדו"ח קובע, כי רמת מחירי הצריכה הפרטית בישראל בשנת 2010 היתה גבוהה יחסית בהשוואה לשאר חברות ה-OECD, זאת כאשר לוקחים בחשבון את העובדה שרמת ההכנסה לנפש בישראל נמוכה מממוצע החברות ב-OECD. המחיר הגבוה של מוצרי הצריכה בישראל מבטא שילוב של שקל חזק וכן מחירים גבוהים במיוחד במוצרי צריכה מסוימים.

הדיון בפער המחירים בין ישראל לחו"ל היווה נושא מרכזי במחאה שפשטה בישראל והגיעה לשיאה בקיץ האחרון. השוואת נתוני מחירי הדלק ומחירי מוצרי החלב בישראל ובחו"ל אשר הופיעו על גבי העיתונים נתנה רוח גבית למארגני המחאה ותמכה בטענה כי מדיניות כלכלית שונה עשויה לסייע להפחית את מחירי הצריכה הפרטית בישראל ובכך לפעול לרווחתם של מרבית התושבים.

נתוני ה-OECD מצביעים על כך שרמת מחירי הצריכה הפרטית בישראל בשנת 2010 היתה גבוהה בכ-20% מזו שהיתה צפויה תחת ההנחה שמתקיים קשר ליניארי בין רמת ההכנסה לנפש למחירי התוצר (אם כי פער זה אינו מובהק מבחינה סטטיסטית). המחיר הגבוה של מוצרי הצריכה בישראל מבטא שילוב של שקל חזק וכן מחירים גבוהים במיוחד במוצרים מסוימים ולעומתם מחירים נוחים (בהשוואה בינלאומית) במוצרים אחרים.

מתנועת מחאת הקוטג' נמסר בתגובה כי"בקיץ האחרון הציבור צעק מעל כל במה אפשרית שמחירי מוצרי המזון הרקיעו שחקים, וסוף סוף כיום קיבלנו הכרה רשמית שמאבקינו צודק ואמיתי. כעת נותר לראות האם דברי בנק ישראל ישארו בגדר מילים בעלמא או שלשם שינוי הפעם יכנס הרגולטור לעובי הקורה, יבדוק את הכשלים שהביאונו הלום ויפרק את קרטל המזון כדי שרמת המחירים בישראל תשוב לשפיותה. כל עוד שזה לא קורה, אנחנו הצרכנים לוקחים על עצמנו את הובלת המאבק ומחליטים להשאיר על מדפי הסופר מוצרים שמחירם מופקע".